חוסן נפשי בזמן מלחמה: המחקר שחושף את המחיר הנפשי שאחיות בישראל משלמות

בזמן שהחזיתות בערו, גם בעורף הישראלי ניטשה מלחמה שקטה - זו של הצוותים הרפואיים. מחקר חדש שנערך בפקולטה למנהל מערכות בריאות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, חושף תמונה מדאיגה אך גם מעוררת השראה: 80% מהאחיות בישראל חוו רמות חרדה גבוהות במיוחד במהלך מלחמת "חרבות ברזל", ו־35% דיווחו על לחץ חמור. למרות זאת, רובן הצליחו לשמור על תפקוד מקצועי תקין - בזכות חוסן נפשי, תחושת שליחות ומשמעות בעבודה.

המחקר, שפורסם בכתב העת הבינלאומי BMC Nursing, נערך על ידי ד"ר תמר שלום מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים, בשיתוף ד"ר אסנת בשקין מהמכללה האקדמית אשקלון, ד"ר לבנה עוגני מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים וד"ר תמי פרויד מאוניברסיטת בן־גוריון.

החוקרות בחנו את הקשר בין חוסן אישי, חרדה, לחץ ושחיקה בקרב אחיות שעבדו בקו הראשון של מערכת הבריאות בתקופת המלחמה.

התוצאות הצביעו על דפוס ברור: ככל שהלחץ והחרדה עלו - כך גברה השחיקה. אולם, אחיות עם חוסן נפשי גבוה הצליחו לשבור את המעגל הזה ולשמור על תפקוד מיטבי גם בתנאים קיצוניים.

ד"ר תמר שלום, שעמדה בראש צוות המחקר, מסבירה: "מצאנו קשר מובהק בין חרדה, לחץ ושחיקה - מעין מעגל קסמים שלילי. לחץ מעצים חרדה, חרדה מעצימה לחץ, ושניהם יחד מזינים את תהליך השחיקה. במקביל גילינו כי חוסן נפשי הוא גורם מגן משמעותי - הוא בולם את ההשפעות הללו. ככל שהחוסן גבוה יותר, כך רמת השחיקה נמוכה יותר".

המחקר חשף כי האחיות שנמצאות במשמרות לילה, או שעבדו מעל 180 שעות בחודש, חוו את רמות הלחץ הגבוהות ביותר. גם מי שבני משפחתן שירתו בצה"ל באותה תקופה דיווחו על עומס נפשי חריג.

למרות זאת, החוקרות מצאו כי רמת החוסן הממוצעת בקרב האחיות הייתה גבוהה - תוצאה שמדגישה את כוחם של מנגנוני ההתמודדות שנבנים לאורך שנות עבודה במקצוע תובעני כל כך.

"היכולת לשמור על תפקוד נפשי במצבי קיצון נובעת מתחושת שליחות עמוקה", מוסיפה ד"ר שלום. "צוותי הסיעוד רואים בעבודתם שליחות מוסרית וחברתית, ותחושת המשמעות הזו מהווה מגן פסיכולוגי אמיתי".

החוקרות מדגישות כי אסור למערכת להסתמך רק על חוסן אישי. "תחושת השליחות היא משאב אדיר", אומרת ד"ר שלום, "אבל בלי תמיכה מערכתית, רגשית וארגונית - גם החוסן החזק ביותר עלול להישבר".

הן קוראות למשרד הבריאות ולמנהלי בתי החולים לגבש תוכניות סדורות לחיזוק החוסן הנפשי של צוותי הסיעוד, במיוחד בזמני חירום:

• ניהול עומסים חכם וחלוקת תפקידים מאוזנת
• קבוצות תמיכה מקצועיות ועמיתיות
• עיבוד חוויות טראומטיות בליווי פסיכולוגי
• מתן גישה לטכניקות הרפיה, מדיטציה ונשימה
• תוכניות תמיכה למשפחות הצוותים