החל מהיום (1 בספטמבר, 2025) נוספה לסל הבריאות בדיקת סקר ייחודית לגילוי מוקדם של סרטן ריאה - CT במינון קרינה נמוך. זוהי הפעם הראשונה שבה המדינה מממנת תוכנית סקר מסודרת עבור אוכלוסיות בסיכון גבוה למחלה זו, שנחשבת לגורם התמותה מספר אחת מסרטן בישראל ובעולם. ההחלטה התקבלה לאחר בחינה מעמיקה של ממצאי פיילוט לאומי שהראה את החשיבות של גילוי מוקדם במניעת תמותה מיותרת.
1. למי מיועדת הבדיקה?
"הבדיקה ניתנת כיום בסל הבריאות לגברים ונשים בגיל 65 עד 74 שהם מעשנים פעילים או הפסיקו לעשן במהלך 15 השנים האחרונות ובעלי היסטוריית עישון של לפחות 20 שנות קופסה. (עישון של חפיסה אחת ביום במשך 20 שנה, או שתי קופסאות במשך עשר שנים)", מסביר פרופ' אמיר און מנהל רפואת הריאות האונקולוגית במרכז הרפואי שיבא תל השומר.
"מיקוד הזכאות בסל הבריאות בגילים אלו נובע משיקולים כלכליים ומשאבי בריאות, אך הוא אינו מכסה את כלל האוכלוסייה הנמצאת בסיכון. במדינות אחרות, כמו ארה"ב וקנדה, הבדיקה ניתנת כבר מגיל 50-55, משום שהסיכון מצטבר לאורך שנים רבות. גם בישראל מתקיימים דיונים להרחבת הקריטריונים כדי להנגיש את הבדיקה לקבוצות רחבות יותר" .
2. מדוע הבדיקה חשובה?
סרטן הריאה הוא אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר, עם שיעור תמותה גבוה במיוחד. בישראל מאובחנים מדי שנה כ-3,000 חולים חדשים, וכ-1,900 נפטרים מהמחלה. "חלק ניכר מהמקרים מתגלה בשלב מאוחר, שבו המחלה כבר גרורתית והטיפול מוגבל ביכולתו להביא לריפוי. העובדה ש-80% מהמקרים קשורים ישירות לעישון הופכת את אוכלוסיית המעשנים לקבוצת סיכון ברורה", מסביר פרופ' און.
"גילוי מוקדם מאפשר לשנות לחלוטין את התמונה. מטופלים שמחלתם מתגלה בשלב מוקדם יכולים לעבור ניתוח או טיפול ממוקד המעלה משמעותית את סיכויי ההישרדות שלהם. שילוב הבדיקה בסל הבריאות מגדיל את ההזדמנות של אלפי אנשים בישראל לאבחון מוקדם - צעד שמסוגל להפחית משמעותית את שיעורי התמותה".
3. איך מתבצעת הבדיקה?
"בדיקת CT במינון קרינה נמוך היא הליך קצר ופשוט יחסית. המטופל מתבקש לשכב על מיטת המכשיר, להרים את ידיו מעל הראש ולעצור את נשימתו למשך מספר שניות בזמן הסריקה. המכשיר מפיק הדמיה מפורטת של הריאות תוך שימוש ברמות קרינה נמוכות בהרבה מאלה הנהוגות בבדיקות CT רגילות", מסביר פרופ' און.
4. אלו הכנות יש לעשות לפני הבדיקה?
"הבדיקה אינה מצריכה לרוב הזרקת חומר ניגוד ואינה דורשת הכנות מיוחדות מצד הנבדק. בתוך דקות מתקבלת תמונה מדויקת של מצב הריאות, שמאפשרת לרופאים לזהות קשריות חשודות בשלב מוקדם מאוד. זהו יתרון גדול על פני צילום חזה פשוט, שאינו רגיש דיו לזיהוי גידולים קטנים".
5. האם הבדיקה יכולה להיות מסוכנת?
"היתרון המרכזי של הבדיקה הוא השימוש ברמות קרינה מופחתות, דבר שמפחית את החשיפה לנזק פוטנציאלי הקשור לקרינה מייננת", מסביר פרופ' און. "בהשוואה ל-CT רגיל, שבו החשיפה גבוהה פי כמה, כאן מדובר בכמות קרינה נמוכה בהרבה ועדיין באיכות תמונה טובה מאוד. יתרון נוסף הוא שהבדיקה קצרה, נוחה ולא פולשנית, ולכן מתאימה גם לאנשים מבוגרים או עם מחלות רקע".
לדבריו, מדובר בכלי הדמיה רגיש ומדויק יותר מצילום חזה סטנדרטי. הוא מאפשר לאתר גידולים קטנים מאוד עוד לפני שהם גורמים לתסמינים כלשהם. גילוי מוקדם זה עשוי לעשות את ההבדל בין צורך בטיפולים מורכבים וקשים לבין אפשרות לריפוי באמצעות ניתוח או טיפול ממוקד.
6. האם הבדיקה מדויקת?
"כמו בכל בדיקת סקר רפואית, גם כאן קיימים סיכונים של תוצאות חיוביות שגויות (False Positive) שבהן מתגלה ממצא חשוד שאינו סרטני בסופו של דבר, או תוצאות שליליות שגויות (False Negative) שבהן הבדיקה מחמיצה גידול קיים", מסביר פרופ' און. "מקרים כאלה עלולים לגרום לחרדה או לעיכוב באבחון, ולכן תמיד נדרש המשך בירור רפואי בהתאם להמלצות".
