כשמדובר בדמנציה, רוב האנשים חושבים מיד על אובדן זיכרון ובלבול. אך מתברר שהסימנים הראשונים למחלה עשויים להופיע הרבה קודם - ובצורה שקטה ולעיתים גם מטעה. לפי נוירולוגים מובילים בארה"ב, דווקא שיבושי שפה וקשיי התמצאות במרחב הם לעיתים הסימנים הראשונים, הרבה לפני שמופיעים פערי הזיכרון הקלאסיים.
לא רק שכחה: כשהמילים נעלמות
ד"ר אריף דלבי, מנהל תחום הפרעות תנועה במרכז הרפואי דלריי בפלורידה, מסביר כי קשיים בשפה ובביטוי עצמי עשויים להוות אינדיקציה מוקדמת להתפתחות דמנציה.
"קושי למצוא מילים, טעויות בבניית משפטים או ירידה ביכולת ההתבטאות עלולים להופיע חודשים ואף שנים לפני אובדן הזיכרון", הוא אומר.
רבים נוטים להמעיט בערכם של מצבים כאלה, לחשוב שמדובר בעייפות או הסחת דעת. אך כשהם חוזרים שוב ושוב - יש מקום לבדיקה.
קושי בניווט ובמרחב - עוד סימן מוקדם
לצד בעיות השפה, פגיעה ביכולת הניווט היא רמז נוסף. אדם שמתקשה למצוא את דרכו במסלול מוכר או תלוי פתאום ב־GPS כדי להגיע למקום שהיה רגיל לנסוע אליו - עלול לסבול מהתחלה של בעיה קוגניטיבית.
"הפרעות בתפיסה המרחבית הן לעיתים קרובות אחד הסימנים הראשונים", מציין ד"ר דלבי. "זה לא רק ללכת לאיבוד - אלא גם בלבול בין ימין לשמאל, או חוסר יכולת להעריך מרחקים".
סימנים נוספים שפחות מדברים עליהם
ד"ר סטנלי אפל, מנהל המרכז הנוירולוגי במתודיסט ביוסטון, מוסיף כי קיימים תסמינים נוספים שאינם מוכרים לציבור, בהם:
• קושי בביצוע פעולות יומיומיות מוכרות (כמו שימוש בשלט או הכנת קפה)
• רגישות לרעש
• שינוי בתחושת טעם או ריח
• שינוי פתאומי במצב הרוח או באישיות, ללא סיבה נראית לעין
במקרים נדירים יותר עשויים להופיע הזיות או מחשבות שווא, מה שעלול להטעות לאבחנה נוירולוגית אחרת.
למה חשוב לזהות מוקדם?
נכון להיום, אין תרופה שמרפאה דמנציה, אך אבחון מוקדם יכול להאט משמעותית את התקדמות המחלה ולשפר את איכות החיים.
"ככל שמזהים מוקדם יותר, ניתן לשלב טיפול תרופתי, שינויי תזונה, טיפול שפתי וריפוי בעיסוק, ולהאריך את תקופת התפקוד התקין", אומר ד"ר אפל. בנוסף, יש כיום טיפולים חדשים שמציעים תקווה.
פריצות דרך חדשות בטיפול
בשנים האחרונות אישר מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) שתי תרופות חדשות:
• Aduhelm (aducanumab)
• Leqembi (lecanemab)
התרופות פועלות נגד הצטברות חלבון עמילואיד־בטא במוח - אחד הסמנים הבולטים של אלצהיימר. על אף מחלוקות סביב יעילותן, מחקרים מצביעים על האטה בקצב הירידה הקוגניטיבית בקרב חולים בשלב מוקדם של המחלה.
בנוסף, מתבצעים כיום מחקרים חדשניים בתחום, הכוללים טיפולים ביולוגיים המווסתים דלקת עצבית במוח באמצעות תאי T רגולטוריים (Tregs), ואף ניסיונות בטיפול גנטי במטרה לעכב את התהליך הניווני.
"המדע מתקדם בקצב מרשים", אומר ד"ר אפל. "הבשורות החדשות מעניקות תקווה אמיתית לחולים ולבני משפחותיהם".
מתי כדאי לבצע בדיקה לסיכון לדמנציה?
אין גיל "רשמי" לסקירה, אך מומחים ממליצים לבצע הערכה קוגניטיבית פשוטה מגיל 65 ומעלה - או מוקדם יותר אם מופיעים תסמינים כמו ירידה בזיכרון, שיבושי שפה או בלבול במרחב.
בדיקות בסיסיות כוללות:
• מבחן קוגניטיבי קצר (Mini Cognitive Test)
• בדיקת רמות ויטמין B12
• בדיקת תפקוד בלוטת התריס - מאחר שתת פעילות עלולה לגרום לירידה בזיכרון
• בדיקת שמיעה - שכן מחקרים מראים כי אחת מכל תשע דמנציות קשורה לירידה בשמיעה בגיל מבוגר
גם כיום, רבים נמנעים מלפנות לרופא מחשש לסטיגמה. אך מומחים מדגישים: אין סיבה להתבייש.
"אבחון מוקדם לא רק מאפשר טיפול, אלא גם תכנון חיים, מעורבות משפחתית, והתמודדות עם המחלה בשקיפות", מסביר ד"ר אפל.
דמנציה אולי אינה ניתנת לריפוי מלא, אך היא ניתנת לניהול, ובזכות המחקר המואץ - העתיד של החולים נראה מבטיח יותר מתמיד.