דוח חדש של ארגון הבריאות העולמי (WHO), שפורסם בשיתוף הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), מציג תמונה מדאיגה - אך גם מעודדת: כ־40% ממקרי הסרטן בעולם ניתנים למניעה. המשמעות ברורה: מיליוני מקרי תחלואה ומוות אינם גזירת גורל, אלא תוצאה של גורמים סביבתיים, התנהגותיים ובריאותיים שניתן לצמצם.
הדוח, שפורסם לקראת היום הבינלאומי למניעת סרטן שחל השבוע, מתבסס על ניתוח רחב היקף של נתונים מ־185 מדינות, ובחן 36 סוגי סרטן שונים. על פי הנתונים, בשנת 2022 אובחנו ברחבי העולם כ־18.7 מיליון מקרים חדשים של סרטן. מתוכם, כ־7 מיליון מקרים היו קשורים לגורמי סיכון שניתן היה למנוע - בהם עישון, זיהום אוויר, מחלות זיהומיות, צריכת אלכוהול והשמנה.
לראשונה: זיהומים ברשימת גורמי הסיכון המובילים
אחד החידושים המרכזיים בדוח הנוכחי הוא הכללתם של גורמים זיהומיים כחלק מרכזי מרשימת גורמי הסיכון לסרטן. במסגרת המחקר נבחנו 30 גורמי סיכון שונים, ולראשונה נכללו בו גם תשעה סוגי זיהומים, האחראים לכ־10% ממקרי הסרטן בעולם.
הזיהומים שנמצאו קשורים באופן מובהק לתחלואה בסרטן כוללים את נגיף הפפילומה האנושי (HPV), חיידק הליקובקטור פילורי, ונגיפי הפטיטיס B ו־C - כולם מוכרים כיום כגורמים המשפיעים על התפתחות סרטן צוואר הרחם, הכבד והקיבה.
לדברי ד"ר איזבל סוארז'ומטרם, סגנית ראש יחידת המעקב ב־IARC וממובילות המחקר, מדובר בנקודת מפנה: "המחקר בחן באופן מקיף את שיעור מקרי הסרטן שניתן למנוע ברחבי העולם, כשלראשונה נכללו בו גורמים זיהומיים לצד סיכונים התנהגותיים, סביבתיים ותעסוקתיים. התמודדות עם גורמי סיכון אלו מייצגת אחת ההזדמנויות החזקות ביותר להפחתת הנטל העולמי של המחלה".
לדבריה, זהו מסר חד וברור: "זוהי קריאת השכמה לממשלות ולאנשים פרטיים - מניעה היא המפתח להצלת מיליוני חיים".
מעישון ועד זיהום אוויר: מה באמת מסכן אותנו?
הדוח מפרט שורה ארוכה של גורמי סיכון המשפיעים ישירות על התפתחות סרטן:
• טבק ועישון: גורם הסיכון המוביל בעולם, האחראי לכ־15% מכלל מקרי הסרטן החדשים.
• צריכת אלכוהול: תורמת לכ־3% ממקרי התחלואה.
• השמנה וחוסר פעילות גופנית: מעלים את הסיכון למחלות כרוניות ולסוגי סרטן שונים.
• זיהום אוויר וקרינה אולטרה־סגולה: גורמים סביבתיים משמעותיים המגבירים את הסיכון.
עוד עולה מהנתונים כי שלושה סוגי סרטן - סרטן הריאות, סרטן הקיבה וסרטן צוואר הרחם - מהווים כמעט מחצית מכלל המקרים הניתנים למניעה. בנוסף, גברים נמצאים בסיכון גבוה יותר: 45% ממקרי הסרטן בקרב גברים קשורים לגורמי סיכון אלה, לעומת כ־30% בלבד בקרב נשים.
הזווית הישראלית: הישגים לצד אתגרים
בישראל מאובחנים מדי שנה כ־33 אלף חולים חדשים בסרטן. לדברי ד"ר תומר חרס, מנהל מחלקת אונקולוגיה ומשנה למנהלת האגף האונקולוגי ב־רמב"ם, שיעור התמותה בישראל נמוך משמעותית מהממוצע העולמי - בעיקר בזכות אבחון מוקדם ונגישות לטיפול.
"ישראל נמצאת במקום טוב בדירוג העולמי של שיעורי התמותה מסרטן, בזכות בדיקות סקר שגרתיות ונגישות לטיפולים במסגרת הרפואה הציבורית", הוא אומר. עם זאת, לדבריו, כ־12 אלף בני אדם מתים בישראל מדי שנה מהמחלה - וחלק ניכר מהמקרים ניתן היה למנוע.
ד"ר חרס מדגיש כי יש מקום לשיפור משמעותי בהפחתת התחלואה, באמצעות חיזוק מניעה ראשונית: צמצום עישון, העלאת מודעות לחיסוני פפילומה, קידום פעילות גופנית ושמירה על תזונה בריאה. בנוסף, הוא מזהיר מפערים חברתיים וגיאוגרפיים: "חייבים לפעול לצמצום הפערים בין מרכז לפריפריה בכל הנוגע למניעה, אבחון וטיפול בסרטן".
כך תפחיתו את הסיכון: ההמלצות המרכזיות
המחקר קובע כי הצלת חיים מחייבת פעולה בשני מישורים במקביל: הפחתת חשיפה לגורמי סיכון ומניעה באמצעות אבחון מוקדם והנגשת טיפולים. בין ההמלצות המרכזיות:
• הימנעות מוחלטת מעישון, כולל עישון פסיבי.
• צמצום משמעותי בצריכת אלכוהול.
• אימוץ אורח חיים פעיל: שמירה על משקל תקין, תזונה מאוזנת ופעילות גופנית של לפחות 150 דקות בשבוע.
• הקפדה על חיסונים נגד HPV והפטיטיס B.
• ביצוע בדיקות סקר שגרתיות: ממוגרפיה, בדיקת דם סמוי, קולונוסקופיה ומשטח צוואר הרחם.
• הפחתת חשיפה לזיהום אוויר ולקרינה אולטרה־סגולה.
ד"ר אנדרה אילבאווי, מבכירי צוות בקרת הסרטן ב־WHO, מסכם: "עבור רבים בעולם, סרטן נותר גזר דין מוות המלווה בקשיים כלכליים הרסניים. רק למעטים שיש להם גישה לחדשנות רפואית, שיעורי ההישרדות עולים על 70%".
בישראל, השילוב בין טכנולוגיות מתקדמות הכלולות בסל הבריאות לבין תוכניות סקר יעילות כבר הוכיח את עצמו. אך ד"ר חרס מזכיר כי האחריות אינה רק של המערכת: "הקפדה על בדיקות סקר, הימנעות מגורמי סיכון ואימוץ אורח חיים בריא - הם צעדים אישיים שיכולים למנוע תחלואה ולהפחית משמעותית את הסיכון לחלות או למות מסרטן".