האם חלב עזים באמת בריא יותר מחלב פרה? ד"ר מאיה רוזמן מגלה

יש לו תדמית של מוצר טבעי, עדין וקל לעיכול, ומי שמחפש אלטרנטיבה לחלב פרה נוטה לחשוב שחלב עיזים הוא פתרון קסם. האם זה נכון? לא כל מה שנשמע טבעי הוא בהכרח עדיף - וההבדלים התזונתיים קטנים בהרבה ממה שנדמה.

האם חלב עיזים קל יותר לעיכול? ברוב מהמקרים - כן. הסיבה - מבנה החלבון בחלב עיזים שונה מעט מזה שבחלב פרה: הוא מכיל פחות מהחלבון קזאין, ויוצר בקיבה גושים רכים יותר שמתפרקים מהר יותר בעיכול. זו הסיבה שחלק מהאנשים מדווחים על תחושת קלילות ונפיחות פחותה אחרי שתייה של חלב עיזים.

אבל, חשוב לזכור שלא כל מי שסובל מאי־נוחות מחלב פרה, ירגיש טוב יותר מחלב עיזים, כי שהרכב השומן והלקטוז דומה מאוד.

מחקר שפורסם ב־Journal of Dairy Science מצא כי רק אחוז קטן מהנבדקים עם רגישות קלה לחלב פרה דיווחו על שיפור משמעותי במעבר לעיזים. כלומר, זה לא פתרון גורף, אלא עניין אינדיבידואלי.
עוד יתרון של חלב עיזים הוא שיש בו מעט יותר בחומצות שומן בינוניות (MCT), שמתפרקות בקלות ומספקות אנרגיה זמינה לגוף, אבל ההבדלים בכמות קטנים מאוד, ואין לכך משמעות מעשית מבחינת בריאות.

מיתוס נפוץ - אך לא נכון.

הלקטוז, "סוכר החלב", גורם לבעיות עיכול אצל 70% מן המבוגרים בארץ, כי בעצם עם הגיל יש הפחתה בכמות האנזים במעיים שמפרק את הלקטוז.

ריכוז הלקטוז (סוכר החלב) כמעט זהה בין השניים: כ־4.5-4.7 גרם ל־100 מ"ל. המשמעות היא שמי שסובל מאי־סבילות ללקטוז, ירגיש בדרך כלל אותו דבר גם אחרי שתיית חלב עיזים.

ההבדלים בין חלב עיזים לחלב פרה זעירים. ערך החלבון דומה מאוד - סביב 3 גרם ל־100 מ"ל.
גם כמות הסידן דומה, ולעיתים מעט גבוה יותר בעיזים, אך ההבדלים תלויים במוצר בסופו של דבר.

האם יש הבדל בספיגת הסידן? לפי מחקר שפורסם ב־Journal of Physiology and Biochemistry , בחלב עיזים יש עליה מסויימת בספיגת הסידן, הברזל והמגנזיום, כנראה בזכות הרכב שונה של חומצות השומן ויחס מאוזן יותר בין סידן לזרחן.

בנוסף לזה, חלב עיזים מכיל מעט יותר אבץ וסלניום, אבל הכמויות קטנות ולא מצדיקות העדפה מבחינה בריאותית.

היתרון ביוגורט לא נובע מהחיה, אלא מהתהליך של יצור היוגורט.

יש אנשים שחשים טוב יותר לאחר שתיית יוגורט עיזים, לא בזכות סוג החלב אלא בזכות פעולת החיידקים הפרוביוטיים שמפרקים חלק מהלקטוז בזמן התסיסה.

מחקרים מצאו שיוגורטים פרוביוטיים מכל סוג חלב עשויים להפחית תסמינים במידה מסוימת אצל רגישים ללקטוז.

יוגורט עיזים איכותי, שאינו ממותק ושאינו עובר עיבוד יתר, מספק חיידקים פרוביוטיים מצוינים בדיוק כמו יוגורט פרה.

חלק מהצרכנים טוענים שטעמו של יוגורט עיזים עדין ופחות חמוץ, אך זה עניין של העדפה אישית.

לפעמים כן, אבל לא תמיד.

בחוות קטנות או משפחתיות עיזים אכן חיות בתנאים טבעיים ונוחים יותר, ולעיתים גם יוצאות למרעה חופשי. בייצור תעשייתי גדול ההבדלים בין עיזים לפרות קטנים מאוד. גם כאן יש צורך בפיקוח, תנאים תברואתיים ותקני רווחה ברורים.

מי שמעדיף לשים דגש על רווחת בעלי חיים, כדאי שיחפש מוצרים מחוות קטנות שמצהירות על מרעה פתוח או תו תקן של חקלאות בת קיימא.

אני משערת שבשלב זה יש מי ששואלים את עצמם, אם חלב עיזים לא, אז מה כן? האם יש עדיפות לחלב נטול לקטוז? ממש לא בטוח! יש בו חסרונות שלא כדאי להתעלם מהם:

חלב נטול לקטוז הוא למעשה חלב רגיל, שבעצם עבר תהליך של פירוק הלקטוז (סוכר החלב) לשני סוכרים אחרים - גלוקוז וגלקטוז. זה כביכול הופך אותו קל יותר לעיכול לאנשים עם רגישות ללקטוז.
הערך התזונתי זהה לחלב רגיל - הוא מכיל חלבון איכותי, סידן, ויטמין B12 ושומנים, ולכן הוא לא תחליף מוחלש אלא גרסה ידידותית יותר לעיכול.

טעמו מעט מתוק יותר מהחלב הרגיל - זה לא בגלל תוספת סוכר, אלא בגלל שגלוקוז וגלקטוז (שנוצרים מפירוק הלקטוז) מתוקים יותר מהלקטוז עצמו.

החיסרון המשמעותי של החלב נטול הלקטוז: הוא לא מתאים בסוכרת.

מחקרים מראים כי חלב נטול לקטוז עלול להעלות את רמות הסוכר בדם מהר יותר מחלב רגיל.
מאחר והלקטוז כבר פורק לשני חד-סוכרים (גלוקוז וגלקטוז), הספיגה שלהם בדם מהירה יותר, מה שעלול לגרום לעלייה חדה יותר ברמות הסוכר בהשוואה לחלב רגיל. לכן, לסוכרתיים עדיף לבחור חלב רגיל (אם אין רגישות ללקטוז), או לחילופין לבחור משקאות צמחיים ללא תוספת סוכר כמו משקה סויה לא ממותק.

שורה תחתונה: חלב עיזים אינו "תרופת פלא" אך גם לא מיתוס מוחלט. הוא יכול להתאים למי שאוהב את טעמו או מרגיש עמו קלות בעיכול, אך אין בו יתרון תזונתי משמעותי על פני חלב פרה. הבחירה צריכה להיות לפי טעם אישי, סבילות אישית וערכים תזונתיים של המוצר הספציפי - לא לפי מיתוג.


לקורס של ד"ר מאיה רוזמן: איך משפרים את הבריאות ואיך יורדים במשקל בצורה שפויה והגיונית לחצו כאן