רופא מזהיר: זה הסרטן שמתחבא ומתפרץ כשכבר מאוחר מדי

סרטן השחלה נחשב לאחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר במערכת הרבייה הנשית, לא בגלל שכיחותו אלא בגלל העובדה שהוא מתגלה לרוב באיחור. סרטן השחלות מהווה כ-3% מכלל מקרי המחלות הממאירות בנשים. בעולם, שכיחותו גבוהה יותר במדינות מערביות מפותחות, ככל הנראה בשם תוחלת החיים הגבוהה יותר. כ-1.5% מהנשים (כלומר, אחת מ-70), עלולות לחלות בסרטן שחלות בימי חייהן.

פרופ' זאב בלומנפלד, מומחה לגניקולוגיה ומנהל מרפאת פוריות במאוחדת מחוז צפון, מסביר כי סרטן השחלה נחשב אמנם למחלה נדירה יחסית, אך הוא מהקטלניים בקרב הממאירות (גידולים סרטניים) בנשים בעיקר בשל הקושי לזהותו בשלב מוקדם: "בניגוד לסוגי סרטן נפוצים ומיוחצנים יותר כמו סרטן השד, סרטן השחלה כמעט ואינו זוכה לחשיפה תקשורתית או לעידוד לביצוע בדיקות, אולי משום שהוא נדיר יותר. אך המחיר כבד".

פרופ' בלומנפלד מציין כי בישראל 500-600 נשים מאובחנות מדי שנה עם סרטן השחלה: "רק 45% מהנשים שורדות חמש שנים מגילוי המחלה, בעיקר בשל הגילוי המאוחר. סרטן השחלה מדורג במקום העשירי מבין הסרטנים בנשים, אך הוא מדורג גבוה יותר, במקום החמישי, בשעורי התמותה כתוצאה מגידולים סרטניים. מעל ל-60% מהחולות, תאובחנה כשהן בשלבים מתקדמים בהם ההישרדות הממוצעת לאחר חמש שנים עומדת על כ-45%, כאשר בשלבים מוקדמים יותר שיעור ההישרדות גבוה יותר".

פרופ' בלומנפלד מדגיש כי "אבחון מוקדם של סרטן השחלות משפר משמעותית את סיכויי ההחלמה. נשים שאובחנו בשלב מוקדם של המחלה הן בעלות סיכוי גבוה יותר לעבור טיפול מוצלח, לשרוד שנים רבות ואף לרפא את המחלה. נשים רבות אינן פונות לבדיקה בזמן. בניגוד למחלות אחרות אין קריאה ברורה או קמפיין נרחב שמעודד אבחון מוקדם של סרטן השחלה והתוצאה: מאות נשים בישראל מקבלות את האבחנה בשלב מאוחר מדי. אבל זה לא חייב להיות כך".

פרופ' בלומנפלד מסביר כי סרטן השחלות השכיח ביותר הינו סרטן אפיתליאלי, שמקורו בתאי הציפוי החיצוני של השחלה או באפיתל החצוצרה, והוא מופיע לרוב לאחר חידלון המחזור החודשי. "סרטן השחלה הינו הגורם העיקרי לתמותה מבין סרטני המערכת הנקבית, כשאחת הסיבות הינו גילוי כשהוא לרוב מפושט בבטן. הגילוי המאוחר נובע מכך שתסמיני סרטן זה אינם ספציפיים ונשים נוטות לייחס תסמינים אלו לסיבות אחרות ודוחות פנייתן לבדיקה גינקולוגית".

התסמינים השכיחים של סרטן השחלה: נפיחות הבטן, תחושת מלאות בבטן, עליה או ירידה במשקל, כאבי בטן וכאבי גב ואגן, שינויים בהרגלי יציאות, תלונות הקשורות למתן שתן, ירידה בתיאבון, עייפות, שינויים במצב הרוח, דימום נרתיקי בגיל המעבר (מנופאוזה) או דימום ווסתי חריג לפני המנופאוזה, קוצר נשימה וכאבים בקיום יחסים.

1. סיבות גנטיות: כמו נשאות למוטציות BRCA 1 או 2 (הגורמים גם לסרטן שד), שכיח יותר בנשים ממוצא אשכנזי, או תסמונת גנטית בשם LYNCH (הגורמת גם לסרטן המעי) ונשאות לגנים אחרים.
2. היסטוריה משפחתית: של סרטן שחלות ו/או סרטן שד.
3. תחלואה: באנדומטריוזיס ואי פריון.
4. סיבות אחרות: השמנה, עישון ותזונה עתירת שומן וחלב, אלכוהוליזם, חוסר בויטמין D.

מאמרים שונים דנו ביעילות של בדיקת אולטרסאונד נרתיקי מדי שנה ובדיקת סמנים (Markers) בדם, כדוגמת אנטיגן CA125 שהוא סמן סרטני ויכול לסייע בגילוי מוקדם של סרטן השחלות. בעוד שישנם מאמרים שמצדדים בבדיקת סמנים, אחרים טענו שלא הוכח כי הם מסייעים בהקטנת התמותה. "בכל מקרה, בדיקה שנתית על ידי רופא נשים מומחה ובדיקת TVS (בדיקת אולטרסאונד המבוצעת דרך הנרתיק) עשויה להקדים את האבחון. כאשר הבדיקה הגינקולוגית ובדיקת ה-TVS מעלות חשד לגידול שחלתי, בדיקות נוספות כגון CT או MRI, וביופסיה עשויים לבסס את האבחנה", מסביר פרופ' בלומנפלד.

בהקשר של גילוי מוקדם ומניעת תמותה מסרטן בנשים אומר פרופ' בלומנפלד כי "אין וויכוח או עוררין על כך שבדיקה גינקולוגית ובדיקת משטח צוואר הרחם (PAP), לצד בדיקת נוכחות לווירוס הפפילומה מדי 3-5 שנים מונעת כמעט לחלוטין תמותה מסרטן צוואר הרחם. אבחון מוקדם של סרטן השחלה עשוי להציל חיים. התסמינים לא תמיד ברורים לכן חשוב להקשיב לגוף, לא לדחות בדיקות גינקולוגיות ולהיות עירניות. בסרטן השקט הזה, גילוי מוקדם הוא הסיכוי לחיים".