האם ניתן "לעולם לא לחלות בסרטן"? התשובה המדעית היא שאין ערובה מוחלטת, אך יש דרכים מוכחות להקטין משמעותית את הסיכון. כיום, המחקר מתאר את הסרטן לא כמחלה של "תא אחד סורר", אלא כמצב שבו רקמת הגוף כולה עוברת שינוי: חילוף החומרים משתבש, דלקת כרונית גוברת, מערכת החיסון נחלשת והמיטוכונדריות - תחנות הכוח של התא - מפסיקות לתפקד בצורה מיטבית.
כשהמיטוכונדריות נפגעות, עולה העקה החמצונית, יכולת התיקון של התאים יורדת, מנגנוני מוות תאי (אפופטוזיס) משתבשים, והסביבה הביולוגית הופכת נוחה יותר לשינויים ממאירים. לכן, גישה מודרנית להפחתת סיכון לסרטן כוללת תמיכה במטבוליזם, בהגנה החיסונית, במערכות הניקוי של הגוף ובמאזן הדלקת.
סרטן מתפתח כאשר תאים עוברים מוטציות גנטיות ומאבדים שליטה על חלוקה ומוות תאי. גורמים כמו עישון, תזונה מעובדת, זיהום אוויר, עודף משקל, מתח כרוני או נטייה גנטית - כולם מגבירים את הסיכוי להצטברות נזק. גם שינויי מטבוליזם בתא גורמים לסרטן "לעקוף" מסלולי אנרגיה רגילים, לגדול מהר ולהתחמק ממערכת החיסון. לכן, סביבת הגוף - ולא רק התא הבודד - היא גורם מרכזי בהתפתחות המחלה.
למרות מורכבות הסרטן, ישנם צעדים פרקטיים המפחיתים סיכונים לאורך זמן.
1. הפחתת מזונות מעובדים: במיוחד סוכרים וקמח לבן
מחקרים רבים מצביעים על כך שתזונה עשירה במזונות מעובדים מגבירה דלקת, עומס מטבולי ועלייה בתנגודת לאינסולין - כולם מקושרים לסיכון מוגבר לסרטן. מזונות אלו מעלים את רמות הסוכר והאינסולין בחדות, מה שיוצר סביבה תומכת בצמיחת תאים בלתי תקינה.
הפחתה משמעותית של מוצרים מעובדים יוצרת קרקע פנימית "נקייה" יותר - פחות דלקתית, פחות עומס על הכבד, ופחות סטרס למיטוכונדריות.
2. תמיכה במיטוכונדריות באמצעות צום לסירוגין ותזונה נמוכת פחמימות
אחד המנגנונים המדוברים כיום ברפואה המונעת הוא הגברת היעילות המיטוכונדריאלית. צום לסירוגין (כמו 16:8) ותזונה מופחתת פחמימות מפחיתים תנודות חדות של סוכר בדם, מפעילים מנגנוני ניקוי תאים (אוטופגיה) ומורידים דלקת כרונית.
הגוף "משחזר" את מערכות האנרגיה שלו ומשפר את ההתמודדות עם נזק תאי. לא כולם מתאימים לרמות קיצוניות של דיאטה, אך גם צמצום חלון האכילה והשענת התזונה על חלבונים איכותיים, שומנים טובים וירקות - מועילים.
3. דגש על נוגדי חמצון: ירקות, פירות, תבלינים וצמחי מרפא
הפחתת עומס חמצוני על הגוף מונעת נזק למיטוכונדריות ול-DNA. מזונות כמו כורכום, תה ירוק, רוזמרין, ברוקולי, פירות יער ועשבים עשירים בפוליפנולים מסייעים להפחתת דלקת ולשיפור מסלולי ניקוי בכבד.
תזונה עשירה בצמחים מגבירה את יכולת הגוף להשמיד תאים פגומים, למנוע מוטציות ולהפעיל את מערכת החיסון בצורה נכונה.
4. אורח חיים תנועתי: פעילות גופנית, שמש, אוויר צח ונשימה
פעילות גופנית יומיומית מגבירה זרימת דם, מעלה צפיפות מיטוכונדריות ומחזקת את מערכת החיסון.
חשיפה מבוקרת לשמש מסייעת לייצור ויטמין D - רכיב קריטי בהפחתת דלקת ובתפקוד חיסוני.
אוורור, נשימה עמוקה ושינה איכותית משפרים חמצון רקמות ומפחיתים חשיפה לרעלנים סביבתיים.
אפילו חשיפות קצרות ל"סטרס מיטבי" - כמו מקלחות קרות - נמצאו מגבירות עמידות תאית.
5. ניטור עודף ברזל והפחתת עומס רעלנים
עודף ברזל בגוף עלול לזרז תגובות חמצוניות הגורמות נזק ל-DNA. רבים אינם מודעים לכך שרמות פריטין גבוהות מדי עלולות להיות מזיקות. בדיקת דם פשוטה יכולה להצביע אם יש צורך בהתאמה תזונתית או בתרומת דם.
במקביל, יש לשים לב לזיהומים כרוניים, הורמוני סטרס גבוהים, שינה לא איכותית ותפקוד ירוד של מערכת העיכול - כולם גורמים המשפיעים על הסיכון לאורך זמן.