סטטינים להורדת כולסטרול: תופעות הלוואי באמת לא נסבלות?

סטטינים הם תרופות שנועדו להוריד את רמות הכולסטרול בדם ולהפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם. עבור מיליוני אנשים ברחבי העולם וגם בישראל. מדובר בטיפול מונע שמפחית משמעותית את הסיכון להתקפי לב, שבץ ומוות מוקדם.

ובכל זאת, לא מעט מטופלים חוששים מהם. עייפות, כאבי שרירים, הפרעות שינה, מצבי רוח - כל אלה הפכו עם השנים כמעט לשם נרדף לסטטינים. כעת מגיע מחקר חדש וגדול במיוחד שמטיל ספק בחלק גדול מהפחדים הללו.

מחקר מקיף שפורסם בכתב העת הרפואי היוקרתי The Lancet ניתח נתונים של 123,940 משתתפים, שנכללו ב־19 ניסויים קליניים מבוקרים. כל המשתתפים חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת קיבלה סטטינים, והשנייה - פלצבו. המעקב נמשך בממוצע כ־4.5 שנים.

הממצא המרכזי: כמעט כל תופעות הלוואי השכיחות שמופיעות בעלוני התרופות - ובהן דיכאון, עייפות, כאבי ראש, הפרעות שינה ותשישות - לא הופיעו בשכיחות גבוהה יותר בקרב מי שנטלו סטטינים לעומת קבוצת הפלצבו.

במילים פשוטות: ברוב המקרים, התרופה עצמה לא הייתה האשמה.

לדברי סינדי ג'ודר, אחות קרדיולוגית בכירה בארגון kcrhtu, הלב הבריטי, הפחד מסטטינים נובע לא פעם ממה שמכונה "אפקט נוֹסֶבּוֹ" - מצב שבו הציפייה לנזק גורמת לתחושת תסמינים גם ללא קשר ביולוגי אמיתי.

"כשאנשים חוששים מתרופה מראש, הם עלולים לפרש כל כאב או עייפות כתופעת לוואי - גם אם אין לכך קשר ישיר לטיפול", היא מסבירה.

סטטינים פועלים בעיקר בכבד, שם הם מפחיתים את ייצור ה־LDL - הכולסטרול ה"רע". בנוסף, הם מסייעים בהורדת רמות הטריגליצרידים ותורמים לייצוב רובד שומני בדפנות כלי הדם. התוצאה: ירידה בסיכון להצטברות פלאק בעורקים, התקפי לב ושבץ מוחי.

למרות התדמית, סטטינים אינם מיועדים רק למי שרמת הכולסטרול שלו גבוהה. רופאים מבצעים חישוב סיכון קרדיו־וסקולרי הכולל גיל, לחץ דם, עישון, סוכרת, משקל, היסטוריה משפחתית ונתונים נוספים.

אם נמצא כי הסיכון לאירוע לבבי בעשור הקרוב עומד על 10% ומעלה - יומלץ טיפול בסטטינים, גם אם ערכי הכולסטרול "תקינים".

זו גם הסיבה שסטטינים ניתנים לעיתים למטופלים צעירים יחסית, בעיקר אם קיימת נטייה גנטית או גורמי סיכון משמעותיים.

רוב האנשים יכולים ליטול סטטינים בבטחה, אך יש יוצאים מן הכלל. התרופות אינן מתאימות לנשים בהריון או מניקות, לאנשים עם מחלת כבד פעילה, או למי שסבל בעבר מתגובה אלרגית לתרופה.

כמו כן, חשוב ליידע את הרופא אם קיימות מחלות שריר, בעיות בבלוטת התריס, צריכת אלכוהול גבוהה או נטייה לדימומים מוחיים.

ברוב המקרים, הסטטינים ניטלים פעם ביום, לרוב בשעות הערב. לפני תחילת הטיפול מתבצעות בדיקות דם, ולאחר מספר חודשים חוזרים עליהן כדי לוודא שהכולסטרול ירד ושתפקודי הכבד תקינים.

אחת ההנחיות החשובות: להימנע משתיית מיץ אשכוליות, שעלול לפגוע בפירוק התרופה ולהשפיע על יעילותה.

סטטינים עובדים בצורה הטובה ביותר כשהם משתלבים עם אורח חיים בריא. פעילות גופנית, תזונה מאוזנת, הפסקת עישון ושמירה על משקל תקין - כל אלה מגבירים את השפעתם ומפחיתים סיכון עתידי. "סטטינים אינם תחליף לאורח חיים בריא - הם תוספת חיונית עבור מי שנמצא בסיכון", מדגישה ג'ודר.

אחת הטעויות הנפוצות היא להפסיק את הטיפול לאחר שרמות הכולסטרול מתאזנות. בפועל, סטטינים נועדו לשימוש ארוך טווח. הפסקה מלאה עלולה לגרום לעלייה מחודשת בכולסטרול ולהחזיר את הסיכון לנקודת ההתחלה. לעיתים הרופא יפחית מינון - אך ההחלטה חייבת להיות רפואית ומבוקרת.

השורה התחתונה - המחקר החדש מצייר תמונה ברורה: הפחד מסטטינים גדול בהרבה מהסיכון האמיתי. עבור מיליוני אנשים, מדובר בטיפול בטוח, יעיל ומציל חיים.

כמו תמיד, ההחלטה אם להתחיל טיפול צריכה להתקבל בשיחה פתוחה עם רופא המשפחה - אך כדאי לעשות זאת על בסיס נתונים, לא מיתוסים.