מאז ה־7 באוקטובר, פוסט־טראומה הפכה ממושג רפואי לבעיה לאומית. נתוני קופות החולים מצביעים על עלייה של יותר מ־100 אחוז במספר המאובחנים בשנתיים האחרונות. מגמת העליה נמשכת גם בשנה הנוכחית, שכן ברבעון הראשון של 2025 בלבד ניתנו עוד כ־2,000 אבחנות חדשות. משרד הביטחון מעריך כי בתוך שנתיים וחצי יהיו בישראל כ־100 אלף פצועי ונכי צה"ל - מחציתם עם בעיות נפשיות. מדובר בזינוק חסר תקדים, שהופך את הפוסט־טראומה לאחת המגפות השקטות הגדולות ביותר שידעה המדינה.
מערכת הבריאות, שגם כך מתמודדת עם עומסים כבדים, מתקשה להציע מענה. פסיכולוגים ופסיכיאטרים חסרים, התורים ארוכים, ורבים מהנפגעים מוצאים את עצמם בין רתיעה מטיפולים תרופתיים לבין ויתור על טיפול. בתוך המציאות הזו, נכנסת לתמונה טכנולוגיה ישראלית שמציעה כיוון חדש: לא תרופות, לא חשיפה מחודשת לטראומה - אלא אימון מוחי שמחזיר למטופלים את השליטה על חייהם.
הטכנולוגיה נקראת Prism. היא פותחה על ידי חברת GrayMatters Health, על בסיס מחקרי מוח של פרופ' תלמה הנדלר מאוניברסיטת תל אביב. לאחר שנים של פיתוח וניסויים קליניים, היא קיבלה את אישור ה־FDA האמריקאי המחמיר ביותר בתחום המכשור הרפואי. למעשה, זהו הטיפול היחיד שקיבל אישור לטיפול בפוסט טראומה (PTSD) בשבע השנים האחרונות, מבין כל התרופות והמכשירים שנבחנו.
Prism מבוססת על רעיון פשוט אך חדשני: ללמד את המוח להרגיע את עצמו. המטופל חובש כובע EEG עם חיישנים שמודדים פעילות מוחית, ובזמן אמת המערכת מתמקדת באמיגדלה - אותו אזור במוח הקשור לחרדה, פחד ועוררות יתר. על מסך מחשב מופיעה דמות וירטואלית, והמטופל מתבקש להפעיל אותה באמצעות מחשבות. כשהמוח מצליח להירגע, הדמות מגיבה. כך לומד המטופל, צעד אחר צעד, אילו מחשבות או תחושות עוזרות לו לשלוט בפעילות היתר של האמיגדלה.
"לקבל שליטה על מה שקורה להם במוח"
"אחת החוויות הקשות בפוסט־טראומה היא תחושת אובדן השליטה", מסבירה פרופ' הנדלר. "הטכנולוגיה מאפשרת להם, באמצעות אימון, לקבל שליטה על מה שקורה להם במוח".
התוצאות בשטח ברורות ומראות שיפור משמעותי אצל שני שלישים מהמטופלים, בטיחות גבוהה ושיעור התמדה מרשים. עבור אלפי ישראלים שכבר התנסו בו, ובעיקר עבור מי שמחפשים תקווה חדשה בתוך מציאות קשה, טכנולוגיה זו מסמנת אפשרות מעשית להתחלה אחרת.
עדויות של מטופלים מדגישות את עוצמת השינוי. אדם אברמוב, לוחם מילואים שנפצע קשה בעזה, מספר לוואלה בריאות: "אם יש משהו שאני רוצה, זה שעוד לוחמים כמוני יזכו לטיפול הזה. הוא שינה לי את החיים".
רועי ברדה, בן 42, שחי עם פוסט־טראומה קרוב לשני עשורים, מתאר את Prism כ"חדר כושר למוח": "בגן ילדים עם שלושים ילדים צורחים, פעם הייתי קורס. הפעם עצמתי עיניים, השתמשתי במה שלמדתי בטיפול - והצלחתי להישאר. זה הציל אותי".
נחום לאמור פרידמן, יוצא סיירת, מתאר: "שנים הרגשתי כמו זומבי. כל פלאשבק היה מכניע אותי. באמצעות המערכת למדתי לקשר בין מחשבות קשות לרגע שבו החזקתי את בני בלידה. פתאום היה לי כלי אחר להתמודד. זה החזיר אותי לחיים".
המערכת זמינה באיכילוב, שיבא, ברזילי ורמב"ם
במקביל לסיפורים האישיים, המערכת הולכת ומתרחבת. היא כבר הוטמעה בבתי החולים שיבא, איכילוב, ברזילי ורמב"ם, ובמסגרות כמו נט"ל ובתי הלוחם, ועוד. הטיפול מוכר על ידי משרד הביטחון וממומן על ידו, ובימים אלו מתבצע תהליך הכרה מול ביטוח לאומי. בארצות הברית היא נמצאת בשימוש בקליניקות, ובגרמניה נבחנת בניסוי קליני בתמיכת האיחוד האירופי.
הטיפול כולל סדרה של כ־15 מפגשים בני 45 דקות, לרוב על פני כחודשיים. מחקר קליני שנערך בישראל ובארצות הברית הראה כי 67 אחוז מהמטופלים חוו שיפור קליני משמעותי. מדובר ביעילות גבוהה בהרבה לעומת תרופות קו ראשון (30%-20) וקרובה ליעילות הטיפולים החשיפתיים (כ־50%) - אך מבלי לחשוף את המטופל מחדש לאירוע הטראומטי. שיעור ההתמדה גבוה במיוחד (כ־90%), ותופעות הלוואי מזעריות וחולפות, כמו כאב ראש קל או עייפות.
מערכת PRISM אינה תחליף לטיפול פסיכולוגי או תרופתי, אלא כלי נוסף, נגיש ובטוח. במציאות שבה רבבות אנשים סובלים מטראומה והמערכת הציבורית מתקשה לתת מענה מלא, עצם קיומו של פתרון כזה משנה את התמונה. הוא מאפשר להתחיל תהליך של ריפוי מבלי להמתין חודשים ארוכים וללא צורך בחשיפה מחודשת לאירועים טראומטיים.