שמן סויה או תירס: האם הם באמת "רעל מודרני "או דווקא שומן בריא?

במהלך השנה האחרונה מסעדות ומותגי מזון בריאות ברחבי ארה"ב החליפו את שמני הזרעים כמו קנולה, תירס, חמניות או סויה בחמאה ובחלב בקר, תוך הצגת המהלך כ"חזרה למזון טבעי".

הטרנד החל בעקבות קמפיין של תנועת Make America Healthy Again (MAHA), בראשות שר הבריאות רוברט פ. קנדי ג'וניור, שטען כי שמני זרעים "גורמים לדלקת כרונית ולמחלות מודרניות".

אך מומחים בתחום התזונה טוענים שה"מלחמה בשמני הזרעים" מתעלמת מהעובדות המדעיות, ומבוססת בעיקר על מיתוסים.

"שמני זרעים הם פשוט סוג של שמני צמחים", מסבירה מריאן גליק-באואר, מנהלת תחום התזונה במרכז הרפואי Long Island Jewish. "אבל אין להשוות ביניהם - חלקם עשירים בשומנים טובים יותר".

לדוגמה:
• שמן פשתן ואגוזי מלך: עשירים באומגה 3, מסייעים לבריאות הלב והמוח.
• שמן תירס: דל באומגה 3 אך עשיר באומגה 6.

המחלוקת נוגעת ליחס בין אומגה 6 לאומגה 3. בעוד שיש הטוענים כי עודף אומגה 6 "דלקתי", גליק-באואר מדגישה: "הגוף זקוק לשניהם. אין שומן טוב או רע - הכול עניין של איזון".

ד"ר מאטי מרקלונד מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס אמר בתדרוך לעיתונאים כי אין כל בסיס מדעי להימנעות משמני זרעים.

"מחקרים לא מראים ששומני זרעים מגבירים דלקת. למעשה, צריכה גבוהה יותר של חומצה לינולאית (אומגה 6) קשורה ללב בריא יותר ולתמותה נמוכה יותר", אמר.

הוא הסביר כי אומגה 3 ואומגה 6 פועלים בצורה משלימה, וכי הגוף אינו מסוגל לייצרם בעצמו.

לצד הוויכוח התזונתי, קיימת גם שאלה כלכלית. "לא לכל אחד יש את הפריבילגיה לבחור שמן יקר או אקזוטי", אומרת גליק-באואר. "עבור משפחות רבות, שמן קנולה הוא האפשרות הבריאה והנגישה ביותר".

לטענתה, הפחדה סביב שמנים "תעשייתיים" גורמת לחלק מהציבור להימנע ממזון מבושל ובריא. "אם מישהו מבשל ירקות עם מעט שמן תירס - זה הרבה יותר טוב מלאכול מזון מעובד".

שני המומחים מסכימים כי שמני זרעים כשלעצמם אינם מזיקים - אך רבים מהם מצויים במזון אולטרה-מעובד, שהוא המקור האמיתי לבעיות הבריאותיות. "הבעיה אינה בשמן עצמו", אומר מרקלונד. "הבעיה היא במידת העיבוד של המזון".

על פי הנתונים, תזונה עשירה בשומנים רוויים כמו חמאה או חֵלב בקר דווקא מגבירה את הסיכון למחלות לב ולכולסטרול גבוה.

"לומר ששמן חמניות רע וחמאה טובה זה היפוך מסוכן של המציאות", מזהיר מרקלונד. "אנחנו רואים נטייה מתמדת להפוך מזון אחד ל'אויב הציבור'", אומרת גליק-באואר. "פעם זה היה גלוטן, אחר כך סוכר, עכשיו זה שמני זרעים. אבל הגוף זקוק לשומנים האלה - השאלה היא באיזה הקשר ובאיזו כמות".