פריצת דרך עולמית: נוגדן אחד נגד עשרות נחשים ארסיים

נשיכת נחש ארסי נחשבת לאחת הסכנות הגדולות ביותר באפריקה, אסיה ודרום אמריקה. בכל שנה ננשכים למעלה מ־300 אלף בני אדם רק באפריקה שמדרום לסהרה - יותר מ־7,000 מהם מתים, ו־10,000 נוספים מאבדים איברים כתוצאה מזיהום חמור. בישראל מדווחים מדי שנה בין 200-300 מקרי הכשה של נחשים ארסיים, כאשר רובם כתוצאה מהכשות צפע מצוי. בממוצע, מת בישראל אדם אחד בשנה לאחר שהוכש על-ידי נחש ארסי.

אלא שכעת, פריצת דרך שפורסמה בכתב העת היוקרתי Nature עשויה לשנות את תמונת המצב לחלוטין. צוות חוקרים בראשות ד"ר אנדראס לאוסטסן מהאוניברסיטה הטכנית של דנמרק פיתח נוגדן חדשני - אנטי־ונום רחב־טווח - שמסוגל לנטרל את הארס של נחשים רבים, ובהם גם אחד המסוכנים ביותר בעולם: הממבה השחורה.

עד היום, כל סוג של אנטי־ונום היה מותאם לארס של נחש אחד בלבד. המשמעות: כדי להציל חיים, צריך היה לדעת בדיוק מי נושך - דבר כמעט בלתי אפשרי בשטח, בעיקר בכפרים מרוחקים באפריקה או באסיה, הרחק מבתי חולים וערכות זיהוי.

אבל התרופה החדשה, שפותחה באמצעות שילוב של מדע, ביוטכנולוגיה וחשיבה חדשנית, משנה את כללי המשחק. היא פועלת נגד ארס של עשרות מינים שונים - גם במקרים שבהם לא ידוע איזה נחש נשך את הקורבן.

במקום להשתמש בסוסים - כפי שמקובל זה יותר ממאה שנה, החוקרים השתמשו באלפקה ולאמה. בעלי החיים הללו שייכים למשפחת הגמלים, והמערכת החיסונית שלהם מייצרת נוגדנים מיוחדים הקרויים ננו־נוגדנים (nanobodies).

אלפקות ולאמות הוזרקו בכמויות מדודות של ארס מ־18 מינים שונים של נחשים - ובהם ממבה שחורה, קוברה נובית וקוברה יורקת. במשך 60 שבועות גופם פיתח נוגדנים כנגד הרעלים השונים.

היתרון של הננו־נוגדנים הוא בגודלם הזעיר וביציבותם הגבוהה - הם שורדים ייבוש בהקפאה, אינם דורשים קירור, ויכולים לחדור בקלות לרקמות עמוקות ולמערכת העצבים.

לאחר תקופה של יותר משנה, החוקרים בידדו שמונה ננו־נוגדנים יעילים במיוחד ויצרו מהם "קוקטייל" אנטי־ונום אחד. כאשר בדקו אותו על עכברים שנחשפו לארס קטלני של 18 מינים שונים, התוצאה הייתה מדהימה: העכברים שרדו את ההכשה של 17 מתוך 18 נחשים. היחיד שהמשיך להיות קטלני היה הממבה הירוקה המזרחית, אך החוקרים מעריכים שנוגדן נוסף יפתור גם את זה.

יתרון נוסף של הטיפול: הוא הצליח למנוע נמק מקומי - הפגיעה ברקמות שמובילה לעיתים לקטיעת איברים. זהו הישג חסר תקדים לעומת אנטי־ונומים קיימים.

הפיתוח הנוכחי נועד בראש ובראשונה לנחשים ממשפחת האלפידים (כמו קוברות וממבות), אך החוקרים כבר עובדים על גרסה חדשה המיועדת לנחשים ממשפחת הצפעיים - ובהם צפע מצוי, נחשי פעמון ו"פרה-דה-לאנס" מדרום אמריקה, מהקטלניים בעולם.

אם הניסוי הבא יצליח, מדענים מעריכים כי ניתן יהיה לשלב את שני סוגי הנוגדנים לתרופה אחת - אנטי־ונום אוניברסלי, שיכול להציל עשרות אלפי חיים מדי שנה ברחבי העולם.

הבחירה בבני משפחת הגמלים אינה מקרית. בניגוד לנוגדנים "גדולים" של סוסים, לנוגדנים של אלפקות יש מבנה קל ויציב יותר. הם מתפרקים פחות בתנאי חום, יכולים לעבור ייבוש והובלה קלה, ולשמש גם באזורים טרופיים שבהם אין חשמל או קירור - בדיוק המקומות שבהם ההכשות קטלניות במיוחד.

כפי שמסביר ד"ר לאוסטסן: "המטרה שלנו היא לפתח תרופה שתוכל להגיע גם לכפר הקטן ביותר באפריקה. אם נצליח - נוכל להפוך את ההכשה מנידון מוות למצב בר־טיפול".

אם המבחנים הקליניים בבני אדם יצליחו בשנים הקרובות, האנטי־ונום החדש עשוי להפוך לאחת ההתקדמויות החשובות ביותר ברפואה הטרופית של העשורים האחרונים.

המשמעות: לא עוד מרוץ נגד הזמן לזיהוי הנחש - אלא טיפול אחד, אחיד, שיכול להציל חיים גם ללא אבחון מדויק. זהו צעד נוסף בדרך להפוך את המדע למערכת חיסון עולמית נגד אחד האיומים הוותיקים ביותר בטבע.