בעשורים האחרונים, הולכת וגוברת התופעה של אבהות מאוחרת - אך מחקר חדש מאנגליה מגלה כי לגיל האב יש משמעות ביולוגית עמוקה הרבה מעבר לפוריות בלבד.
המחקר, שפורסם ב־Nature על ידי חוקרים מהמכון הגנטי Wellcome Sanger Institute, עקב אחרי 81 גברים בריאים בגילים 24 עד 75, ובחן את דגימות הזרע שלהם באמצעות טכנולוגיית ריצוף מתקדמת בשם NanoSeq.
המסקנה הברורה: "הזרע שלנו מזדקן איתנו", אומר פרופ' מאט הרלס, מחבר שותף של המחקר. "ככל שהגבר מבוגר יותר - כך עולה הסיכוי להעביר מוטציות גנטיות מזיקות לצאצאים".
כך נראה השינוי באחוזים
החוקרים מצאו כי שיעור תאי הזרע הנושאים מוטציות גורמות מחלה עולה בהתמדה עם הגיל:
• בגילאי 26-42: כ־2% מהזרע נשא מוטציות מסוכנות.
• בגילאי 43-58: השיעור עלה ל־3-5%.
• בגיל 70: כ־4.5% מהזרע הכיל מוטציות שעלולות לגרום למחלות גנטיות חמורות.
בממוצע, החוקרים מצאו קצב הצטברות של 1.67 מוטציות חדשות בשנה - מה שמציב את גיל 43 כנקודת מפנה שבה איכות הזרע מתחילה להיפגע משמעותית.
"זרע אנוכי": כשהמוטציות מנצחות
תגלית מדאיגה נוספת במחקר עסקה במה שהחוקרים כינו "זרע אנוכי" (Selfish Sperm) - תאים שבהם מוטציות מזיקות דווקא מקנות יתרון ביולוגי.
במילים אחרות, אותם תאי זרע פגומים משכפלים את עצמם מהר יותר ומתחרים בהצלחה בזכרים הבריאים.
"זהו מנגנון אבולוציוני הפוך - שבו דווקא התאים הבעייתיים מתרבים," הסביר הרלס. "הם שורדים ומשגשגים באשכים, מה שמגדיל את הסיכוי להעברת מוטציה לצאצאים."
אילו מחלות עלולות לעבור לילדים?
המחקר מצא כי חלק מהמוטציות הללו מקושרות למחלות קשות ונדירות כמו:
• תסמונת נונאן (Noonan Syndrome)
• תסמונת קוסטלו (Costello Syndrome)
• תסמונת אפרט (Apert Syndrome)
בנוסף, המוטציות שנצפו נקשרו גם להפרעות נוירו־התפתחותיות חמורות, ביניהן אוטיזם, וכן לנטייה תורשתית למחלות סרטן.
מחקר נוסף שפורסם בשנת 2024 מצא כי אבות מעל גיל 40 היו בעלי סיכון גבוה ב־51% לילד עם אבחנה על הספקטרום האוטיסטי - בהשוואה לאבות צעירים מגיל 30.
אבהות מאוחרת - תופעה הולכת וגדלה
לפי נתוני החוקרים, שיעור האבות מעל גיל 40 כמעט הכפיל את עצמו בארבעה עשורים - מ־4.1% בשנת 1972 ל־8.9% בשנת 2015. הסיבות רבות: קריירה ארוכה יותר, זוגיות מאוחרת, טיפולי פוריות ושינוי בתפיסת המשפחה המודרנית. אך הנתונים החדשים מעוררים שאלות חדשות על המחיר הביולוגי של הדחייה.
"המסר אינו לפחד מאבהות מאוחרת, אלא להיות מודעים לסיכון הגנטי", מסביר פרופ' הרלס. "ידע מוקדם מאפשר בדיקות מתאימות והחלטות מושכלות".
למרות העלייה בכמות המוטציות, החוקרים מדגישים שלא כל שינוי ב־DNA בהכרח גורם למחלה.
חלק מהמוטציות מונעות את עצמן מהפריה, אחרות מובילות להפלות מוקדמות. עם זאת, ככל שהגיל עולה, הסיכוי למוטציות מזיקות עולה משמעותית - והסיכון מוכפל ואף משולש לעומת גברים צעירים.
החוקרים מסכמים כי תוצאות המחקר חושפות "סיכון גנטי סמוי" שהולך וגדל עם הגיל. הם קוראים לגברים המתכננים להביא ילדים בגיל מבוגר לשקול בדיקות גנטיות מוקדמות או שימור זרע בגיל צעיר יותר.
"אין פתרון קסם, אך יש מודעות", מסכם פרופ' הרלס. "בדור שבו גברים רבים בוחרים להיות אבות אחרי גיל 40 - חשוב שנכיר את הסיכון ונערך בהתאם".