כ־30% מאוכלוסיית העולם סובלים ממחלת כבד שומני מטבולי (MASLD), מצב רפואי שנחשב בשנים האחרונות לאחת המגיפות השקטות של העידן המודרני. עד כה, לא היה טיפול תרופתי ייעודי למחלה זו, הנגרמת מהצטברות שומן בכבד ומובילה לדלקת, להפרעה בתפקוד המטבולי ואף לפיברוזיס מתקדם.
עכשיו, מחקר פורץ דרך מדרום קוריאה חושף לראשונה גורם גנטי מרכזי במחלה, לצד תרופה קיימת וזולה - ויטמין B3, המוכר גם כניאצין - שעשויה להוות פתרון חדשני ויעיל.
החוקרים, בהובלת פרופ' ג'אנג היונצ'וי מאוניברסיטת UNIST, גילו כי מולקולה גנטית בשם microRNA-93 (miR-93) מבצעת תפקיד קריטי בהתפתחות כבד שומני. מולקולה זו, שמבוטאת בתאי הכבד (הפטוציטים), פועלת לדיכוי של גנים מסוימים, בהם הגן SIRT1 - גן מפתח בתהליכי חילוף שומנים בכבד.
בבדיקות שנעשו בחולי כבד שומני ובמודלים של בעלי חיים, נמצאו רמות גבוהות במיוחד של miR-93. תוצאות המחקר הראו כי רמות עודפות של מולקולה זו מגבירות הצטברות שומן בכבד, מחמירות תהליכי דלקת ומזרזות התפתחות פיברוזיס - מצב שבו רקמת כבד בריאה מוחלפת ברקמת צלקת.
הוכחה חד-משמעית בניסוי חיות
באמצעות טכניקות עריכה גנטית, הצליחו החוקרים לחסום את ייצור ה־miR-93 בעכברים. התוצאה: ירידה ניכרת בהצטברות השומן בכבד, שיפור ברגישות לאינסולין ושיקום מדדים חיוניים של תפקודי כבד. לעומת זאת, עכברים שבהם הוגבר ביטוי המולקולה חוו החמרה משמעותית במטבוליזם הכבדי.
ממצאים אלו מחזקים את ההבנה ש־miR-93 אינו רק סמן למחלה, אלא מנגנון הגורם להחמרתה.
החיפוש אחר תרופה - ויטמין פשוט מפתיע
בשלב הבא בחנו החוקרים מאגר של 150 תרופות מאושרות על ידי ה־FDA, במטרה לזהות חומרים שיכולים לדכא את פעילות ה־miR-93. להפתעתם, התרופה היעילה ביותר הייתה דווקא ויטמין פשוט וזול - ניאצין (ויטמין B3).
כאשר עכברים טופלו בניאצין, נצפתה ירידה משמעותית ברמות ה־miR-93 בכבד ועלייה בפעילות הגן SIRT1. התוצאה: שיקום מסלולי חילוף השומנים והחזרת האיזון המטבולי בכבד.
החוקרים מציינים כי מדובר בפריצת דרך עם השלכות קליניות משמעותיות. "הצלחנו להראות בצורה מדויקת את המקור המולקולרי של המחלה ולזהות מנגנון שניתן לשנות באמצעות תרופה קיימת ובטוחה", אמרו החוקרים.
ניאצין מוכר כבר עשרות שנים כטיפול להורדת רמות שומנים בדם, ולכן נחשב בטוח ובעל פרופיל תופעות לוואי מוכר. משמעות הדבר היא שהמעבר משלב המחקר למבחנים קליניים בבני אדם עשוי להיות מהיר בהרבה לעומת פיתוח תרופות חדשות לגמרי.
מאחר שכבד שומני מטבולי אינו מטופל כיום בתרופה ייעודית, התגלית עשויה לשנות את אופן ההתמודדות עם המחלה ברחבי העולם. ייתכן שבעתיד ניאצין יהפוך לטיפול עיקרי, או לכל הפחות חלק מטיפול משולב המכוון למסלולים גנטיים שונים.
החוקרים הדגישו כי "ויטמין B3 עשוי להשתלב כחלק מתרפיות משולבות המכוונות ל־microRNA, ובכך להציע מענה חדש למיליוני חולים ברחבי העולם".