אנחנו נוטים לחשוב על בריאות כמשהו שתלוי בעיקר בגנטיקה או באירועים רפואיים חריגים. אבל בפועל, בלוטת התריס - אחת הבלוטות החשובות במערכת ההורמונלית - מושפעת מאוד מהרגלים יומיומיים מצטברים: שינה, תזונה, סטרס, פעילות גופנית ואפילו תוספי תזונה שנראים תמימים.
בלוטת התריס, הממוקמת בחלק הקדמי של הצוואר מתחת לגרוגרת, אחראית על ויסות קצב חילוף החומרים, חום הגוף, קצב הלב, לחץ הדם והאופן שבו הגוף מגיב להורמונים אחרים. כאשר תפקודה נפגע, ההשפעה מורגשת כמעט בכל מערכות הגוף.
לדברי אנדוקרינולוגים, הפרעות בבלוטת התריס - כמו תת־פעילות, יתר־פעילות, מחלת השימוטו או קשריות בבלוטה - אינן נגרמות רק מגורמים רפואיים מובהקים. לא פעם, אורח חיים בעייתי תורם להחמרה או להופעה של חוסר איזון הורמונלי.
ד"ר אנקיטה טיווארי, מומחית לאנדוקרינולוגיה וסוכרת, מצביעה על חמישה הרגלים יומיומיים נפוצים שעלולים לפגוע בבריאות בלוטת התריס - לעיתים מבלי שנשים לב לכך.
1. שינה של פחות משבע שעות בלילה
שינה אינה "פינוק" - היא מנגנון ויסות הורמונלי קריטי. במהלך השינה הגוף מאפס מערכות, מווסת הפרשות הורמונים ומאפשר לבלוטות האנדוקריניות לפעול בצורה תקינה.
לדברי ד"ר טיווארי, שינה לא מספקת או לא סדירה עלולה לשבש את הקצב הטבעי של ייצור והפעלת הורמוני בלוטת התריס. אנשים שישנים באופן קבוע פחות משבע שעות, או הולכים לישון בשעות משתנות מאוד, עלולים לפגוע ביכולת הגוף לשמור על איזון הורמונלי.
חשיפה ממושכת למסכים לפני השינה, עבודה עד שעות מאוחרות ודילוג על שעות שינה - כל אלה מצטברים לפגיעה איטית אך משמעותית.
2. סטרס מתמשך ולא מנוהל
לחץ נפשי הוא חלק בלתי נפרד מהחיים המודרניים, אך כשהוא הופך לכרוני - הוא גובה מחיר הורמונלי. סטרס מתמשך מפעיל את ציר הסטרס (קורטיזול), אשר משפיע על האותות המוחיים שמווסתים את פעילות בלוטת התריס.
כאשר הגוף נמצא במצב "חירום" לאורך זמן, הוא עלול לשנות את סדרי העדיפויות ההורמונליים - ולעכב או לשבש את ייצור הורמוני התריס. התוצאה עשויה להיות עייפות, האטה מטבולית והחמרה של נטייה קיימת לבעיות בבלוטה.
3. דילוג על ארוחות ודיאטות קיצוניות
צומות ממושכים, דילוג תכוף על ארוחות ודיאטות דלות מאוד בקלוריות נתפסים לעיתים כדרך "לניקוי הגוף" או לירידה מהירה במשקל. אך מבחינה הורמונלית, הם עלולים לשדר לגוף מצוקה.
כאשר צריכת הקלוריות נמוכה מאוד לאורך זמן, הגוף נכנס למצב של חיסכון אנרגטי. במצב כזה, חילוף החומרים מואט - ובלוטת התריס מפחיתה פעילות. ד"ר טיווארי מזהירה שצריכה קבועה של פחות מ־1,000 קלוריות ביום או דילוג שגרתי על ארוחות עלולים לפגוע בתפקוד התקין של הבלוטה.
בנוסף, תזונה עתירת מזון מעובד, סוכרים ושומנים לא איכותיים עלולה ליצור דלקתיות נמוכה כרונית, שמקשה עוד יותר על פעילות הורמונלית תקינה.
4. נטילת תוספי תזונה ללא פיקוח
תוספי תזונה הפכו לחלק כמעט שגרתי מהחיים: ויטמינים, מינרלים, תוספים ל"אנרגיה" או לירידה במשקל. אך בכל הנוגע לבלוטת התריס - זהו תחום רגיש במיוחד.
לדברי ד"ר טיווארי, תוספים עלולים להזיק כאשר הם נלקחים ללא אבחון או ייעוץ רפואי. מינונים לא מתאימים של יוד, סלניום או תוספים "מטבוליים" שונים עלולים דווקא להחמיר חוסר איזון הורמונלי.
"תוספים שנלקחים כדי לרדת במשקל או להגביר אנרגיה, בלי להבין מה באמת חסר בגוף, עלולים לגרום ליותר נזק מתועלת", היא מדגישה.
5. חוסר בפעילות גופנית
פעילות גופנית אינה משפיעה ישירות על בלוטת התריס, אך היא משפיעה בעקיפין על הסביבה המטבולית שבה הבלוטה פועלת. חוסר תנועה תורם להשמנה, לתנגודת לאינסולין ולדלקתיות - מצבים שמקשים על איזון הורמונלי.
פעילות מתונה וקבועה מסייעת לשיפור חילוף החומרים, להפחתת סטרס ולשמירה על רגישות הורמונלית תקינה. אין צורך באימונים קיצוניים - גם הליכה יומיומית, תרגול כוח קל או יוגה יכולים לתרום משמעותית.
לא רק עניין רפואי
המסר המרכזי של המומחים ברור: בריאות בלוטת התריס אינה תלויה רק בבדיקות דם או בתרופות, אלא גם - ואולי בעיקר - בהרגלים יומיומיים. שינוי הדרגתי באורח החיים יכול לסייע במניעה, באיזון ואף בהפחתת תסמינים.
עם זאת, חשוב לזכור: הופעת תסמינים כמו עייפות קיצונית, עלייה לא מוסברת במשקל, נשירת שיער או שינויים במצב הרוח - מחייבת פנייה לרופא ובירור מסודר. אין להסתמך על שינוי הרגלים בלבד כאשר יש חשד לבעיה הורמונלית.