באישור המדינה: צואת עופות בהמבורגר שאתם אוכלים

עמותת אנימלס חושפת היום (ראשון) לציבור הישראלי פרקטיקה חוקית אך שנויה במחלוקת, שמתקיימת זה שנים בתעשיית הבקר: האכלת עגלים ופרות ב"זבל עופות" - תערובת שמקורה בהפרשות של תרנגולים מלולים תעשייתיים.

לפי מסמכים רשמיים של משרד החקלאות, מדי שנה מאושרים בישראל כ־43 אלף טון של זבל עופות לשימוש כמזון לבקר. מדובר בפרקטיקה שרוב הציבור כלל אינו מודע לה, ושברוב המדינות המפותחות כבר נאסרה בשל חששות לבריאות בעלי החיים ובריאות האדם.

למרות השם הטכני, מדובר בראש ובראשונה בצואה. הזבל כולל גם נוצות, שאריות מזון, מצע הלול ולעיתים שרידי עופות. החומר עובר החמצה או טיפול תרמי חלקי, ולאחר מכן משולב במזון לעגלים - בעיקר בתעשיית הבשר, אך גם לפרות צעירות בתעשיית החלב.

הסיבה לשימוש אינה רפואית או תזונתית, אלא כלכלית: מדובר במקור חלבון זול במיוחד. אלא שכאן מתחילה הדאגה הבריאותית.

מערכת העיכול של בקר אינה מותאמת לפסולת תעשייתית. הספרות המדעית והווטרינרית מתארת שורה של סיכונים בריאותיים לבעלי החיים, שלחלקם יש פוטנציאל להשפיע גם על הצרכן:

• זיהומים חיידקיים: צואת עופות עשויה להכיל סלמונלה, אי־קולי, קמפילובקטר וליסטריה - חיידקים מוכרים ממקרי הרעלת מזון בבני אדם.
• בוטוליזם: חיידק הקלוסטרידיום בוטולינום, שעלול להימצא בזבל עופות, מייצר רעלן עצבי קטלני שאינו מושמד תמיד בטיפולים הקיימים.
• שאריות תרופות: עופות בתעשייה מקבלים אנטיביוטיקות ותרופות נגד טפילים, שחלק ניכר מהן מופרש בצואה כמעט ללא שינוי. בקר הניזון מזבל כזה עלול להיחשף לשילוב תרופתי שלא נרשם עבורו.
• מתכות כבדות: בזבל עופות נמצאו ריכוזים גבוהים של נחושת, אלומיניום ולעיתים קדמיום - חומרים שנוטים להצטבר ברקמות.
• גופים זרים: מסמרים, פלסטיק ושברי מתכת שנפלו לרצפת הלול עלולים להיבלע ולגרום לפגיעות פנימיות.

לפי משרד החקלאות, קיימות הנחיות שמגבילות את השימוש בזבל עופות, כולל בדיקות תקופתיות ואיסור שימוש סמוך לשחיטה. עם זאת, גם בדו"ח מבקר המדינה וגם במסמכי המשרד עצמו מצוין פער משמעותי בפיקוח ובאכיפה.

החשש המרכזי במונחי בריאות הציבור אינו מיידי - אלא מצטבר: שאריות תרופות ומתכות עלולות להימצא בבשר ובאיברים פנימיים; שימוש נרחב באנטיביוטיקה תורם להתפתחות חיידקים עמידים; וזיהומים סביבתיים משפיעים על איכות האוויר והמים בסביבת משקי חי.

ארגון הבריאות העולמי מזהיר זה שנים מפני משבר העמידות לאנטיביוטיקה. שימוש בזבל עופות עתיר שאריות אנטיביוטיקה כמזון לבקר עלול להאיץ התפתחות של חיידקים עמידים, שיכולים להגיע לאדם דרך המזון או הסביבה.

כ־700 אלף בני אדם מתים מדי שנה בעולם מזיהומים עמידים לתרופות, והמספר צפוי לעלות דרמטית בעשורים הקרובים.

בשנים האחרונות עלתה גם דאגה מפני מעבר נגיפים בין מינים. האכלת בקר בצואת עופות יוצרת "גשר ביולוגי" אפשרי להעברת מחלות מלולים ליונקים. בארה"ב, התפרצויות של שפעת עופות ברפתות העלו חשש כזה, גם אם לא הוכח חד־משמעית.

מומחי בריאות ציבור מדגישים כי כל צמצום של נקודות מגע מיותרות בין ענפי משק שונים הוא עיקרון בסיסי במניעת מגפות עתידיות.

בעוד שבאיחוד האירופי, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, יפן ושווייץ אסרו האכלת בעלי חיים בצואה, כחלק מתפיסה רחבה של בטיחות מזון וזהירות מונעת, בישראל ממשיכה לאפשר זאת תחת רגולציה פנימית.

בעמותת אנימלס מדגישים שהטענה היא לא להתפרצות מיידית - אלא קריאת אזהרה. "ברפואה מונעת", אומרים שם, "לא מחכים להוכחה של נזק רחב היקף. מצמצמים סיכונים מראש. השאלה שמונחת כעת על השולחן הציבורי היא פשוטה אך כבדה: האם חיסכון כלכלי מצדיק פרקטיקה שמרבית העולם כבר ויתר עליה - בשל סיכונים לבריאות האדם, לבטיחות המזון ולסביבה"?