האישה שהוגדרה כקשישה המבוגרת ביותר בישראל, אדל סמואלסון, הלכה לעולמה בשבת האחרונה בגיל 111 בביתה שבמושב מכמורת שבעמק חפר. היא נולדה בליטא בשנת 1914, עברה לדרום אפריקה ערב מלחמת העולם השנייה, ולפני עשרות שנים עלתה לישראל.
סמואלסון נודעה כדמות אהובה ופעילה בקהילה המקומית, ושמרה על אורח חיים עצמאי עד גיל מאוחר במיוחד. מכריה סיפרו כי גם בגיל 100 המשיכה ללכת מדי בוקר לאורך חוף הים ולשדר רוח צעירה ואופטימיות.
סמואלסון נולדה בעיירה בליטא בראשית המאה הקודמת, בעידן שונה לחלוטין. את נעוריה בילתה באירופה, אך עם עליית הנאציזם עזבה את היבשת ועברה לדרום אפריקה, שם הקימה משפחה והחלה קריירה ארוכה במנהל הציבורי.
לאחר שנים רבות, עלתה לישראל והתגוררה במרכז הארץ. בין תפקידיה הבולטים — שימשה במשך עשרות שנים כעובדת בלשכת נשיא אוניברסיטת תל אביב, תפקיד ממנו פרשה רק בגיל 86.
כך חגגה אדל סמואלסון את יום הולדתה ה-106
"תמיד ראתה את הצד החיובי"
נכדיה, קרן וגיא גורפיל, סיפרו כי סבתם הייתה "אישה יוצאת דופן, חרוצה וחדורת מטרה".
לדבריהם: "היא עבדה כל חייה, האמינה בעתיד ולא התלוננה לעולם. תמיד חיפשה איך אפשר לתרום לסביבה ולהישאר רלוונטית".
על סוד אריכות ימיה אמרו: "המשפחה הקרובה נתנה לה כוח. היא הרגישה נאהבת, מוערכת ותורמת - וזה, יחד עם טוב הלב והחיוביות שלה, היה המנוע של חייה".
בשנת 2020 פרסמה המועצה האזורית עמק חפר ברכה פומבית לרגל יום הולדתה ה־106, וציינה אותה כ"מקור השראה לחיים בריאים ושמחים". מאז המשיכה להיות דמות מוערכת ואהובה ביישוב.
אחד משכניה סיפר הערב: "היא הייתה יוצאת החוצה כל בוקר, מחייכת לכולם. אנשים צעירים ממנה בחמישים שנה היו לוקחים ממנה השראה".
עם פטירתה של סמואלסון, תואר "האדם המבוגר ביותר בישראל" עובר לידי צילה כהן מנתניה, בת 110 ו־335 ימים. אחריה מדורגות מרים בולה-לוי מירושלים (108), אנני שקולניק מתל אביב (108) ויהודה אהרן וידבסקי, גם הוא מתל אביב (106).
הלווייתה של אדל סמואלסון התקיימה אמש (מוצאי שבת) בבית העלמין במכמורת, שם נטמנה לצד בני משפחתה.