אחד מהישגי השיא של הרפואה המודרנית הוא חיסולן של מחלות קטלניות שפגעו במיליוני אנשים לאורך הדורות - עומד כיום בפני סכנה ממשית. לא מדובר באיום ביולוגי חדש, אלא בשינוי מדיניות מודע ומכוון, שמובל מהצמרת של מערכת הבריאות האמריקאית.
בתחילת ינואר 2026 הכריז ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות) על קיצוץ חסר תקדים בלוח חיסוני הילדים בארצות הברית. מתוך 18 חיסונים מומלצים שהוגדרו במשך עשורים כבסיס בריאות הציבור, נותרו רק 11. בין החיסונים שהוסרו מההמלצות האוניברסליות: הפטיטיס A ו-B, שפעת עונתית, רוטה, נגיף ה-RSV, וכמובן - חיסוני הקורונה.
המהלך הזה מגיע על רקע מינויו השנוי במחלוקת של ד"ר קירק מילוהאן לראש ועדת החיסונים המייעצת, על ידי שר הבריאות האמריקאי רוברט פ. קנדי הבן, פעיל אנטי-חיסונים ותיק. קנדי מינה מחדש את כל חברי הוועדה תוך הדחת כל ההרכב המקצועי הקודם - והציב במקומם דמויות המזוהות עם גישות לא מדעיות, בחסות אידיאולוגיה של "אוטונומיה רפואית".
מילוהאן, קרדיולוג ילדים ללא כל ניסיון באימונולוגיה או ברפואה מונעת, הצהיר בפומבי: "אני לא אוהב מדע מבוסס. מדע הוא מה שאני רואה בעיניי".
בפודקאסט בו דיבר בהרחבה בחודש שעבר, הוא אף קישר ללא ראיות חיסונים לתופעות כמו אסתמה, אקזמה ומקרי מוות של ילדים לאחר חיסוני קורונה. לדבריו, יש להעמיד את הסיכון מהחיסון כשווה לסיכון מהמחלה עצמה - למרות שפערי הסיכון הם עצומים ובלתי ניתנים להשוואה.
אזהרות מהשטח - הרופאים מתריעים
האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP) יצאה מיד בהצהרה חריפה, בה הכריזה כי תפרסם לוח חיסונים עצמאי משלה - ושמרה על כל 18 החיסונים בלוח ההמלצות. נשיא האקדמיה, ד"ר אנדרו רסין, הסביר: "אין שינוי במידת הסיכון של המחלות הללו לילדים האמריקאים. השינויים בלוח החיסונים אינם מדעיים - הם פוליטיים והם מסוכנים."
המהלך הנוכחי שובר לראשונה מזה 30 שנה את הקונצנזוס הרפואי סביב חיסוני הילדים בארה"ב. יותר מ־12 איגודים רפואיים מרכזיים, בהם איגוד הרופאים האמריקאי והאיגוד לרפואת משפחה, כבר הצטרפו לאזהרות והזהירו מפני גל של התפרצויות מחלות ישנות.
חיסון נגד פוליו - כבר לא חובה?
הצהרותיו של מילוהאן הגיעו לשיא כאשר טען שאולי הגיע הזמן "לשקול מחדש" את הצורך בחיסון הפוליו, בטענה שהתנאים השתנו מאז שנות ה-50. אלא שהמציאות שונה: הפוליו אמנם הוכחד מהמערב בזכות החיסון, אך לא מהעולם כולו.
ב־2022 דווח מקרה של פוליו במדינת ניו יורק, לאחר עשרות שנות שקט - במקביל לצניחה בכיסוי החיסוני ברוב מחוזות המדינה. רק 60% מהילדים חוסנו, ומומחים קבעו כי מדובר בסוגייה חמורה שהיא "פצצה מתקתקת".
במקביל, חצבת, שעלת ושפעת חזרו להתפשט ברחבי ארה"ב - בעיקר בקרב אוכלוסיות עם שיעור התחסנות נמוך. כל אלו, טוענים המומחים, הן תוצאות של שחיקה הולכת וגדלה באמון הציבורי במערכת הבריאות.
הסכנה: החופש של האחד - המחלה של האחר
בדבריו, מילוהאן הדגיש את "זכותם של הורים לבחור אם לחסן את ילדיהם - גם אם מדובר במחלות מדבקות ומסכנות חיים". אך המומחים מזהירים: ילדים אינם יכולים לבחור בעצמם, והחלטות הוריהם משפיעות לא רק עליהם - אלא גם על כל מי שבא איתם במגע.
