הצורך בנשנוש במהלך היום הוא כמעט אוניברסלי. גם מי שמקפיד על ארוחות מסודרות ימצא את עצמו לא פעם מחפש משהו קטן בין הבוקר לצהריים או בשעות אחר הצהריים. חטיפים, כך מראים מחקרים, אינם בהכרח הרגל מזיק: סקירה שפורסמה בכתב העת International Journal of Food Sciences and Nutrition אף מצאה כי אכילת חטיף אחד או שניים ביום עשויה להיות תזונתית יותר משלוש ארוחות ללא חטיפים, בין היתר משום שהיא מפחיתה אכילה מופרזת בארוחות הגדולות ומקלה על מערכת העיכול.
אלא שלדברי מומחי גסטרואנטרולוגיה, השאלה הקריטית איננה אם לנשנש - אלא מה.
החטיף שמומחי מערכת העיכול היו שמחים לראות נעלם
"אם יש חטיף אחד שהייתי רוצה שאנשים יפסיקו לאכול, אלו חטיפי הצ'יפס בשקיות שנחשבים למזונות אולטרה־מעובדים", אומר ד"ר ג'ייסון קורנבליט, מומחה גסטרו ומומחה למערכת העיכול. לדבריו, מדובר בעיקר בצ'יפסים מטוגנים המגיעים באריזות עם רשימת רכיבים ארוכה: עמילנים מזוקקים, שמנים תעשייתיים, חומרי טעם מלאכותיים, אבקות גבינה וחומרים משמרים.
חטיף צ'יפס בשקית הוא דוגמה קלאסית למזון אולטרה־מעובד - קטגוריה של מזונות אשר מחקרים רבים קושרים לפגיעה בבריאות המעי. "תזונה עשירה במזון אולטרה־מעובד נקשרה להחמרה בתסמיני מחלות מעי דלקתיות, ואף לעלייה בסיכון לסרטן המעי הגס, לצד השמנה, סוכרת ומחלות לב", הוא מסביר.
לדבריו, אכילה מזדמנת של חטיף צ'יפס אינה אסון, אך צריכה יומיומית עלולה להזיק למעי בכמה מישורים. ראשית, חטיפים אלו כמעט ואינם מכילים סיבים תזונתיים - המזון המרכזי של חיידקי המעי הטובים. "כשאנחנו אוכלים חטיפים דלי־סיבים, אנחנו מזינים את עצמנו, אבל לא את המיקרוביום שלנו", אומר קורנבליט. לעומת זאת, תזונה עתירת סיבים תומכת במגוון חיידקים מועילים ובייצור חומצות שומן קצרות שרשרת, כמו בוטיראט, שמפחיתות דלקת ומחזקות את דופן המעי.
מעבר לכך, תהליכי הטיגון יוצרים תרכובות מעודדות דלקת, וחלק מהתוספים התעשייתיים עלולים לפגוע בשכבת הריר שמגינה על דופן המעי ולשנות את הרכב המיקרוביום. "זה לא אומר ששקית אחת של צ'יפס תהרוס את המעי, אבל חשיפה קבועה לאורך שנים עלולה לדחוף את המערכת לכיוון של דלקת כרונית בדרגה נמוכה", הוא מדגיש.
לדברי ד"ר טרישה פסריצ'ה, רופאה ומרצה לרפואה בבית הספר לרפואה של הרווארד, הבעיה מחמירה כאשר מצרפים לצ'יפס גם משקאות ממותקים. "הלוואי ויכולנו להעלים משקאות עתירי סוכר מהתפריט היומי", היא אומרת, ומציינת כי מחקרים זיהו אותם כגורם סיכון לסרטן המעי הגס בגיל צעיר.
אז מה כן לנשנש? התחליף הבריא
אם חטיפים מעובדים ומשקאות ממותקים הם מחוץ לתחום, המומחים מציעים חלופות פשוטות, זמינות וללא צורך בהכנה. ד"ר פול פוירשטאט, מומחה גסטרו ופרופסור קליני באוניברסיטת ייל, ממליץ על מזונות טבעיים עתירי סיבים: אגוזים, פירות יער וחטיפים מבוססי קטניות - כמו חומוס או גרגירי חומוס קלויים.
"כל אחד מהמזונות האלו תורם למעי בדרך אחרת, אך כולם מעלים את מגוון החיידקים המועילים", הוא מסביר. גם יוגורט זוכה להסכמה רחבה בקרב המומחים, בזכות תכולת הפרוביוטיקה שבו. "יוגורט עם תרביות חיות מסייע לאיזון המיקרוביום ואף נקשר לירידה בסיכון לחלק מסוגי סרטן המעי", מציין ד"ר קורנבליט, וממליץ לשלב אותו עם אגוזים ופירות יער להעצמת האפקט.
בסופו של דבר, המסר של המומחים אינו קיצוני. "אל תשאפו לשלמות", מסכמת ד"ר פסריצ'ה. "שינויים קטנים, שאפשר להתמיד בהם לאורך זמן, משפיעים הרבה יותר מדיאטה נוקשה שלא מחזיקה מעמד".