באולם הכנסים הענקי של Messe Berlin מול אלפי רופאים, חוקרים ועיתונאים מרחבי העולם, נערך בשבוע שעבר הכנס השנתי של האיגוד האירופי לאונקולוגיה רפואית ESMO 2025. חמישה ימים של הרצאות, מחקרים והכרזות שהותירו רושם ברור: עולם הסרטן משנה כיוון: פחות כימותרפיה, יותר טיפולים ממוקדים בהתאמה אישית לכל מטופל.
השנה ניכר שהמיקוד אינו עוד רק בהארכת חיים, אלא גם באיכותם. כמה מהמחקרים שהוצגו, מסרטן הערמונית, דרך סרטן הריאה ועד גידולים נדירים הדגישו את המעבר לעידן שבו המטופל לא רק שורד יותר, אלא גם חי טוב יותר, וכפי שנאמר בכנס: "אנחנו נכנסים לעידן שבו סרטן איננו גזר דין מוות, אלא מחלה שניתן לנהל, כמו סוכרת או לחץ דם, גם כאן נלמד להאריך חיים תוך שמירה על תפקוד, עבודה וחיי משפחה".
אחד המושגים החוזרים השנה היה Precision Oncology רפואה מותאמת אישית. לא טיפול אחיד לכל, אלא תרופות שמזהות מאפיינים מולקולריים ייחודיים של כל גידול. המהלך הזה בולט במיוחד בסרטנים שבהם בעבר לא הייתה פריצת דרך במשך עשרות שנים.
סרטן הערמונית: כבר לא הכרחי לעבור "סירוס" כדי לשרוד
בכנס הצוגו תוצאות עדכניות ממספר טיפולים שמגדירים מחדש את ניהול סרטן הערמונית, הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בישראל.
עשרות שנים התבססה הרפואה על טיפול הורמונלי מדכא טסטוסטרון בזריקות (שנקרא ADT, או במילים פשוטות: סירוס כימי). מדובר בשיטה יעילה אך מלווה בתופעות לוואי קשות: עייפות, גלי חום, ירידה בחשק המיני ולעיתים גם דיכאון.
בכנס הוצגו תוצאות סופיות של מחקר רחב־היקף בקרב חולים עם הישנות ביוכימית (BCR) - כלומר עלייה במדד ה־PSA, לאחר טיפולים קודמים, אך ללא גרורות נראות שקיבלו טיפול באקסטנדי, המבוסס על החומר הפעיל Enzalutamide.
"השילוב של אקסטנדי עם טיפול הורמונלי מוביל להפחתה של כמעט 40% בסיכון למוות בקרב חולים אלו - זהו הישג כמעט חסר תקדים בתחום", אומרת לוואלה בריאות ד"ר ויקטוריה ניימן, מנהלת שירות האשפוז במכון לאונקולוגיה, מרכז דוידוף, בבית חולים בילינסון. "גם כטיפול יחיד, אקסטנדי שומר על איכות חיים גבוהה ומאפשר לגברים להמשיך לחיות באופן פעיל. אנחנו מאריכים חיים לאנשים האלו, דבר שבעבר הלא רחוק פשוט לא היה".
היתרון המשמעותי בשילוב של אקסטנדי עם טיפול הורמונלי כפול: עיכוב המחלה לאורך זמן, לעיתים בשנים, ושימור איכות החיים - פחות גלי חום, פחות עייפות. מדובר בטיפול שניתן בכדורים (אחת ליום), נוח לשימוש ומאפשר למטופלים להמשיך בשגרת חייהם. יתרון נוסף במתן התרופה הוא שניתן להפסיק את הטיפול כשמגיעים לרמת PSA נמוכה. "ברגע שמפסיקים את הטיפול, גם כל תופעות הלוואי נעלמות והמטופל חוזר לחיים שהיו לו קודם", מוסיפה ד"ר ניימן.
