נוטלים תרופות לדיכאון ורוצים להפסיק? זו השיטה הכי טובה

עבור מיליוני אנשים ברחבי העולם, תרופות נוגדות דיכאון הן חלק משמעותי מהתמודדות עם הרגשת דיכאון וחרדות. אך השאלה אם, מתי ואיך נכון להפסיק טיפול תרופתי ממשיכה להעסיק מטופלים ורופאים כאחד. כעת, מחקר מקיף שפורסם בכתב העת Lancet Psychiatry מספק תשובה מבוססת נתונים - ומציע דרך בטוחה יותר לצמצום תרופות.

סקירה שיטתית ומטא־אנליזה של 76 מחקרים אקראיים, שכללו יותר מ־17,000 מטופלים עם דיכאון או חרדה בהפוגה מלאה או חלקית, מצאה כי הפחתה איטית של מינון נוגדי דיכאון, בשילוב תמיכה פסיכולוגית, הייתה יעילה לא פחות מהמשך טיפול תרופתי מלא במניעת הישנות דיכאון.

לעומת זאת, הפסקה פתאומית או גמילה מהירה נמצאו קשורות בסיכון גבוה משמעותית לחזרה של התסמינים.

לדברי ד"ר ג'ובאני אוסטוצי, מאוניברסיטת ורונה ומוביל המחקר, "הנתונים מחזקים את ההנחיות הקליניות הקיימות: גמילה חייבת להיות הדרגתית, מותאמת אישית ומלווה בתמיכה נפשית - ולא תהליך מהיר או חד־צדדי".

במחקר הוגדרה גמילה איטית כהפחתת מינון שנמשכת יותר מארבעה שבועות, לעיתים חודשים, בהתאם למצב המטופל, משך הטיפול הקודם ותגובת הגוף. תהליך זה איפשר למערכת העצבים להסתגל בהדרגה לשינוי - והפחית גם תסמיני גמילה וגם סיכון להישנות דיכאון.

ממצא בולט נוסף: עצם קיומה של תמיכה פסיכולוגית - טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, מיינדפולנס או פסיכותרפיה תומכת - שיפר את התוצאות כמעט בכל אסטרטגיה שנבדקה.

במילים אחרות, לא רק השאלה איך מפסיקים תרופה חשובה, אלא גם מה יש במקום. מטופלים שלוו נפשית הצליחו לזהות מוקדם סימני חזרה, לווסת סטרס ולהתמודד עם רגשות קשים מבלי להישען מיד על תרופה.

החוקרים מדגישים נקודה חשובה: נוגדי דיכאון כן מצילים חיים ונותרים טיפול חיוני עבור רבים. עבור חלק מהמטופלים - במיוחד עם דיכאון כרוני, השנויות מרובות או סיכון אובדני - המשך טיפול תרופתי הוא הבחירה הנכונה.

עם זאת, המחקר מבהיר כי נוגדי דיכאון אינם בהכרח טיפול לכל החיים עבור כולם, וניתן לשקול גמילה זהירה כאשר קיימת יציבות נפשית, ליווי מקצועי ותוכנית ברורה.

המחקר מצא כי כמה אסטרטגיות לא סיפקו הגנה משמעותית מפני חזרה של דיכאון:
• הפסקה פתאומית - גם עם תמיכה נפשית
• גמילה מהירה (עד 4 שבועות)
• הפחתה איטית ללא ליווי פסיכולוגי

כלומר, הקצב והליווי חשובים לא פחות מהמינון עצמו.

רוב הנתונים במחקר התייחסו לדיכאון (כ־80% מהמשתתפים), אך גם בקרב אנשים עם הפרעות חרדה נמצאה מגמה דומה. עם זאת, החוקרים מציינים כי דרושים מחקרים ייעודיים נוספים כדי לקבוע המלצות מדויקות יותר בתחום זה.

מסר למטופלים: לא להפסיק לבד
המומחים מדגישים:
• אין להפסיק או להפחית תרופות נוגדות דיכאון באופן עצמאי
• יש לעשות זאת רק בהתייעצות עם רופא/פסיכיאטר
• רצוי לשלב תמיכה פסיכולוגית זמינה ונגישה