למרות עשרות שנים של מחקר, אחת השאלות הגדולות בתחום בריאות המוח נותרה פתוחה: האם פעילות גופנית בכל גיל משפיעה על הסיכון לדמנציה - או שרק פעילות בגיל צעיר עושה את ההבדל?
מחקר חדש ומהפכני של פריימנגהם (Framingham Heart Study), אחד המחקרים הארוכים והחשובים בעולם ברפואה, מספק כעת תשובה ברורה: פעילות גופנית בגילאי 45 ומעלה מפחיתה משמעותית את הסיכון לדמנציה - גם בקרב בעלי סיכון גנטי גבוה.
המחקר, שפורסם השבוע, בחן נתונים של 4,290 משתתפים לאורך תקופה של עשרות שנים, מגיל צעיר ועד זקנה. מדובר באחד המחקרים הראשונים שבודק לא רק האם פעילות גופנית משפיעה, אלא באיזה גיל היא משפיעה יותר, ומה קורה אצל מי שנושא את גן הסיכון לדמנציה.
צמצום סיכון לדמנציה ב-41-45 אחוז
במהלך תקופת המעקב נכנסו 567 משתתפים (13.2%) למעגל הדמנציה - שיעור גבוה יחסית למחקרים אחרים. הניתוח הסטטיסטי גילה דפוס חד וברור: מי שהתמידו בפעילות גופנית בגיל הביניים (45-64) ובגיל 65+, היו בסיכון נמוך ב־41-45% לפתח דמנציה לעומת אלו שלא היו פעילים כלל.
הצוות המחקרי נטרל גם את השפעות הגיל, השכלה, לחץ דם גבוה, סוכרת וגורמי סיכון נוספים - והתוצאה נשארה זהה.
לעומת זאת, פעילות גופנית בגיל צעיר (26-44) לא נמצאה קשורה באופן מובהק להפחתת סיכון. מסקנה: אף פעם לא מאוחר להתחיל להגן על המוח.
מי שנושא את "גן האלצהיימר" דווקא יכול להרוויח בגיל מבוגר
גן הסיכון APOE ε4 נחשב לאחד הגורמים הגנטיים החזקים ביותר לדמנציה. אך המחקר מגלה תמונה מורכבת יותר:
• בגיל הביניים: פעילות גופנית הורידה את הסיכון רק אצל מי שלא נשאו את הגן
• בגיל המבוגר: פעילות גופנית הורידה סיכון גם אצל נשאי הגן וגם אצל מי שאינם נשאים
כלומר, גם אם אדם נמצא בסיכון גנטי גבוה, הפעילות הגופנית בגיל 65 ומעלה עדיין מגינה על המוח שלו.
זהו אחד הממצאים החשובים ביותר בשנים האחרונות: הגנטיקה אינה גזירת גורל - פעילות גופנית עדיין משנה את התמונה.
למה פעילות גופנית מגינה על המוח?
המחקר אינו עוסק במנגנון, אך המדע כבר יודע להסביר חלק מההשפעות:
• פעילות מעלה זרימת דם וחמצן למוח
• משפרת גמישות וחיבוריות בין תאי עצב (נוירופלסטיות)
• מפחיתה דלקת כרונית - גורם מרכזי בהתפתחות דמנציה
• תומכת בבריאות כלי דם, שהם תנאי למוח בריא
• מפחיתה סוכרת, יתר לחץ דם והשמנה - כולם מגבירי סיכון לדמנציה
בשורה התחתונה: פעילות גופנית מזינה את המוח כמו תרופה טבעית.
החוקרים מציינים מספר מגבלות:
• הפעילות הייתה מבוססת על דיווח עצמי, ולכן ייתכן חוסר דיוק
• לא ידוע אילו סוגי פעילות משפיעים יותר - הליכה, אירובי או אימוני כוח
• הממצאים מבוססים על אוכלוסייה אמריקאית, לבנה ברובה, מה שמגביל הכללה לאוכלוסיות מגוונות
• בגיל צעיר, מספר מקרי הדמנציה קטן ולכן קשה להסיק מסקנות חדות
למרות זאת, החוקרים מדגישים שהעוצמה, היקף הנתונים, והמעקב הרב־שנתי הופכים את הממצאים לאמינים ובעלי משמעות גדולה למדיניות בריאות הציבור.
המסר הברור לציבור: תתחילו לזוז - המוח שלכם יודה לכם
לא צריך להיות אתלט. גם פעילות מתונה כמו הליכה מהירה, שחייה, רכיבה על אופניים או אפילו עלייה במדרגות משפיעה.
והדבר החשוב ביותר: הגיל שבו אתם מתחילים נע בין "מעולה" ל"עדיין משתלם". אף פעם לא מאוחר מדי להתחיל לזוז.
________________________________________
מחקר ענק: זה הגיל המדויק בו אימון גופני יקטין סיכון לדמנציה ב-45%
23.11.2025 / 6:00