הכל התחיל בשנת 2018 עם כאב ראש עיקש. "היה לי כאב ראש קבוע באותו מקום בדיוק במשך שבועיים", מספרת ג'ורג'יה לי, כיום בת 29 לדיילי מירור. "הלכנו לרופאים, אבל הם רק נתנו לי תרופות ושלחו אותי הביתה". אלא שהכל השתנה כשהיא שלחה הודעת טקסט מוזרה לבן זוגה, לורנס קלוורט, שהיה בפסטיבל. "ההודעה הייתה חסרת כל היגיון, אז הוא התקשר לאבא שלי שיבוא לבדוק מה שלומי".
אביה מצא אותה במצב מבולבל לחלוטין. "לא היה לי מושג איפה אני או מי אני", היא מספרת. הוא מיהר לקחת אותה לחדר המיון, שם היא אושפזה מיד. במהלך הלילה הראשון שלה בבית החולים, ג'ורג'יה, שהייתה אז בת 22, חוותה התקף אפילפטי. כשהתעוררה, החל הסיוט האמיתי. רופא ניגש אליה ושאל סדרת שאלות, כולל אחת פשוטה: 'בת כמה את?'. תשובתה הדהימה את כולם: "אני בת 17".
'I lost five years of my memory - my boyfriend had to tell me who he was'https://t.co/vcyNdBNsgT pic.twitter.com/hNmq2TJnzA
— The Mirror (@DailyMirror) September 20, 2025
חור שחור של חמש שנים
ג'ורג'יה אובחנה עם דלקת מוח (Encephalitis), מחלה נדירה ומסוכנת שגרמה למחיקה מוחלטת של חמש שנים מחייה. ברגע אחד, נעלמו כל הזיכרונות שלה מגיל 17 עד 22: סיום התיכון, הוצאת רישיון הנהיגה, וכל שנות לימודיה באוניברסיטה, שאותם בדיוק סיימה.
אבל המכה הכואבת ביותר הייתה אישית: היא לא זכרה את לורנס, בן זוגה, שאותו פגשה בשבוע הראשון ללימודים והיה אהבת חייה. מבחינתה, הוא היה אדם זר לחלוטין. "במהלך ארבעת השבועות בבית החולים, לא היה לי שום זיכרון", היא מספרת. "פשוט ישבתי וחזרתי על אותן שאלות שוב ושוב".
עוד בנושא
הלכה לישון והתעוררה בלי זיכרון של 20 השנים האחרונות
סיפורו המדהים של האיש ששתו לו את המוח עם קשית
"הכרנו אחד את השני מחדש"
לאחר שהשתחררה, ג'ורג'יה נאלצה להרכיב מחדש את הזכונות של חמש השנים האבודות בעזרת תמונות וסיפורים של חבריה ומשפחתה. היא איבדה את חוש הטעם והריח, ונאלצה ללמוד לנהוג מחדש. אבל האתגר הגדול ביותר היה לבנות מחדש את מערכת היחסים שלה. מבחינתו של לורנס, הם היו זוג ותיק ואוהב; מבחינתה - הוא היה זר שצריך ללמוד לסמוך עליו.
"הוא היה מדהים, כל כך מבין", היא משתפת. "הוא פשוט התחיל איתי הכל מההתחלה. הוא הציג את עצמו מחדש, ולקח אותי לדייט הראשון 'החדש' שלנו". לורנס לקח אותה לסיור בקמפוס האוניברסיטה בקנטרברי, הראה לה את המסעדות והברים שאהבו, ואת מעונות הסטודנטים שבהם גרו. הוא אפילו שחזר דייטים ישנים שהיא לא זכרה, כמו טיול עם אלפקות ורכיבה על סאגוויי. "הכרנו אחד את השני מחדש", היא אומרת.
למרות המאמצים, הזיכרונות שאבדו מעולם לא חזרו. "זה קשה כשהוא מדבר על האוניברסיטה, זה מעציב אותי כי אני מרגישה שהפסדתי כל כך הרבה". למרות הכל, האהבה ניצחה. הזוג התארס ומתכנן להתחתן בשנה הבאה.
גם היום, ג'ורג'יה מתמודדת עם עייפות כרונית וקשיי למידה. "אלה חלקים חשובים בחיי שלעולם לא אקבל בחזרה", היא אומרת. "אני מסתכלת על התמונות ורואה כמה נהניתי, אבל אני לעולם לא אזכור את זה. אני מרגישה בת מזל שאיבדתי 'רק' חמש שנים, כי זה יכול היה להיות גרוע יותר, אבל הלוואי שזה לא היה לוקח כלום".