דוח עדכני שפורסם ב־The Lancet מוסיף שני גורמי סיכון ברי-שינוי לדמנציה: כולסטרול גבוה אחרי גיל 40 ובעיות ראייה שלא מטופלות - ומחדד: כמעט חצי מהמקרים ניתנים למניעה
בעולם חקר הדמנציה נעשו בשנים האחרונות קפיצות מדרגה משמעותיות: בדיקות דם חדשות שמזהות אלצהיימר בדיוק של כ־90%, ומיפוי הולך ומתרחב של גורמי הסיכון שניתן להשפיע עליהם במהלך החיים. עכשיו, דו"ח עדכני של The Lancet Commission מוסיף עוד חתיכת פאזל חשובה: שני גורמי סיכון חדשים שניתן לטפל בהם - כולסטרול גבוה אחרי גיל 40 ו־אובדן ראייה שלא מקבל טיפול.
לצד 12 גורמי הסיכון שכבר הוגדרו בעבר, מציינים החוקרים כי שני הגורמים החדשים מצטרפים לרשימה - וביחד הם קשורים לכ־49% ממקרי הדמנציה בעולם. כלומר: כמעט מחצית מהמאובחנים יכלו אולי להיות במקום אחר, אם גורמי הסיכון הללו היו מטופלים בזמן.
שני גורמי סיכון חדשים: מה התגלה בדוח?
בדוח החדש ניתחו החוקרים עשרות מחקרים ומטא־אנליזות עדכניות: 27 מחקרים העוסקים בכולסטרול גבוה ו־14 מחקרים על אובדן ראייה.
המסקנה:
1. כולסטרול גבוה (בעיקר LDL) אחרי גיל 40 - מעלה את הסיכון לדמנציה.
2. אובדן ראייה שלא מטופל - קשור גם הוא לעלייה בסיכון, דרך כמה מנגנונים שונים.
לדברי ד"ר ארמן פשאראקי־זאדה, נוירולוג התנהגותי ונוירופסיכיאטר מ־Yale (שאינו חלק מצוות הדו"ח), "זה לגמרי הגיוני מבחינה ביולוגית - רבים מגורמי הסיכון האלה קשורים אחד בשני ומשפיעים זה על זה".
איך בעיות ראייה קשורות לסיכון לדמנציה?
פגיעה בראייה היא לא רק עניין אופטומטרי. הראייה היא החוש המרכזי שלנו לעיבוד העולם, וכאשר היא נפגעת:
• אנשים נוטים פחות לקרוא, לפתור תשבצים או לשחק משחקי מוח.
• הם מצמצמים לעיתים יציאה מהבית ופגישות חברתיות.
• הפעילות הקוגניטיבית והחברתית - שהן חוסם הגנה משמעותי מפני דמנציה - הולכת ופוחתת.
בנוסף, מסביר ד"ר פשאראקי־זאדה, בעיות ראייה עצמן נפוצות יותר בקרב אנשים עם גורמי סיכון מטבוליים: לחץ דם גבוה, סוכרת לא מאוזנת, כולסטרול גבוה - אותם גורמים שגם הם משויכים לדמנציה.
כולסטרול גבוה: למה זה לא רק עניין של לב?
LDL גבוה ("הכולסטרול הרע") תורם ל"התקשות" כלי הדם (טרשת עורקים) בלב ובמוח.
כאשר כלי הדם מתקשים ומצטמצמים:
• פחות חמצן זורם אל תאי המוח,
• לאורך זמן נגרם נזק מצטבר לנוירונים,
• ודמנציה היא למעשה התוצאה הסופית של תהליך ניווני שבו תאי מוח מתים בקצב גובר.
"המשפט שאני אומר הרבה למטופלים הוא: מה שפוגע בלב - פוגע גם במוח," אומר ד"ר פשאראקי־זאדה. "אנחנו רואים את זה שוב ושוב בקליניקה".
הרשימה המלאה: 14 גורמי סיכון ברי־שינוי לדמנציה
כבר ב־2020 פורסמה ב-The Lancet רשימה של 12 גורמי סיכון ניתנים־לשינוי. כעת מצטרפים אליהם שניים נוספים. יחד, אלו הגורמים שעליהם כן ניתן להשפיע:
• חוסר פעילות גופנית
• עישון
• צריכת אלכוהול מופרזת
• זיהום אוויר
• פגיעת ראש
• בידוד חברתי / מעט קשרים חברתיים
• השכלה נמוכה
• השמנת יתר
• יתר לחץ דם
• סוכרת
• דיכאון
• ירידה בשמיעה
• כולסטרול גבוה אחרי גיל 40
• אובדן ראייה שלא מקבל טיפול
לדברי החוקרים, השילוב של כל הגורמים הללו קשור לכ־49% ממקרי הדמנציה בעולם. כלומר - עד 40% מהמקרים עלולים להיות ניתנים למניעה.
אז מה אפשר לעשות בפועל?
1. רופא משפחה שמכיר אתכם
ד"ר פשאראקי־זאדה מדגיש את החשיבות של רופא משפחה שמכיר אתכם, עוקב אחרי לחץ דם, כולסטרול, סוכר, ראייה ושמיעה - ויודע גם לתקשר עם קרדיולוג ונוירולוג בעת הצורך.
2. לטפל בגורמי הסיכון עוד לפני שמופיעים תסמיני דמנציה
הזמן לפעול הוא אמצע החיים (גיל 40-60), ולא כשכבר מתחילות בעיות זיכרון. טיפול בכולסטרול, איזון לחץ דם, איזון סוכרת, הפסקת עישון ופעילות גופנית - כולם חלק מתוכנית הגנה למוח.
3. לא להזניח בעיות ראייה
משקפיים, ניתוח קטרקט, טיפול במחלות רשתית - כל אלו אינם "קוסמטיקה". הם יכולים להשפיע על איכות החיים הקוגניטיבית, על המשך פעילות מוחית וחברתית, ועל הסיכון העתידי לדמנציה.
4. גם מאובחנים בדמנציה - עדיין מרוויחים
המחקר מצביע על כך שגם אצל מי שכבר אובחנו בדמנציה, קצב ההידרדרות איטי יותר כשאין מחלות נלוות כמו יתר לחץ דם, סוכרת וכולסטרול גבוה. כלומר - טיפול בגורמי הסיכון רלוונטי בכל שלב.
"המוח שלנו גמיש מאוד", מציין ד"ר פשאראקי־זאדה. "גם אם מתחילים לשנות הרגלים בגיל 70, 80 או 90 - המוח מגיב. זה אף פעם לא מאוחר מדי".