טענה שנויה במחלוקת מפי שר הבריאות האמריקאי. רוברט פ. קנדי ג'וניור, שר הבריאות האמריקאי, מעורר סערה בינלאומית כאשר טען בישיבת הקבינט כי קיים קשר בין ברית מילה לאוטיזם. "יש שני מחקרים שמראים שילדים שעברו ברית מילה מוקדמת סובלים משיעור כפול של אוטיזם. סביר מאוד שזה בגלל שנותנים להם טיילנול", אמר קנדי ביום חמישי האחרון.
הטענה, שמחזקת את התיאוריה הבלתי מוכחת לפיה טיילנול (אצטמינופן או פרצטמול, השם המדעי לתרופה אקמול ודומותיה) גורם לאוטיזם, עוררה תגובות חריפות מצד מומחים רפואיים ברחבי העולם.
במהלך ברית המילה מוסרת העורלה מאיבר המין של התינוק. בעוד שבישראל כמעט כל תינוק זכר שנולד עובר את ההליך, בעולם המצב שונה. מחקר משנת 2025 מבית החולים ג'ונס הופקינס מצא ששכיחות הברית בארצות הברית ירדה בכמעט 5% - מ-54.1% ל-49.3% בין 2012 ל-2022.
המחקרים שקנדי לא ציין - והבעיות שלהם
קנדי לא ציין את המחקרים אליהם התייחס, אך מומחים מעריכים שהוא מתכוון לשני מחקרים: אחד משנת 2013 שבדק שמונה מדינות, ואחר משנת 2015 מדנמרק - שניהם הצביעו על קשר בין ברית מילה לשיעורי אוטיזם. אלא שלשני המחקרים יש בעיות מתודולוגיות משמעותיות.
"המחקר מ-2013 בדק שיעורי ברית מילה אצל בנים מול שיעורי אוטיזם", מסבירה ד"ר סלין גונדר. "המחברים עצמם הודו שממוצעים לאומיים ומדינתיים עשויים להראות קורלציה, לא קשר סיבתי, ואמרו שהמחקר שלהם עשוי לכלול טעויות, הטיה וגורמים מבלבלים".
גורמים מבלבלים (confounding) מתרחשים כאשר הקשר בין חשיפה לתוצאה מעוות בגלל נוכחות של משתנה שלישי. "זה בבסיס של הרבה ממה שקנדי מצטט וטוען", מוסיפה גונדר.
היא נתנה דוגמה קלאסית: מחקרים מוקדמים קישרו שתיית קפה לסיכון גבוה יותר למחלות לב, אבל במציאות, עישון (שהיה פופולרי בקרב שותי הקפה במחקרים) היה הגורם האמיתי, לא הקפה. באותו אופן - אנשים אוכלים יותר גלידה ושוחים יותר בקיץ. שחייה, ולא אכילת גלידה, עשויה להוביל לטביעה, אבל מחקר שתוכנן בצורה גרועה עלול להסיק שהגלידה היא האשמה.
במקרה של ברית מילה ואוטיזם, הגורם המבלבל הוא גישה למערכת הבריאות. "ילדים שעוברים ברית מילה במערכת הבריאותית נמצאים במגע רב יותר עם מערכת הבריאות, ויש להם הורים עם רמות גבוהות יותר של השכלה והכנסה - כל אלה קשורים לאבחון אוטיזם בגיל צעיר יותר", מסבירה גונדר.
המחקר השני, שנערך ב-2015 מצא שהסיכון לאוטיזם היה גבוה יותר בקרב בנים נימולים מתחת לגיל 5, אך אחרי גיל 5 הקשר נעלם. "אם ברית מילה באמת גורמת לאוטיזם", אומרת גונדר, "הקשר הזה צריך להימשך גם אחרי גיל 5. סביר שהם קולטים את העובדה שילדים שעוברים ברית במערכת הבריאות מאובחנים מוקדם יותר. הקשר הזה עשוי להיעלם ברגע שילדים מתחילים בית ספר, כשמורים ויועצים מזהים את הסימפטומים".
רופאים דוחים: "אין שום קשר סיבתי"
"אין לחלוטין מחקרים שמבססים כל קשר סיבתי לקשר שכזה", אומר ד"ר סטיבן אבלוביץ, המייסד והמנהל רפואי של מרפאת Ocean Pediatrics. "בעוד שחלק מהמחקרים התצפיתיים מציגים אולי קשר, אין מחקרים שמראים סיבתיות - והמסקנה של כל מקור רפואי אמין היא שאין קשר סיבתי בין טיילנול, ברית מילה או חיסונים - לאוטיזם".
גם תיאוריית הטיילנול לא מסתדרת מבחינת עיתוי. לפי האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, אין לתת אצטמינופן לילדים מתחת לגיל 12 שבועות אלא אם רופא הילדים מורה על כך, ורוב בריתות המילה מתרחשות לפני כן עם הרדמה מקומית בלבד.
"אנחנו כמעט אף פעם לא משתמשים בטיילנול אחרי ברית מילה", מדגיש אבלוביץ, שביצע כ-10,000 בריתות מילה לאורך 30 שנות העבודה שלו.
תגובות מהעולם: "אמירה מסכנת חיים"
הטענות של קנדי עוררו תשומת לב בינלאומית. האגודה הלאומית לאוטיזם בבריטניה פרסמה הצהרה חריפה: "עוד מדע אנטי-מדעי מסוכן משר הבריאות האמריקאי, הפעם הוא קושר אוטיזם לברית מילה. זה לא מבוסס על שום צורה של מחקר קפדני ומוצק ועלול לסכן חיים", אומרת מל מריט, ראשת המדיניות והקמפיינים בארגון.
בחודש שעבר, הנשיא טראמפ הכריז שמנהל המזון והתרופות מאמין ששימוש באצטמינופן במהלך הריון יכול להיות קשור לסיכון מוגבר לאוטיזם, מבלי לספק ראיות חדשות. מומחים רפואיים, לעומת זאת, אמרו שהתרופה בטוחה.
המכללה האמריקאית למיילדים וגינקולוגים הגיבה בחריפות: "אמירות כאלו ששימוש באצטמינופן בהריון גורם לאוטיזם הן לא רק מדאיגות מאוד לרופאים אלא גם חסרות אחריות".