עם זאת, מחקרים רחבי היקף שנעשו בעולם, הראו בבירור כי היתרונות עולים על החסרונות. שיעורי התמותה פחתו בעשרות אחוזים בקרב המשתתפים בבדיקות הסקר, מה שמוכיח את תרומת הבדיקה להצלת חיים, למרות מגבלותיה.
7. האם הבדיקה נוסתה בישראל?
"בפיילוט לאומי שהחל ב-2021 השתתפו כ-5,400 אנשים עם היסטוריית עישון משמעותית", מסבירה ד"ר שני שילה מנכ"לית ומייסדת העמותה הישראלית לסרטן ריאה שלקחה חלק בתוכנית הפיילוט שנערכה בארץ. "מתוך כלל המשתתפים כ-1.2% (63 מטופלים) אובחנו עם סרטן ריאה, ומעל מחציתם התגלו בשלב מוקדם של המחלה. ממצא זה חשוב במיוחד, שכן מטופלים שמחלתם מאובחנת מוקדם זוכים לסיכוי גבוה בהרבה להחלים בהשוואה לאלו שאובחנו בשלב גרורתי", מסבירה ד"ר שילה
"בנוסף, הפיילוט הדגים היענות טובה יחסית מצד האוכלוסייה - יותר מ-30% מהמשתתפים נענו להזמנה לבדיקה, וכרבע מהם ביקשו גם סיוע בתוכניות לגמילה מעישון. התוצאות חיזקו את ההבנה שבדיקת הסקר אינה רק כלי אבחון, אלא גם פתח להתערבות התנהגותית שיכולה להפחית סיכונים נוספים" .
8. האם הבדיקה קיימת בעוד מדינות בעולם?
"בישראל הקריטריונים שהוגדרו מצומצמים יחסית", מסבירה ד"ר שילה. "הבדיקה ניתנת אחת לשנתיים, ורק לבני 65-74. במדינות רבות בעולם, בהן ארצות הברית, בריטניה, קנדה, גרמניה ואוסטרליה, נקבעו קריטריונים רחבים יותר - לרוב מגיל 50-55, ובחלק מהמקרים בתדירות של פעם בשנה. המשמעות היא שבישראל חלק מהאנשים בקבוצת סיכון עלולים להחמיץ את האפשרות לאבחון מוקדם במסגרת הסל".
"יחד עם זאת, הכללת הבדיקה לראשונה בסל היא צעד פורץ דרך. הצפי הוא שבעתיד הקריטריונים יתרחבו ויוקדמו לגילים נמוכים יותר, כפי שמתרחש בעולם. העמותה הישראלית לסרטן ריאה הגישה בקשה לוועדת סל הבריאות להרחיב את הזכאות לגילאים נוספים במטרה ליישר קו עם הסטנדרטים הבינלאומיים ולהגדיל את שיעורי הגילוי המוקדם בישראל".
9. למי פונים כדי לבצע את הבדיקה?
"יש לפנות לרופא המשפחה - הבדיקה נעשית במסגרת ובפיקוח קופות החולים. רופא המשפחה יפנה אתכם לביצוע הבדיקה ולקבלת התשובה. מי שעומד בקריטריונים שהוגדרו זכאי להפניה מרופא המשפחה, וההליך פשוט ואינו כרוך בעלות נוספת - מדובר בבדיקה הממומנת במלואה על ידי סל הבריאות ", מסביר פרופ' און. "בתי החולים והמרכזים הרפואיים המורשים לבצע את הבדיקה קיבלו הנחיות ברורות ממשרד הבריאות, כך שניתן לקבל את השירות בפריסה ארצית. חשוב לדעת שהבדיקה ניתנת אחת לשנתיים בלבד, ולכן יש להקפיד על המועדים. ההפניה מרופא המשפחה מבטיחה שהבדיקה תיעשה בהתאם לנהלים וכחלק מתוכנית סקר מסודרת, המאפשרת מעקב ובקרה על כלל האוכלוסייה המשתתפת".
10. האם מי שלא זכאי יכול לעשות את הבדיקה?
"במידה ואדם אינו עומד בקריטריונים של הגיל, קיימת האפשרות לבצע את הבדיקה באופן פרטי במרכזים רפואיים מסוימים. עלות הבדיקה משתנה בהתאם למוסד, אך היא נחשבת להשקעה חשובה במיוחד עבור אנשים בסיכון גבוה", אומר פרופ' און. "כמו כן משרד הבריאות צפוי להמשיך לבחון הרחבה עתידית של הקריטריונים כך שהבדיקה תהיה נגישה ליותר אוכלוסיות", מוסיפה ד"ר שילה. "ההמלצה כיום למי שאינו זכאי במסגרת הסל היא להתייעץ עם רופא ריאות או אונקולוג בנוגע לסיכונים האישיים, ולשקול אם יש מקום לביצוע פרטי. בינתיים, ועדת הסל מתוכננת לדון שוב בנושא בשנה הקרובה, וייתכן שבעקבות הנתונים החיוביים יוחלט להרחיב את טווח הגילים או את תדירות הבדיקה".
ד"ר שילה מוסיפה: "כמו שנשים מודעות לכך שמעל גיל מסוים הסיכון לסרטן השד עולה, ולכן חשוב לבצע ממוגרפיה גם אם קיים חשש, כך יש לעודד גם את מי שנמצא בקבוצת סיכון לסרטן ריאה לגשת לבדיקת הסקר, למרות הפחד. מדובר בבדיקה משנה מציאות. היא מאפשרת לגלות את רוב מקרי הסרטן בשלב מוקדם, ולא בשלב מתקדם או גרורתי כפי שקורה בדרך כלל, ובכך מעניקה את הסיכוי הגבוה ביותר לריפוי ולהחלמה".