אחות טיפול נמרץ: "רגע לפני הסוף אנשים אומרים אותם דברים בדיוק"

מוות הוא אחד הנושאים המסתוריים ביותר ברפואה. למרות התקדמות אדירה בטכנולוגיה, בדיקות מתקדמות וניטור מדדים בזמן אמת, עדיין יש רגעים שבהם הצוות הרפואי עצמו נשאר חסר תשובות. אחת העדויות המסקרנות מגיעה מאחות טיפול נמרץ צעירה שטוענת כי במשך שנים היא שומעת שוב ושוב את אותם משפטים ממש לפני שמטופלים נפטרים.

קירסטי רוברטס בת 29 עבדה בארבע השנים האחרונות במחלקת טיפול נמרץ וליוותה עשרות מטופלים בדקותיהם האחרונות. לדבריה, רגע לפני המוות מתרחש שינוי שהיא מתקשה להגדיר רפואית. לא שינוי במדדים ולא הידרדרות חדה במצב אלא משהו אחר לגמרי.

לפי עדותה, כמעט כל מטופל ברגעיו האחרונים אומר אחד משלושה משפטים:
• תספרו למשפחה שאני אוהב אותם
• אני לא מרגיש טוב
• אני יודע שאני עומד למות

החלק המטריד בעיניה הוא שלא תמיד יש לכך הסבר רפואי ברור. לעיתים המדדים יציבים והמצב נראה דומה למה שהיה שעות קודם. אין התרעה שמצביעה על קריסה מיידית, אך זמן קצר לאחר מכן המטופל אכן נפטר.

רוברטס מתארת תחושה של מעבר או שינוי תודעתי שמתרחש לפני הסוף. לדבריה, אין בדיקות שמראות זאת ואין מכשיר שמזהה את הרגע הזה מראש. למרות הטיפול התרופתי והבדיקות, כאשר המטופל אומר את המשפטים הללו התוצאה כמעט תמיד זהה.

גם אחרי שנות עבודה רבות, היא מספרת שהדבר אינו נעשה קל יותר. הצוות הרפואי נקשר לחולים ולמשפחותיהם ונוכח שוב ושוב בתופעה שאינה מוסברת מבחינה רפואית.

עדויות דומות נשמעות לעיתים גם מצוותי הוספיס וטיפול פליאטיבי. מטופלים מסוימים מדווחים על תחושת ידיעה פנימית למרות יציבות רפואית לכאורה. ברפואה קיימים הסברים חלקיים בלבד. יש המשערים כי המוח מזהה שינויים עדינים שאינם נקלטים במדדים הרגילים, אחרים מדברים על מנגנון פסיכולוגי עמוק של השלמה.

עם זאת, אין כיום הוכחה מדעית חד משמעית שמסבירה את התופעה.

האחות מדגישה כי לצד הרפואה, רגעי הסיום מדגישים ערכים אנושיים בסיסיים. רוב המטופלים אינם מדברים על רכוש או הישגים אלא על אהבה, משפחה והכרת תודה. לדבריה, המפגשים הללו משנים גם את אנשי הצוות.

ההתמודדות היומיומית עם המוות מלמדת אותם לראות את החיים אחרת. לא כמרוץ אחר הישגים אלא כקשרים בין אנשים.

לאחר פרסום הדברים, אחיות ואנשי צוות נוספים סיפרו כי הם מכירים תופעות דומות. גם בני משפחה של נפטרים תיארו מקרים שבהם אדם ידע שהסוף מתקרב למרות יציבות רפואית.

מבחינת הרפואה המודרנית מדובר בתחום שעדיין רחוק מלהיות מובן לחלוטין. הגוף והלב אולי נמדדים במספרים אך התודעה האנושית נשארת מורכבת בהרבה.

בסופו של דבר, הסיפור הזה מזכיר עד כמה הרפואה מתקדמת אך עדיין מוגבלת. היא יכולה להאריך חיים, לשפר איכות חיים ולהבין תהליכים ביולוגיים מורכבים, אך לא תמיד להסביר את הרגע שבו אדם מבין שהסוף קרוב.

ואולי דווקא שם, בנקודת המפגש בין גוף לנפש, נמצאת אחת התעלומות הגדולות ביותר של האדם.