דיאטת כרוב: ד"ר מאיה רוזמן מסבירה מה באמת עובד ומה פחות

אני זוכרת את הדיאטה הזו מהתקופה שהייתי בצבא, לפני 40 שנה (איך הזמן עובר...), וזה היה לפני שלמדתי תזונה. כבר אז לא הבנתי למה לעשות שיטות שנועדו לשבוע בלבד, אם בשבוע הזה לא לומדים ולא מפנימים שום דבר ממה שצריך, בעצם.אז השיטה חוזרת מדי פעם לכותרות ובהחלט מחזיקה מעמד כשיטה בין כל שיטות הדיאטה, ואתם יודעים מה?

למרות שאין לי משהו טוב להגיד על השיטה, יש לי המון דברים טובים להגיד על כרוב. בואו נתחיל.

מדובר דיאטה קצרה (בדרך כלל לשבוע) שמבוססת על מרק כרוב חופשי בכמויות, ובכל יום מותר לצרף מזון מוגבל אחר (פרי, ירקות, מעט עוף וכו'). הרעיון: ירידה מהירה במשקל בזכות מעט קלוריות והרבה מים.

בפועל, רוב הירידה היא נוזלים, לא שומן, ולכן המשקל נוטה לחזור. אין מחקרי התערבות איכותיים שמראים יתרון מתמשך, וזה כשלעצמו דגל אדום.

הדיאטה הזו נולדה כבר בשנות ה־80 כ"פתרון פלא" לירידה מהירה לפני ניתוחים, אך מעולם לא הוכחה כיעילה לטווח ארוך. כמו כל דיאטת בזק, היא מעודדת דפוס של "אונייה־והתרסקות": ירידה חדה, ואז עלייה חדה יותר.

• קלוריות מועטות מדי - זה גורם לרעב, עייפות, ירידה בפעילות יומיומית ובמסת שריר. הגוף נכנס למצב "חיסכון אנרגטי", וכך שורף פחות קלוריות גם במנוחה.

• מעט חלבון ושומן טוב וזה גורם לפגיעה בשובע ובשימור מסת שריר. חוסר חלבון גורם לפירוק שריר, ומאט עוד יותר את חילוף החומרים.

• מחסור במיקרונוטריינטים: במיוחד אם עושים "רק מרק". חסרים בוויטמינים חיוניים כמו B12, ברזל, סידן ואבץ.

• הסתגלות מטבולית: לאחר הדיאטה הגוף "חוסך" אנרגיה, והעלייה בחזרה מהירה. המנגנון הזה מוכר היטב במחקרים על דיאטות קיצוניות.

• סיכון לאבני מרה בדיאטות דלות־קלוריות מאוד או דלות־שומן עם ירידה מהירה. ולכן זו אינה דיאטה בטוחה או מתאימה לטווח ארוך.

בנוסף, דיאטת כרוב עלולה לגרום גם לתופעות לוואי כמו גזים, נפיחות, כאבי ראש, עייפות וירידה בריכוז, שנובעים מחוסר אנרגיה, סוכר ואלקטרוליטים.

כרוב הוא ירק מצליב עתיר ערך תזונתי:
• מעט קלוריות,
• הרבה ויטמין C,
• המון סיבים תזונתיים,
• מכיל תרכובות גופרית ייחודיות (גלוקוסינולטים) שמתפרקות לאיזותיוציאנאטים - מולקולות שנחקרו בהקשר להגנה מסוימת מפני סרטן.

אידוי, קיצוץ או החמצה שומרים טוב יותר על התרכובות הפעילות לעומת בישול ארוך במים.

בכוס כרוב קצוץ יש מעט קלוריות אבל כ־2 גרם סיבים — תוספת נפח במערכת העיכול, האטת ספיגת פחמימות ושיפור תחושת השובע. סיבים גם מזינים את חיידקי המעי הידידותיים, מה שמשפיע לטובה על חילוף החומרים ועל ויסות רמות הסוכר בדם. כחלק מתפריט מגוון זה יכול לעזור לשליטה ברעב, בלי "דיאטות קסם" ובלי תחושת מחסור.

מחקרים גם קבעו כי: "צריכה גבוהה של ירקות מצליבים נקשרה בסיכון נמוך יותר לסרטן המעי הגס". האפקט נובע כנראה משילוב של נוגדי חמצון, השפעה אנטי־דלקתית ועידוד מנגנוני נטרול רעלים בכבד. חשוב להבין כי הראיות על ירקות מצליבים מעודדות אך לא אחידות בכל סוגי הסרטן.

אחת השאלות המעניינות נוגעת להבדים בין כרוב ירוק לכרוב סגול - אם בכלל קיימים: שניהם עשירים בוויטמין C וסיבים, אבל לכרוב הסגול יש אנתוציאנינים — נוגדי חמצון סגולים־כחלחלים — ובדרך כלל גם יותר ויטמין A ואשלגן, ולעיתים אף יותר ויטמין C למאה גרם.

אם המטרה היא מקסימום נוגדי חמצון - יש יתרון לכרוב הסגול. קצת יותר ויטמין C יש דווקא בירוק. והכי חכם לשלב ביניהם, גם לטעם וגם לגיוון תזונתי.

זיכרו, כרוב, לצד מגוון ירקות בצבעים שונים, חלבון איכותי, שומנים טובים ופעילות גופנית - הוא חלק מתהליך של בריאות, לא פרוייקט לשבוע בלבד.


לקורס של ד"ר מאיה רוזמן: איך משפרים את הבריאות ואיך יורדים במשקל בצורה שפויה והגיונית לחצו כאן