מחקר אמריקאי רחב-היקף שהתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי Aging Cell, חושף קשר מפתיע בין משך זמן האכילה היומי לבין הסיכון לתמותה. החוקרים מצאו כי אכילה בטווח של 11-12 שעות ביום קשורה לסיכון הנמוך ביותר למוות, בעוד שאכילה קצרה מדי (פחות מ-8 שעות ביום) או ארוכה מדי (15 שעות ויותר) עלולה להוביל לעלייה משמעותית בתמותה - במיוחד ממחלות לב וכלי דם.
דיאטות המבוססות על הגבלת זמן האכילה (כמו צום לסירוגין) הפכו לפופולריות מאוד, בזכות הפשטות שלהן והטענות על יתרונות בריאותיים - משיפור ברמות הסוכר והכולסטרול ועד הפחתת סטרס חמצוני. אך עד כה, רוב העדויות הגיעו ממחקרים קצרים או מחקרים בבעלי חיים. .
במחקר הנוכחי השתמשו החוקרים בנתונים מ־33,052 משתתפים מארה"ב, שנאספו לאורך 15 שנה (2003-2018), עם מעקב אחר תמותה עד שנת 2019. הם חישבו את "חלון האכילה" היומי של כל נבדק לפי זמני הארוחה הראשונה והאחרונה ביום, והשוו בין טווחי זמן שונים.
ממצאים מרכזיים
11-12 שעות אכילה ביום = הסיכון הנמוך ביותר לתמותה.
פחות מ-8 שעות אכילה ביום = עלייה של 34% בסיכון לתמותה כללית.
יותר מ-15 שעות אכילה ביום = עלייה של 25% בסיכון (בעיקר בקרב לבנים).
בקרב גברים ואנשים מבוגרים, טווח קצר מדי של אכילה העלה את הסיכון לתמותה ממחלות לב ב-50% עד 70%.
אצל נשים, הקשר היה קיים אך לא הגיע למשמעות סטטיסטית מובהקת.
החוקרים מזהירים כי אכילה בטווח קצר מדי עלולה להוביל לחסרים תזונתיים או לצריכה לא מספקת של אנרגיה - בעוד שטווח ארוך מדי עלול לגרום לאכילה לילית ולהפרעות בשעון הביולוגי, מה שפוגע ביכולת הגוף לאזן את רמות הסוכר והשומן בדם.
הכי חשוב - איזון
המסר המרכזי מהמחקר הוא לאו דווקא נגד צום לסירוגין, אלא בעד איזון - ולא קיצוניות. לדברי החוקרים, טווחי זמן מתונים של אכילה (כ-11-12 שעות ביום) נמצאו כהכי בריאים לאורך זמן. החריגה משם, לשני הכיוונים, עלולה להוות סיכון - במיוחד עבור קבוצות רגישות כמו מבוגרים וגברים.
למרות החוזק של המחקר (מדגם גדול, תקופת מעקב ארוכה, והתחשבות בגורמים כמו מצב בריאותי, תזונה ואורח חיים), יש גם מגבלות - כמו הסתמכות על דיווח עצמי של תזונה, חוסר מידע על שעות האכילה המדויקות, והעובדה שמדובר במחקר תצפיתי שאינו יכול לקבוע סיבתיות מוחלטת.
אז כמה שעות כדאי לאכול ביום? התשובה המדעית העדכנית: לא פחות מ-8 שעות ולא יותר מ-15 - והכי טוב? סביב 12 שעות ביום. שוב, הכול במידה.