תאונת הדרכים בנתיבי איילון שבה נחשד הזמר והמנחה גידי גוב בנהיגה תחת השפעת אלכוהול מחדדת שתי שאלות בריאות ציבוריות: מהי רמת האלכוהול המותרת לנהגים בישראל, וכיצד גיל הנהג משפיע על סיכון לתאונה. על פי הדיווחים, בבדיקת ינשוף נמצאה אצל גוב רמה של כ־300 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף—נתון שעל פניו גבוה מן הסף הקבוע בחוק.
החוק אומר: 240 מיקרוגרם, הפסיקות מראות אחרת
לרוב הנהגים בישראל הסף החוקי לנהיגה הוא 0.05% אלכוהול בדם, השקול ל־240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף. משמעותית: זהו קו האיסור בחוק, ועל חריגה ממנו ניתן להיחשב נוהג בשכרות.
עם זאת, בפסיקה ישראלית בעבר עודכנה רמת האכיפה של הינשוף כך שהסף המעשׂי להרשעה בבתי משפט הוגדר סביב 290 מיקרוגרם—מה שמייצר "מרווח טעות" למכשיר המדידה. לכן בפועל, אומדני אכיפה רבים התבססו היסטורית על רמות של 265-290 מיקרוגרם ויותר.
במילים פשוטות: החוק קובע 240 מיקרוגרם כגבול, אולם הפסיקה היסטורית הכירה ברף אכיפה גבוה יותר בשל מגבלות המכשיר. אם בבדיקה של גידי גוב נרשמו 300 מיקרוגרם, מדובר בערך שעולה - אמנם במעט - הן על סף החוק והן על רף האכיפה המקובל בפסיקה. הכרעה פרטנית בתיק תלויה כמובן בכלל הראיות והנסיבות.
נהיגה בגיל מבוגר: עד כמה זה מסוכן?
הדיון במקרה הנוכחי מקבל ממד נוסף משום שגוב בן 75, גיל שבו אתגרי הנהיגה הופכים מגוונים יותר. מחקר רחב היקף מאוניברסיטת איווה, שפורסם בפברואר השנה בחן מעל רבע מיליון נהגים בני 45+ שהיו מעורבים בתאונות באיווה (2010-2020). המסקנה: שיעור טעויות הנהיגה התורמות לתאונות עולה עם הגיל, במיוחד בקבוצת הגיל 75-84, עם דגשים על טעויות בעת פניות ושינויים בנתיב וכן במוקדי בקרה תנועתית (רמזורים, תמרורי עצור ו"תן זכות קדימה"). החוקרים ממליצים שלא להתייחס ל"נהגים מבוגרים" כקבוצה אחידה, אלא להביט בהבדלים בתוך קבוצות הגיל.
מעבר לכך, ספרות אמריקאית מצביעה על כך שרבים מהנהגים מפסיקים לנהוג באזור אמצע שנות ה־70, אם כי אין גיל "קסם" -החלטת הפסקת נהיגה תלויה בתפקוד, בראייה, בתרופות ובבריאות הכללית. ארגונים וסקירות צרכניות־מחקריות מסכמים את התמונה כך: "רבים מפסיקים בשנות ה־70 האמצעיות (סביב 75), אך הטווח רחב ותלוי אדם".
במקביל, מחקרים אחרים מראים שבקרב נהגים בני 65-79 יש שונות גדולה באימוץ טכנולוגיות סיוע בנהיגה ובהתאמות אישיות להרגלי נהיגה - עוד ראיה לכך שהגיל לבדו אינו קובע; המפתח הוא הערכה תפקודית ועדויות בשטח.
אלכוהול ונהיגה: השפעה כפולה בגילים מתקדמים
בכל גיל, אלכוהול פוגע בשיפוט, בזמן תגובה ובקואורדינציה. בגילים מבוגרים, מצטרפים לעיתים ירידה בגמישות צווארית, שינויים בראייה (בעיקר בלילה), ריבוי תרופות ותחלואה נלווית - גורמים שמעצימים את הסיכון גם ברמות אלכוהול "לא גבוהות". ממצאי המחקר שנעשה באיווה על ריבוי טעויות בעת פניות ימינה ובצמתים מרומזרים בגילאי 75-84 מתיישבים עם ירידת טווח תנועה/ראייה והאטה בזמן תגובה - ולכן גם "סטייה קטנה" בהתנהגות הנהיגה עלולה להפוך למכרעת, בעיקר כשזה קורה באיילון, הכביש העמוס במדינה בכל שעות היום כמעט.
המקרה של גוב מזכיר שהאלכוהול והגיל הם שני מאיצי סיכון שעלולים "להיפגש" ברגע הלא נכון. מבחן הינשוף מציב גבול ברור - 240 מיקרוגרם - והנתון המדווח של 300 מיקרוגרם חוצה אותו ואף את רף האכיפה המקובל היסטורית. במקביל, המחקר העדכני מלמד שבגילי 75-84 קיימת עלייה בטעויות נהיגה הקשורות לפניות, שינויי נתיב וצומתי בקרה - סיבה נוספת לאמץ תכנון נהיגה זהיר, בדיקות כשירות תכופות ושימוש בטכנולוגיות מסייעות. כך מחברים בין משפט, מחקר ובריאות - ומקטינים את הסיכוי לכותרת הבאה.