טעה בכדור והפסיד את הנשיאות. זה מה שגרם לנפילת ביידן

ההופעה האסונית של ג'ו ביידן בעימות מול דונלד טראמפ שהובילה לפרישתו מהמרוץ לנשיאות ארה"ב נבעה מנטילת כדורי שינה, כך חשף לאחרונה בנו האנטר ביידן. זאת לאחר שבזמן אמת עובדה זו לא נחשפה, ונטען כי ביידן סבל מג'טלג ומחולי אחר.

כדורי שינה מיועדים לעזור להירדם ולישון ולמנוע את הנזקים הרבים של חוסר השינה - בין היתר על היכולת לתפקד ביום למחרת. אבל, באופן אירוני, אחת מתופעות הלוואי של כדורי שינה היא דווקא עייפות, חוסר ריכוז ופגיעה בתפקוד ביום למחרת.

"מרבית התרופות פוגעות ב'ארכיטקטורת השינה', החלוקה לשלבים שונים של שינה: שינה שטחית, שינה עמוקה ושנת חלומות", מסבירה ד"ר ג'ניפר זיצר, נוירולוגית מומחית במעבדת השינה של המערך הנוירולוגי בבית החולים איכילוב. "שנת חלומות צריכה להיות בין 20% ל-25% מהלילה, שינה עמוקה בין 15% ל-20% ושאר הלילה שינה שטחית".

התרופות הוותיקות והנפוצות ביותר לשינה, ממשפחת הבנזודיאזפינים, עוזרות לנוטלים אותן להיכנס לשלב השינה השטחית, אבל מונעות כניסה לשלב השינה העמוקה או שנת החלומות. קבוצה מתקדמת יותר של תרופות, בהן התרופה "אמביין" שהאנטר ביידן חשף כי אביו נטל, שמאפשרת כניסה גם לשלב השינה העמוקה, אבל עדיין ללא שנת חלומות. "לשלבים השונים יש חשיבות. התוצאה היא שגם אם מצליחים לישון מספיק שעות, למחרת לא מרגישים מספיק ערניים, כי השינה לא איכותית", אומרת ד"ר זיצר.

באחרונה נכנסה לשימוש קבוצה חדשה של תרופות לשינה, שפועלות לפי היגיון שונה לחלוטין, בהן התרופה דייוויגו שמאושרת לשימוש בישראל. באופן אופייני למערכות ביולוגיות, מה שקובע אם אנחנו ערים או ישנים הוא איזון בין מנגנונים שמעודדים שינה למנגנונים שמעודדים ערנות. לדברי ד"ר זיצר, התרופות החדשות מנצלות עובדה זו ובמקום להפעיל מנגנונים שמעודדים שינה, הן מעכבות מנגנון שמעודד ערנות.

"כך תרופות אלה לא משפיעות כלל על ארכיטקטורת השינה", היא מוסיפה. מחקרים מראים כי הן גורמות לפחות ישנוניות ביום למחרת, ומחקר, קטן יחסית, גם הראה שהיא לא גורמת לירידה ביכולת הקוגניטיבית כלל ביום למחרת. "אלה תרופות חדשות, ואני מאמינה שבקרוב הן ייכנסו ל'גיידליינס' (הנחיות) של כל הגופים החשובים בעולם".

הבעיה בחוסר השינה, כאשר הוא נעשה כרוני, אינו מוגבל לקשיים בתפקוד ביום למחרת. אינסומניה, הקושי להירדם או לישון ברצף או יקיצה מוקדמת שפוגעים בתפקוד ומתרחשים לפחות שלוש פעמים בשבוע במשך שלושה חודשים, גורמת להשפעות ארוכות טווח חמורות. "המתמודדים עם אינסומניה סובלים יותר ממחלות קרדיו-וסקולריות כולל יתר לחץ דם, הפרעות קצב והתקפי לב, כמו גם סוכרת וסיכון כללי מוגבר לתמותה", אומרת ד"ר זיצר. "יש גם השפעות ארוכות טווח בגלל השפעת חוסר השינה על האספקטים הרגשיים והנפשיים, כולל נטייה גבוהה יותר לגירושים והתאבדות אצל הסובלים מאינסומניה, לצד פגיעה ארוכת טווח בקוגניציה".

הטיפול באינסומניה, מסבירה ד"ר זיצר, מתחיל בניסיון להבין אם יש טריגר ברור להפרעות השינה, כמו אירועים שגורמים ללחץ. "זה יכול להיות לחץ חיובי, כמו חתונה, או שלילי, כמו גירושים או פיטורים מהעבודה", מסבירה ד"ר זיצר. במקרים אלה, הטיפול מתחיל בניסיון להתמודד עם הטריגר ולטפל בבעיה מספיק מהר כדי שהיא לא תהפוך לקבועה.

אם אין טריגר שניתן לפתור, קו הטיפול הראשון באינסומניה, מדגישה ד"ר זיצר, הוא תמיד טיפול התנהגותי-קוגניטיבי שנקרא CBTi, שכולל חמישה שינויים משמעותיים בהתנהלות בחיי היומיום, כמו שמירה על "היגיינת שינה", שליטה בגירויים כמו חשיפה למסכים ועוד. "זה טיפול עם 90% הצלחה. טוב בהרבה מכל טיפול תרופתי. הבעיה היא שבארץ אין מספיק מטפלים וה-CBTi לא נמצא בסל התרופות. לכן מעשית אנחנו לא מצליחים תמיד לספק אותו", אומרת ד"ר זיצר.

עבור מי שהטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי לא זמין או מועיל להם, מוסיפה ד"ר זיצר, הטיפול התרופתי יכול לכלול, מלבד קבוצות התרופות שהוזכרו, גם שימוש במינונים נמוכים של תרופות שפותחו למטרות אחרות - החל בתרופות נגד דיכאון שניתנות במינונים נמוכים כדי לעודד ישנוניות ועד לתרופות ללחץ דם שהראו יעילות במניעת יקיצה מוקדמת.

לסיכום, גם אם לא מדובר בעימות במרוץ לנשיאות ארה"ב, ד"ר זיצר מדגישה אין סיבה לסבול מההשפעות קצרות וארוכות הטווח של אינסומניה. פניה למרפאת שינה לבירור הגורמים לבעיה, טיפול התנהגותי ובמקרה הצורך, גם טיפול תרופתי, כולל הדור החדש של התרופות שמשמרות את ארכיטקטורת השינה, יכולים לאפשר חזרה לשנת לילה בריאה ומרעננת.