מספר מקרי הסרטן בעולם צפוי להגיע לרמות חסרות תקדים ב־25 השנים הקרובות. לפי מחקר מקיף בהובלת מכון המדדים והערכה לבריאות (IHME) מאוניברסיטת וושינגטון, שפורסם ב־The Lancet, עד שנת 2050 יזנק מספר המאובחנים לכ־30.5 מיליון בשנה - עלייה של יותר מ־60% לעומת 2023. גם מספר המתים מהמחלה יעלה, מ־10.4 מיליון כיום ל־18.6 מיליון.
החוקרים מציינים כי בין 1990 ל־2023 הוכפל מספר החולים החדשים כמעט פי שניים - מ־9 מיליון ל־18.5 מיליון - והמספרים ממשיכים לעלות.
לאן נעלמת ההתקדמות בטיפולים?
למרות המספרים הקשים, יש גם נקודת אור: שיעור התמותה המותאם לגיל דווקא ירד מאז 1990, כלומר הסיכוי של אדם בודד למות מסרטן קטן יותר. אלא שהשיפור הזה מתרכז בעיקר במדינות עשירות, בעוד שבמדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית שיעורי התמותה נותרו גבוהים ואף עולים.
פרופ' ליסה פורס, מרצה בכירה ב-IHME, מסבירה: "המודעות לנטל הסרטן הגובר חשובה, כדי שמערכות הבריאות ייערכו להתמודד עם הצרכים. ההתקדמות הנוכחית פשוט לא מספיקה כדי לעמוד ביעד של האו"ם - להפחית בשליש את התמותה המוקדמת ממחלות לא מדבקות עד 2030".
עלייה בתחלואה - גם בישראל
לפי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, בשנת 2024 אובחנו בישראל כ־33,570 מקרים חדשים של סרטן - כלומר בממוצע כ-92 איש ביום. באותה שנה, כ־12,000 ישראלים נפטרו ממחלת הסרטן.
למרות שההיארעות (מספר המקרים החדשים) בישראל עולה, שיעורי התמותה מסרטן בישראל נמצאים במגמת ירידה לאורך שנים. כך למשל, ב־2021 נפטרו כ־11,582 אנשים מסרטן - ירידה לעומת שנים קודמות. לפי ניתוח של מרכז טאוב, בשנים 2014-2018 חלה ירידה בתמותה גם בקרב אנשים מתחת לגיל 45.
סוגי הסרטן המובילים בישראל
בקרב גברים, הסרטן השכיח ביותר הוא פרוסטטה (ערמונית), ואחריו סרטן הריאה. בקרב נשים, הסרטן השכיח ביותר הוא שד, ואחריו סרטן המעי הגס.
סרטן הריאה בישראל אחראי לכ־9.5% מהמקרים החדשים ולכ־16.6% מהתמותה הכללית מסרטן. אם כי לאורך השנים הושגה ירידה מובהקת בתמותה מסרטן הריאה בקרב גברים יהודים, ובקרב נשים יהודיות נרשמה ירידה מ־2011 ואילך.
הגורמים לעלייה בתחלואת הסרטן בעולם
טבק נותר הגורם המוביל והנמנע ביותר למוות מסרטן, ואחראי על אחד מכל חמישה מקרי מוות מהמחלה ברחבי העולם. גורמים נוספים כוללים:
• זיהום אוויר
• צריכת אלכוהול גבוהה
• תזונה לא מאוזנת
• רמות סוכר גבוהות בדם
החוקרים מזהירים: ללא צעדים משמעותיים לצמצום החשיפה לגורמים אלו וללא הרחבת ההקרנות והטיפולים, לא ניתן יהיה לבלום את המגמה.
אחת התופעות המדאיגות ביותר שעלו מהמחקר היא העלייה במקרי סרטן בקרב צעירים מתחת לגיל 50. בין 2010 ל־2019 עלתה ההיארעות ב־14 סוגי סרטן שונים, בהם שד, מעי גס, כליה ורחם.
המומחים מדגישים כי רבים מהמקרים מתגלים בשלב מאוחר, מאחר שתסמינים אצל צעירים נוטים להיתפס כ"בעיה חולפת". התוצאה: אבחון מאוחר, טיפול מורכב יותר ופרוגנוזה פחות טובה.
מה צריך לעשות?
החוקרים ממליצים על גישה רב-מערכתית שתותאם לכל מדינה:
• מניעה: צמצום חשיפה לעישון, אלכוהול, זיהום ותזונה לקויה.
• הקרנה מוקדמת: הרחבת תכניות סקר לגילוי מוקדם של סרטן.
• מערכת בריאות יעילה: מתשתיות ועד כוח אדם מיומן.
• נגישות לטיפול: אבחון בזמן, תרופות מתקדמות וטיפולים זמינים גם בפריפריה.
• מחקר ומימון: השקעה בפיתוח טיפולים חדשים ובמעקב אפידמיולוגי.
התחזיות העולמיות אינן מעודדות: הסרטן צפוי להפוך לאחד האיומים הבריאותיים הגדולים ביותר של זמננו. אך הנתונים גם מראים כי השקעה במניעה, סקר וטיפול מצילה חיים ומפחיתה תמותה. המאבק בסרטן הוא לא רק אתגר רפואי - אלא גם חברתי, כלכלי ופוליטי, והעתיד תלוי בהחלטות שנקבל היום.