נמצא גם כי הטיפול באקסטנדי בלבד כטיפול יחיד הוכח כיעיל במניעת התקדמות המחלה ובהשהיית הצורך בטיפולים נוספים, כאשר היתרון המשמעותי גם כאן - שימור איכות חיים, ובפרט חיי מין תקינים, נושא שמטריד גברים רבים ברגעים בהם צריך להחליט על סוג הטיפול.
"יש לנו כיום שתי אפשרויות", אומרת ד"ר ניימן. "השילוב הוא האפקטיבי ביותר מבחינת שליטה בגידול והארכת חיים, אבל הטיפול היחידני יכול להתאים לגברים שמעדיפים לשמור על תפקוד מיני מלא".
טיפולים נוספים מאותו תחום הציגו נתונים מרשימים: אפאלוטמיד (Erleada) הראתה שיפור בהישרדות הכוללת בחולים עם הישנות ביוכימית. דרולוטמיד(Nubeqa) הוצגה כאופציה בטוחה ויעילה עם פרופיל תופעות לוואי מתון. השילוב של טלזופריב עם אנזלוטמיד (אקסטנדי) הציג הארכת הישרדות גם בקרב חולים עם עמידות לטיפול הורמונלי וכן אקיגה (Akeega), טיפול ביו־תרופתי חדש שהראה שיפור בהישרדות הכוללת בקרב נשאי מוטציה בגנים BRCA. רופאים בכירים ציינו כי "לא מדובר בתרופות בודדות אלא בגל חדש של טיפולים הורמונליים חכמים, שמאפשרים לנהל את המחלה שנים ארוכות מבלי לפגוע באיכות החיים".
סרטן ריאה: מהכימותרפיה אל המיקוד הגנטי
בתחום אחר, סרטן ריאה מתקדם, שבו שיעורי התמותה הם הגבוהים בעולם, התרופה הרנקסיוס (Zongertinib) הוצגה לראשונה כטיפול פומי ממוקד מטרה לחולים עם מוטציית HER2. קבוצה קטנה של חולים שעד היום נותרו ללא מענה טיפולי אמיתי.
הטיפול החדש ניתן בכדור אחד ביום, המעכב באופן סלקטיבי את הקולטן HER2 מבלי לפגוע בקולטן EGFR - משהו שהיה קשה מאוד לפתח וכעת הצליחו - ובכך מופחתות משמעותית רבות מתופעות הלוואי שהיו מוכרות בדור הקודם של התרופות, כמו דלקת ריאות אינטרסטיציאלית, פריחות עור קשות, שלשולים או רעילות לבבית. זהו למעשה הטיפול הביולוגי הראשון מסוגו שקיבל אישור מואץ של ה-FDA לחולי סרטן ריאות מתקדם מסוג NSCLC עם HER2+ - לאחר שהראה שיפור מובהק במדדים הקליניים העיקריים.
במחקר, שתוצאותיו הוצגו בכנס, נרשם שיעור תגובה אובייקטיבית (ORR) של 71%, כאשר 7% מהמטופלים הגיעו להיעלמות מוחלטת של הגידול. שיעור השליטה הכוללת במחלה (DCR) עמד על 96% ומשך התגובה החציוני (DOR) עמד על 14.1 חודשים. גם בקרב חולים שמחלתם התקדמה לאחר טיפולי ADC קודמים, נרשמה תגובה גבוהה - כמעט מחציתם הגיבו לטיפול, ו-97% שמרו על שליטה במחלה. אחת התוצאות הבולטות נרשמה בקרב חולים עם גרורות מוחיות - אתגר טיפולי קשה במיוחד: מתוך 27 חולים, 41% הגיבו לטיפול, ו-81% הצליחו לבלום את התקדמות המחלה התוך ־גולגולתית.
"מדובר בנתונים מרשימים מאוד לקבוצת חולים שבמשך שנים נותרה ללא מענה" אומרת ד"ר אלונה זר, אונקולוגית בכירה מבית החולים רמב"ם. "זו הפעם הראשונה שיש לנו טיפול ביולוגי ממוקד ל- HER2 שמעכב בלעדית את החלבון המוטנטי בתאי הגידול ללא עיכוב של חלבונים תקינים בתאים הבריאים בגוף".