תלמידים עם מערכת חיסונית מוחלשת, מורים מבוגרים, תינוקות שלא סיימו את סדרת החיסונים - כל אלו עלולים להיחשף למחוללי מחלה בגלל בחירה של הורה אחר.
ברוס מירקן, עיתונאי ותיק בתחום הבריאות כתב בטור חריף שפרסם בנושא: "מדובר בניסוי מסוכן על כלל אוכלוסיית ארה"ב. ביטול חובת החיסונים היא הזמנה מפורשת לשובן של מגפות שמזמן נעלמו מהעולם".
כשההיסטוריה מזהירה - והממשל מתעלם
כדי להבין עד כמה השינוי שמתרחש כעת בארה"ב קיצוני ומסוכן, די להיזכר במציאות ששררה לפני עידן החיסונים. בשנות ה־40 וה־50 של המאה הקודמת, פוליו שיתק עשרות אלפי ילדים אמריקאים מדי שנה. בתי חולים ייעודיים לילדים משותקים היו עמוסים, משפחות חיו בפחד מתמיד, ובריכות ציבוריות נסגרו בקיץ מחשש להדבקה. רק חיסון חובה, כלל־ארצי, הוא זה שהביא להכחדת המחלה בארה"ב ולירידה דרמטית בתחלואה ברחבי העולם.
לכן, דבריו של ד"ר קירק מילוהאן, לפיהם ייתכן שאין עוד צורך חיסון פוליו, נתפסים בקהילה הרפואית לא רק כבורות, אלא כהכחשה של עובדות היסטוריות. כפי שהזהירו מומחים למחלות זיהומיות, לא פותחו טיפולים חדשים לפוליו או לחצבת זה יותר מ־60 שנה. החיסון אינו "מיותר" - הוא פשוט עבד כל כך טוב, עד שהזיכרון הקולקטיבי של המחלה דהה.
הסכנה אינה תיאורטית. בדיקות שפכים שנערכו בשנים האחרונות בארה"ב גילו נוכחות של נגיף הפוליו במספר אזורים - עדות לכך שהנגיף עדיין מסתובב, ומחכה להזדמנות. מקרה הפוליו שאובחן ב־2022 בניו יורק, אצל אדם לא מחוסן שחזר מחו"ל, המחיש עד כמה ההגנה שברירית כאשר שיעורי ההתחסנות יורדים.
המהלך הנוכחי אף מעורר השוואות מטרידות בזירה הבינלאומית. לפי אחד מטורי המערכת שצוטטו במקורות, ממשל טראמפ אף תמך במחקר חיסונים שנוי במחלוקת בבורקינה פאסו, שבו תוכנן לתת חיסון הפטיטיס B רק לחלק מהתינוקות - כביכול כדי "לבחון תופעות לוואי". מבקרי המהלך השוו זאת לניסוי טסקיגי הידוע לשמצה, שבו נמנעה במכוון תרופה מחולים כדי לעקוב אחר התקדמות מחלה. מעבר לפגיעה הישירה, ניסויים כאלה מערערים אמון עולמי ביוזמות בריאות לגיטימיות.
בסופו של דבר, ההתנגדות לחיסונים אינה רק שאלה מדעית - אלא מוסרית. מדיניות שמעדיפה אידיאולוגיה של "בחירה אישית" על פני ראיות רפואיות מתעלמת מהעובדה הפשוטה: מחלות מדבקות אינן עוצרות בגבולות של משפחה אחת. הן פוגעות בחלשים ביותר - תינוקות, חולי סרטן, קשישים - ודווקא בהם, המחיר עלול להיות בלתי הפיך.
הדרך חזרה למגפות רצופה בכוונות טובות
המסר שעולה מהממשל הנוכחי ברור: "חופש" קודם ל"בריאות הציבור". אך במציאות רפואית - זו אינה רק שאלה של אידיאולוגיה, אלא של חיים ומוות.
האידיאולוגיה החדשה מסכנת הישגים בני עשורים של הרפואה המודרנית, ומאיימת להפוך את ארה"ב לזירה של ניסוי לא מוסרי בקנה מידה לאומי. בזמן שאנו בישראל ממשיכים להקפיד על מדיניות חיסונים הדוקה ומבוססת מדע, נותר רק לקוות שמה שמתחולל בארה"ב לא יהפוך לגל עולמי נוסף של בורות רפואית.