שתייה מופרזת בקרב בני נוער נתפסת לרוב כתופעה מסוכנת - אך מחקר נורבגי חדש טוען כי ייתכן שבמקרים מסוימים, היא דווקא קשורה להצלחה מקצועית וכלכלית בבגרות.
המחקר, שנמשך 18 שנה וכלל למעלה מ־3,000 נבדקים מגיל 13 ועד 31, עקב אחר הרגלי השתייה של המשתתפים והשווה אותם למדדים של השכלה, הכנסה והצלחה תעסוקתית. התוצאות, שפורסמו בספרו החדש של הסוציולוג וילי פדרסן מאוניברסיטת אוסלו "The Beauty and Pain of Drugs", מציגות תמונה מפתיעה: אלו ששתו באופן חברתי ומוגבר בגילאי 17-22 נטו להרוויח יותר ולהשיג השכלה גבוהה יותר מאלו שנמנעו משתייה כמעט לחלוטין.
"האלכוהול מסיר עכבות - ומאפשר הצלחה חברתית"
פדרסן מסביר כי ההשפעה אינה נובעת מהחומר עצמו אלא מההקשר החברתי שלו: "ההסבר הסביר ביותר הוא שאלכוהול הוא סוג של סמן חברתי," הוא אמר. "הוא מקל על יצירת קשרים ומעודד פתיחות חברתית - תכונה שמועילה מאוד בעולם העבודה".
לדבריו, שתייה קבוצתית בגיל צעיר עשויה לשמש כ"'חומר סיכה' חברתי", שמסייע לבני נוער ביישנים להשתלב במעגלים חברתיים, לפתח כישורים בין־אישיים ולהרגיש נוח יותר בסיטואציות חברתיות - תכונות שהופכות מאוחר יותר לנכסים מקצועיים.
החוקר אף הזכיר את מועדון הבולינגדון היוקרתי באוניברסיטת אוקספורד - מועדון שתייה מפורסם ששימש חממה לאנשי ציבור בולטים, בהם ראשי ממשלת בריטניה לשעבר בוריס ג'ונסון ודיוויד קמרון.
המחקר מצא כי בקרב המשתתפים ששתו בכמות גבוהה באופן חברתי, רמות ההשכלה וההכנסה היו גבוהות משמעותית מאלו של מי שנמנעו משתייה או שתו במתינות. עם זאת, החוקרים מדגישים כי הקשר הוא מתאם - לא סיבתי. ייתכן שהגורמים שהובילו לשתייה (כמו פתיחות, ביטחון עצמי או השתייכות חברתית) הם אלה שתרמו גם להצלחה.
"אין זה אומר שאלכוהול הוא הדרך להצלחה," מדגיש פדרסן. "אלא שהוא לעיתים מהווה סמן להשתייכות חברתית ויכולת תקשורתית שמביאה יתרונות".
אזהרת מומחים: "אין סיבה להתחיל לשתות"
לצד ההתעניינות הציבורית בממצאים, גורמי בריאות בנורבגיה ממהרים להזהיר מפני פרשנות פשטנית. לינדה גראנלונד, מנהלת בריאות הציבור במשרד הבריאות הנורבגי, שלא השתתפה במחקר, ציינה כי גם כמויות קטנות של אלכוהול משפיעות לרעה על הבריאות:
"כל כוס שאתם בוחרים לוותר עליה טובה לבריאותכם", אמרה. "פחות אלכוהול פירושו תוחלת חיים ארוכה יותר וסיכון מופחת למחלות".
היא הדגישה כי גם אם שתייה חברתית קשורה במובהק למעגלים מצליחים, המחיר הבריאותי - החל מפגיעה בכבד ועד שיבוש דפוסי שינה וריכוז - גבוה מדי.
למרות ירידה עולמית בשיעורי השתייה בקרב בני דור ה־Z בשנים האחרונות, המחקר מצביע על שינוי מגמה - במיוחד בנורבגיה ובמדינות מערביות נוספות שבהן, עם ירידת יוקר המחיה, צעירים חוזרים לשתות יותר.
החוקרים מזהירים כי על אף הקורלציה שנמצאה, אין להמליץ על שתייה לצורך קידום חברתי. "המסר האמיתי", אומר פדרסן, "הוא שצריך להכיר בתפקיד של חיי חברה מוקדמים ביצירת הצלחה - לא בהכרח באלכוהול עצמו".