החוקרים נדהמו: האימון הזה למוח מגן מדמנציה למשך שנים קדימה

הרעיון שאפשר "לאמן את המוח" נשמע כמעט אינטואיטיבי - פתרון לא תרופתי להזדקנות הקוגניטיבית שמעסיקה את העולם כולו. אבל עד לאחרונה, רוב המחקרים בדקו השפעות קצרות טווח בלבד: שיפור בזיכרון לכמה חודשים או חדות מחשבה לפרק זמן מוגבל.

מחקר גדול וארוך במיוחד שנערך בארצות הברית מביא כעת זווית חדשה לשאלה: האם התערבות קצרה יחסית בגיל מבוגר יכולה להשפיע על הסיכון לדמנציה שנים רבות קדימה?

במסגרת המחקר, שנמשך כ-20 שנה, השתתפו אלפי בני 65 ומעלה. החוקרים בדקו שלושה סוגי אימון קוגניטיבי - זיכרון, היגיון ומהירות עיבוד מידע חזותי - והשוו אותם לקבוצת ביקורת שלא עברה אימון כלל.

התוצאות הפתיעו את החוקרים והצביעו על הבדל משמעותי בין סוגי האימון.

האימון שהתבלט במחקר נקרא "אימון מהירות עיבוד מידע". במילים פשוטות: תרגול שמלמד את המוח לזהות פרטים חזותיים במהירות ולבצע כמה משימות במקביל בזמן קצר יותר.

המשתתפים ישבו מול מחשב וביצעו משימות שבהן התבקשו:
• לזהות צורות וסמלים במהירות
• לעקוב אחרי פרטים משתנים
• להגיב למידע חזותי מורכב יותר ויותר

המערכת התאימה את רמת הקושי לכל אדם - מי שהצליח קיבל משימות קשות יותר, ומי שהתקשה התקדם בקצב איטי יותר.

התרגול כלל כ-10 מפגשים בני כשעה במשך חמישה עד שישה שבועות בלבד. חלק מהמשתתפים קיבלו גם מפגשי ריענון בשנים שלאחר מכן.

החוקרים עקבו אחרי מצבם הרפואי של המשתתפים במשך כ-20 שנה, תוך שימוש ברישומים רפואיים ומעקב מתמשך.

בקרב המשתתפים שעברו את אימון מהירות העיבוד בתוספת מפגשי ריענון, שיעור האבחון של דמנציה היה נמוך יותר לעומת קבוצת הביקורת.

ההבדל עמד על כ-25% פחות מקרים יחסית לקבוצה שלא עברה אימון.

חשוב לציין: מבין שלושת סוגי האימון שנבדקו - רק האימון הזה הראה השפעה מובהקת לאורך זמן.

החוקרים סבורים שהמפתח הוא אופי הלמידה. אימוני זיכרון והיגיון מתבססים על לימוד מודע של אסטרטגיות - למשל טכניקות לזכירת מילים.

לעומת זאת, אימון מהירות עיבוד דומה יותר ללמידת מיומנות: כמו נהיגה או רכיבה על אופניים. זהו סוג למידה "מרומז" (Implicit learning), שמערב מערכות מוחיות אחרות ונוטה להישמר לאורך זמן.

בנוסף, העובדה שהאימון מותאם אישית כנראה משחקת תפקיד - המוח מאותגר בדיוק ברמה הנכונה עבור כל אדם.

דמנציה היא אחת המחלות המשמעותיות של הזקנה. היא כוללת פגיעה בזיכרון, בחשיבה וביכולת התפקוד היומיומית. הערכות מצביעות על כך שכ-40% מהאנשים מעל גיל 55 יחוו דמנציה בשלב כלשהו בחייהם. מחלת אלצהיימר מהווה את רוב המקרים.

לכן, אפילו דחייה של הופעת המחלה במספר שנים בלבד יכולה להשפיע משמעותית על איכות החיים - וגם על מערכות הבריאות.

האם זה אומר שתרגול מוחי מונע דמנציה? כאן חשוב להיזהר. המחקר מצביע על קשר סטטיסטי - לא בהכרח על מניעה מוחלטת. החוקרים עצמם מדגישים שיש צורך להבין את המנגנון הביולוגי שמאחורי התוצאה.

בנוסף, מדובר בהתערבות אחת בלבד מתוך מכלול גורמים המשפיעים על בריאות המוח.

מחקרים רבים מצביעים על גורמי אורח חיים כמשמעותיים במיוחד:

• פעילות גופנית סדירה
• איזון לחץ דם וסוכר
• שמירה על משקל תקין
• פעילות חברתית ומנטלית
• שינה טובה

האימון הקוגניטיבי עשוי להיות תוספת אפשרית - לא תחליף.

בשורה התחתונה - הרעיון שאימון קצר יחסית יכול להשפיע שנים קדימה נשמע כמעט מפתיע - אך המחקר מראה שהמוח נשאר גמיש, גם בגיל מבוגר.

לא מדובר בפתרון קסם, אלא בעוד חלק בפאזל של הזדקנות בריאה.

אם הממצאים יאוששו במחקרים נוספים, ייתכן שבעתיד נראה תוכניות אימון מוחי כחלק קבוע מרפואה מונעת בגיל השלישי. בינתיים, המסר ברור: המוח ממשיך ללמוד - גם הרבה אחרי גיל הפרישה.