האם החומר הפסיכדלי ששמו נקשר בשנות ה־60 יכול להפוך לכלי רפואי מהפכני? חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF) מדווחים על תוצאות יוצאות דופן מניסוי קליני בתרופה חדשה המבוססת על נגזרת מבוקרת של LSD, שעשויה להעניק תקווה למיליוני אנשים הסובלים מחרדה כללית כרונית (GAD).
כ־5% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים מהפרעת חרדה כללית - מצב שבו דאגה מתמדת וחוסר שקט משתלטים על החיים. הסובלים ממנה מתקשים לתפקד, לשמור על קשרים חברתיים ולעיתים אף נמנעים מלצאת מהבית.
למרות שמגוון תרופות קיימות, בהן Zoloft ו־Paxil, היעילות שלהן מוגבלת. הן מפחיתות את חומרת התסמינים בממוצע ב־1.25 נקודות בלבד מתוך סולם חרדה בן 56 נקודות - שיפור קטן מכדי לשנות את איכות החיים של מרבית המטופלים.
התקווה החדשה: MM120
את המחקר מובילה הנוירולוגית ד"ר ג'ניפר מיטשל, העוסקת בחקר חרדה, דיכאון, טראומה והתמכרויות. במסגרת ניסוי חדשני, היא בוחנת את השפעתו של MM120 - פורמולציה תרופתית מדויקת של LSD, הניתנת במינון מבוקר ובסביבה רפואית מבוקרת.
לדברי ד"ר מיטשל, החומר "מעודד פלסטיות מוחית" - כלומר, מחזק את הקשרים בין אזורים שונים במוח ומאפשר גמישות מחשבתית. גמישות זו עשויה לשבור את דפוסי החשיבה הנוקשים והחוזרים שמאפיינים את החרדה הכרונית.
בשלב מוקדם של המחקר, שפורסם בכתב העת הרפואי JAMA, נבדקה השפעת מנה אחת בלבד של MM120 על כ־200 משתתפים שסבלו מחרדה בינונית עד חמורה. במהלך 12 שבועות המעקב נמצא כי התסמינים ירדו ב־5 עד 6 נקודות בסולם החרדה - פי כמה מהשיפור שנצפה בטיפול התרופתי הסטנדרטי.
"במקרים מסוימים", ציינה מיטשל, "הירידה הייתה כה משמעותית עד שהחרדה הוגדרה מחדש - מ'בינונית' ל'קלה'. זה הבדל אמיתי בחיי המטופלים".
איך זה עובד?
MM120 פועל על קולטנים סרוטונרגיים במוח, אך שלא כמו תרופות רגילות, הוא גורם לפתיחה זמנית של רשתות עצביות שנסגרו עם השנים עקב מתח וחרדה. החוקרים סבורים כי תהליך זה מאפשר למוח "לשכתב" תגובות רגשיות ולהחזיר תחושת שליטה ורוגע.
ההשפעה הביוכימית העמוקה הזו, אומרים המדענים, עשויה לשבור את המעגל שבו המוח החרדתי נשאר תקוע, תוך פתיחת נתיבים חדשים לחשיבה גמישה ורגועה יותר.
מה לגבי תופעות לוואי?
כמו בכל טיפול פסיכדלי, המשתתפים נצפו בקפדנות על ידי צוות רפואי לאחר קבלת התרופה. אולם ההשפעות שתועדו היו לרוב קלות או בינוניות וכללו תחושות הזיה, עיוותי ראייה, בחילה וכאב ראש. "בחילות היו שכיחות יותר במינונים הגבוהים, אך לא נמצאו יעילות יותר", הסבירה מיטשל, "ולכן בחרנו במינון הנמוך, שהוא גם הבטוח וגם היעיל".
בכדי לצמצם את אי־הנוחות, המשתתפים קיבלו ארוחת בוקר קלה בלבד וטופלו מראש בתרופה נגד בחילה.
הניסוי כלל אנשים הסובלים מחרדה קשה - אוכלוסייה שקשה מאוד לגייס. "בדיוק מי שאנחנו רוצים לעזור לו - מתקשה לצאת מהבית ולהגיע לטיפול", הודתה מיטשל. צוות החוקרים משתמש בגישה אמפתית ומדרגת, שבה פסיכולוגים מאומנים בונים אמון עם המשתתפים לאורך זמן.
"אנחנו לא רק בודקים תרופה", אומרת מיטשל, "אלא גם מפתחים מודל של טיפול משולב - תרופתי ונפשי - ששם את האדם במרכז".
אם תוצאות הניסוי הנוכחי יאושרו גם בשלב הבא, MM120 עשוי להיות הטיפול הפסיכדלי הראשון המאושר לחרדה כללית, ולשנות את האופן שבו רפואה מתייחסת למחלות נפש כרוניות.
"יש כאן פוטנציאל אמיתי למהפכה", סיכמה מיטשל. "לא מדובר ב'טריפ', אלא באיפוס מוחי מבוקר שיכול להחזיר לאנשים את חייהם".