"הנתונים שהוצגו בכנס ממצבים את התרופה כתחילתה של שפה חדשה באונקולוגיה, כזו שמגדירה את החולים לפי פרופיל גנטי ולא לפי מיקום הגידול", מוסיפה ד"ר זר.
בכנס הוצגו גם נתוני יעילות לטיפול בקו ראשון. "מדובר במידע מבוסס על שימוש בקו ראשון, מה שאולי בעתיד ייתר את הצורך בכימותרפיה. היא מאוד יעילה ואנו רוצים אותה למטופלים שלנו", אומרת ד"ר זר.
סרטן שלפוחית השתן: טיפול לחולים שהיו ללא מענה
במסגרת מחקר ה-KEYNOTE-905 שהוצגו בכנס נבדק שילוב של התרופה האימונותרפית קיטרודה יחד עם התרופה פדסב לפני ואחרי הניתוח. התוצאות שהוצגו מצביעות על שיפור משמעותי במדדים המובילים: הפחתת הסיכון לתמותה ב 50%, הפחתת הסיכון לעדות למחלה ב-60% ו-57% מהחולים שמשיגים תגובה פתולוגית מלאה. הטיפול הינו הראשון והיחידי עבור חולים אלו ומעניק תקווה אמיתית לחולים שנחשבים בעלי סיכויי הישרדות נמוכים במיוחד. בישראל מאובחנים מידי שנה כ-1,800 בני אדם עם המחלה ומתוכם כ-70 אחוזים הם גברים ומדובר על הסרטן החמישי בשכיחותו.
כיום כמחצית מהחולים במחלה לא יכולים לקבל את הטיפול המקובל ונאלצים להסתפק בניתוח בלבד - מה שמגדיל את הסיכון לחזרת המחלה. רבים מהחולים הם מבוגרים ומתמודדים עם תחלואות נלוות רבות מעבר לסרטן. לראשונה, עבור חולים אלו יש חלופה יעילה שעשויה לשנות את שגרת הטיפול ולהעלות באופן דרמטי את סיכויי ההחלמה ואיכות החיים.
"מדובר בתוצאות מהפכניות. אנחנו עכשיו יכולים להציע לפלח גדול של אוכלוסיית חולי סרטן שלפוחית השתן, שלא היה לנו פתרון עבורם, טיפול יעיל", אומרת ד"ר ויקטוריה ניימן. "מדובר בחולים שלא יכולנו לתת להם טיפול מיטבי עד כה ושלא עמדו בקריטריונים של הטיפול הסטנדרטי כי הם לא היו מסוגלים לקבל אותו. מדובר באוכלוסייה מבוגרת ו-50 אחוזים מהחולים לא עומדים באותם קריטריונים. עכשיו לראשונה הוכח שהטיפול מאריך משמעותית את חייהם. מדובר בטיפול שמרפא אותם, מאריך את חייהם ומוריד את סיכויי התמותה בחצי. אלו תוצאות שאפשר רק לחלום עליהן. המטרה שלנו היא ריפוי, וסופסוף יש לנו את המענה הזה".
סרטן ראש-צוואר: זריקה ניסיונית כיווצה גידולים ב-6 שבועות
טיפול חדשני שפותח לאחרונה והוצג בכנס הראה תוצאות מבטיחות במיוחד בקרב חולי סרטן ראש-צוואר במצב מתקדם - כיווץ משמעותי של הגידולים בתוך זמן קצר, ושיפור דרמטי באיכות החיים. הטיפול בהיולוגי הניסיוני רייברבנט - נוגדן שניתן דרך הווריד ופועל על שני מנגנונים בתאי הסרטן, הצליח לעכב את התפשטות הגידולים.
"אלה חולים שבמצבם הנוכחי אנחנו בדרך כלל נאלצים לשלוח להוספיס, מדובר בחולים הכי קשים לאחר שניסו כבר טיפולים רבים", מסבירה ד"ר ענבר פינקל, מנהלת האונקולוגיה הרפואית לגידולי ראש-צוואר במערך האונקולוגי של בית החולים איכילוב. "במחקר ראינו תוצאות מצוינות - טיפול שמצליח לכווץ את הגידול תוך שישה שבועות בלבד במטופלים אשר טופלו בטיפולים רבים עם מנגנונים שונים והגידול לא הגיב להם. זו תקווה אמיתית".
