מחקר חדש שמוצג בכנס השנתי של החברה הרדיולוגית של צפון אמריקה (RSNA) מצביע על קשר מפתיע ומסקרן: אנשים עם מסת שריר גבוהה יותר ושיעור נמוך יותר של שומן בטני עמוק נהנים ממוח "צעיר" יותר.
שומן בטני עמוק (Visceral Fat) הוא השומן המסתתר בתוך חלל הבטן ומקיף איברים חיוניים - והוא נחשב מסוכן יותר משומן תת-עורי.
לדברי החוקר הראשי, ד"ר סירוס רג'י מאוניברסיטת וושינגטון, "גוף בריא יותר, עם יותר שריר ופחות שומן פנימי, קשור במוח בריא וצעיר יותר. ומוח בריא מפחית את הסיכון למחלות מוח עתידיות, בהן אלצהיימר".
מה אומר גיל המוח?
גיל המוח הוא הערכה ממוחשבת של מצב המוח על סמך סריקת MRI - כלומר, עד כמה המוח נראה "מבוגר" יותר או פחות מהגיל האמיתי של האדם.
המחקר כלל 1,164 משתתפים בריאים, בגיל ממוצע של 55, שעברו הדמיית MRI לכל הגוף. אלגוריתם בינה מלאכותית ניתח את מסת השריר, כמות השומן הבטני, השומן התת-עורי וגיל המוח המשוער של כל משתתף.
הממצא החד-משמעי:
יחס גבוה של שומן בטני למסת שריר = מוח "מבוגר" יותר
מסת שריר גבוהה = מוח "צעיר" יותר
שומן תת-עורי (זה שנמצא מתחת לעור) לא היה קשור כלל להזדקנות המוח.
"המוח של ההמשתתפים שהיו יותר שריריים היה צעיר יותר. לעומת זאת, שומן בטני עודף ביחס למסת השריר היה קשור למוח מבוגר", אמר ד"ר רג'י.
אפשר לשנות את זה
החוקרים מדגישים כי מדובר במדדים שאפשר להשפיע עליהם: חיזוק מסת השריר והפחתת שומן בטני הם יעדים ניתנים להשגה והם עשויים לשפר את בריאות המוח לאורך זמן.
בנוסף, הממצאים מעלים שאלות לגבי תרופות הרזייה ממשפחת GLP-1 (כמו אוזמפיק), שמוכרות ביכולן לשרוף שומן, אך עלולות גם לגרום לאובדן מסת שריר.
לדברי ד"ר רג'י "המחקר שלנו יכול לסייע בפיתוח טיפולים עתידיים, כולל תרופות שמכוונות בעיקר לשומן הבטני ומצמצמות פגיעה בשריר. השילוב האופטימלי לבריאות המוח הוא ירידה בשומן, במיוחד שומן בטני, תוך שימור השריר".
מאחר שמחלות כמו אלצהיימר ודמנציה קשורות לשינויים במבנה המוח, הבנה מדויקת של הקשר בין מסת הגוף לבין גיל המוח עשויה לשנות את הדרך שבה נבנה תוכניות מניעה וטיפול.