האם מחלות לב הן גזירת גורל, מכה פתאומית שאין לה סימן מקדים - או תוצאה של תהליך ארוך, מדוד ובר־מניעה? מחקר חדש ועצום בהיקפו עונה על השאלה הזו באופן חד־משמעי: כמעט כל מקרי התקפי הלב, השבץ ואי־ספיקת הלב - קרוב ל־100% מהם - התרחשו בקרב אנשים שהיו אצלם מדדים רפואיים חריגים עוד לפני האירוע, גם אם לא אובחנו רשמית כחולים.
המחקר, שהתפרסם בכתב העת של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה (JACC), בדק נתונים של מעל ל־9 מיליון משתתפים בקוריאה ו־6,800 משתתפים בארצות הברית, לאורך תקופה של 13 עד 18 שנים. מטרתו הייתה לבדוק עד כמה נפוצות מחלות לב וכלי דם בקרב אנשים ללא גורמי סיכון מובהקים.
החוקרים לא חיפשו רק אבחנות רשמיות כמו יתר לחץ דם, סוכרת או כולסטרול גבוה. הם בדקו גם ערכים לא אופטימליים - כלומר, מספרים שנמצאים מעל הערך הרצוי, אך עדיין מתחת לסף האבחון. לדוגמה, לחץ דם של 130/85 מ"מ כספית לא ייחשב עדיין "יתר לחץ דם", אך הוא בהחלט אינו אידיאלי - ובמחקר הזה, הוא כבר נחשב כגורם סיכון.
הממצאים היו חד־משמעיים:
• בקוריאה, 99.7% מהחולים במחלת לב כלילית סבלו מערך חריג אחד לפחות.
• ב־99.4% מהמקרים של אי־ספיקת לב נמצא לפחות גורם סיכון לא אופטימלי.
• ב־42.8% מהמקרים, כל ארבעת גורמי הסיכון - לחץ דם, סוכר, כולסטרול ועישון - היו קיימים גם יחד.
• גם באוכלוסייה האמריקאית נצפו דפוסים דומים: 99.5% עד 99.7% מהחולים היו עם לפחות מדד בעייתי אחד.
4 האויבים הגדולים של הלב
המחקר התמקד בארבעה מדדים עיקריים, אשר נמצא כי כמעט תמיד קודמים למחלת לב:
1. לחץ דם גבוה - היה הנפוץ ביותר: כ־95% מהחולים היו עם ערכים לא תקינים לפני האירוע.
2. כולסטרול גבוה - נמצא ב־70% עד 85% מהמקרים.
3. רמות סוכר גבוהות בדם - גם ללא סוכרת מאובחנת, ב־50%-78% מהמקרים.
4. עישון - בהווה או בעבר, הופיע בכ־50%-65% מהחולים.
החוקרים מציינים כי גם במקרים שבהם הערכים לא חרגו מהנורמה הקלינית - הם עדיין היו מעל הערכים האופטימליים לבריאות הלב, ולכן חשוב להתייחס גם ל"סטיות קלות" כאל נורות אזהרה.
בעוד הרפואה הקלאסית מסתפקת באבחון מבוסס ערכים קבועים (למשל: לחץ דם מעל 140/90 נחשב ליתר לחץ דם), ארגוני בריאות כמו איגוד הלב האמריקאי (AHA) אימצו בשנים האחרונות גישה שאפתנית יותר: "בריאות לב אופטימלית" - כלומר, שמירה על ערכים תקינים בצורה אידיאלית, לא רק כדי לא לחלות - אלא כדי לא להגיע לסיכון כלל.
ישראל: מחלות לב - גורם התמותה המוביל
מחלות לב וכלי דם הן עדיין גורם התמותה מספר 1 בישראל - בעיקר בקרב גברים, אך גם בקרב נשים בגיל המעבר ואילך. לפי נתוני משרד הבריאות:
• 1 מכל 4 מקרי מוות בישראל נגרם ממחלת לב.
• שיעור יתר לחץ דם באוכלוסייה הבוגרת עומד על כ־30%.
• שכיחות הסוכרת בישראל גבוהה יחסית למדינות ה־OECD, בעיקר בקרב אוכלוסיות מסוימות (כמו יוצאי אתיופיה, עולים מחבר העמים ובני מיעוטים).
למרות הנגישות לבדיקה ולמניעה - רבים לא מבצעים בדיקות שגרתיות, לא משנים אורח חיים, ולעיתים לא מודעים בכלל לסיכון שבו הם נמצאים.
למה זה קורה? כי אנחנו רגילים לחכות לבעיה
בישראל, כמו בעולם המערבי, יש נטייה להתייחס למדדים בריאותיים כאל "בעיה רפואית" רק כשמתחילים תסמינים. אבל לפי ד"ר ינטינג וונג, מנהלת תכניות בריאות לב בארה"ב, זו טעות קריטית:
"רוב מחלות הלב הן תוצאה של תהליך שקט, מצטבר וארוך שנים. שמירה על תזונה נכונה, פעילות גופנית יומית וניהול מתחים - יכולה למנוע את הסכנות האלה הרבה לפני שהן מופיעות".
מה עושים אם כבר יש ערכים חריגים?
גם אם בדיקות הדם האחרונות שלכם לא מושלמות - יש הרבה מה לעשות. ד"ר בראדלי סרוור, קרדיולוג בכיר שלא לקח חלק במחקר, מסביר: "השלב הראשון הוא שינוי אורח חיים: פעילות גופנית, שיפור תזונה, הפחתת משקל והפסקת עישון. אם זה לא מספיק - יש גם טיפולים תרופתיים שיכולים להוריד את הסיכון בצורה דרמטית. אבל הכול מתחיל במודעות".
כל שינוי קטן - משפיע
המסר העיקרי מהמחקר הזה אינו רק אקדמי: הוא קריאה לפעולה. אם רוב מחלות הלב ניתנות לחיזוי מראש, אפשר גם למנוע אותן. גם צעדים קטנים עושים הבדל:
• החליפו נסיעה קצרה בהליכה רגלית
• שתו פחות שתייה ממותקת והעדיפו מים
• מדדו לחץ דם וסוכר פעם בחצי שנה
• לכו לישון מוקדם יותר בלילה
• בדקו את פרופיל השומנים בדם
לסיכום: הלב מדבר - השאלה אם תקשיבו לו
הנתונים החדשים מפריכים את הרעיון שמחלות לב "מפתיעות". הן תוצאה של שנים של עומס גופני - כזה שניתן לזהות, למדוד, ולטפל בו מראש. זה לא בהכרח קל - אבל זה כמעט תמיד אפשרי.
במילים אחרות: התקף הלב הבא לא חייב לקרות - אם רק תהיו מודעים בזמן.