למרות ההתקדמות ברפואה האונקולוגית, עבור חולי סרטן ראש-צוואר גרורתי האפשרויות עדיין מוגבלות מאוד. "הטיפולים הקיימים היום מצליחים רק אצל כ-20% מהחולים, וגם שם היעילות פוחתת מהר. תוחלת החיים החציונית עומדת על 14 חודשים בלבד", מוסיפה ד"ר פינקל. "כעשור אין לנו פריצת דרך בתחום והמחקרים עד כה כשלו. לכן, עבור רבים - מדובר בתקווה חדשה של ממש".
שילובים חדשים ופריצות דרך נוספות
לטיפול בגידול סרטני של רקמת המח, הוצג ורניגו (Vorasidenib) טיפול ראשון ופורץ דרך המיועד לחולים שאובחנו עם גליומה בדרגה נמוכה, מחלה ממאירה, בה מתפתח גידול סרטני ברקמת הגליה במוח או בעמוד השדרה. היא מהווה כ20% מכלל גידולי המוח ומופיעה לרוב באנשים צעירים (סביב גיל 30), עם תסמינים כמו: כאבי ראש, הקאות ופרכוסים. עד היום, לא היה טיפול ייעודי למחלה ומטופלים היו נכנסים למעקב עד השלב בו אין ברירה ועליהם להתחיל בטיפולי הקרנות וכימותרפיה, שפגעו משמעותית באיכות חייהם. הטיפול מפחית משמעותית את קצב התקדמות המחלה ומעניק פרק זמן ארוך יותר בו ניתן להימנע מטיפול כימותרפי והקרנות ובמקרים רבים גם ניתוחי מוח.
במחקרים שנגעו לסרטן השד הוצגו נתונים עדכניים על תרופות ממשפחת ADC (צימוד נוגדן-תרופה), עם תוצאות מרשימות בתחום הגידולים הגניטו-אורולוגיים. הוצגו נתוני הישרדות משופרים בשילוב של אנפורטומאב ודוטין (Enfortumab Vedotin) עם פמברוליזומאב (Pembrolizumab) בסרטן שלפוחית השתן, ובסרטן לבלב ובלוטות הרוק נבחנות כעת תרופות המעכבות מנגנוני KRAS וNRG1-, תחום שנחשב בעבר חסר תקווה.
המסר שחזר ונשמע באולמות הכנס היה אחיד: רפואה אונקולוגית אינה עוד "one size fits all".
מבט קדימה
לצד ההתרגשות, יש לציין כי הפערים הולכים וגדלים בין קצב ההתקדמות המדעית לבין היכולת של מערכות הבריאות לאמץ את החידושים. בישראל, כאן מאובחנים מדי שנה מעל 30 אלף חולי סרטן חדשים, האתגר יהיה להטמיע את הבדיקות הגנטיות הדרושות, להרחיב את סל התרופות ולהכשיר רופאים לאבחון מולקולרי מוקדם. "מדובר באתגר לאומי אמיתי", ציינה אחת הרופאות הישראליות שהשתתפו בכנס. "יש לנו גישה לידע ולתרופות, אבל צריך להביא את זה בזמן הנכון למטופלים הנכונים".
הכנס בברלין היה לא רק תצוגת תכלית של נתונים, אלא הצצה אל העתיד הקרוב של האונקולוגיה, עתיד בו כדור אחד ביום עשוי להחליף עירוי ממושך, שבו חולה סרטן יכול להמשיך לעבוד, להתאמן, לאהוב.
מאחורי כל גרף ומספר עמדו השנה פנים של מטופלים אמיתיים, כאלה שמקבלים הזדמנות שנייה לחיים, וזה, בסופו של דבר, הסיפור הגדול ביותר שיצא מברלין השנה.