מחקר חדש ומקיף מאוניברסיטת סטנפורד מעלה שאלות קשות על יעילות חיסוני הקורונה ועל האסטרטגיה הגלובלית שננקטה במהלך המגיפה. על פי הממצאים שפורסמו השבוע ב-JAMA Health Forum, חיסוני הקורונה הצילו 2.5 מיליון חיים בעולם בין השנים 2020-2024 - נתון נמוך בכ-17 מיליון מהערכות קודמות.
המחקר, בראשות פרופ' ג'ון איואנידיס, אפידמיולוג בכיר מסטנפורד, מגלה שבממוצע כל 5,400 מנות חיסון הצילו חיים של אדם אחד. למעשה, זה אומר שכל 900 מנות חיסון חסכו שנת חיים אחת, בסה"כ 14.8 מיליון שנות חיים.
הנתונים מעמידים בספק הערכות מוקדמות שטענו כי החיסונים הצילו 20 מיליון חיים בשנה הראשונה בלבד. "אני מקווה שאנשים שנקטו עמדות קיצוניות בנוגע לחיסוני קורונה, לטובה או לרעה, יהיו מוכנים לשקול את הממצאים שלנו בהרהור רגוע", אמר פרופ' איואנידיס.
אחד הממצאים הבולטים במחקר הוא ש-90% מהחיים שנצלו היו של אנשים מעל גיל 60. בנוסף, 82% מהחיים שנצלו נבעו מחיסונים שניתנו לפני שהאנשים נדבקו בקורונה.
בקרב 4 מיליארד אנשים מתחת לגיל 30 - שמהווים מחצית מהאוכלוסייה העולמית - המחקר מעריך שהחיסונים הצילו רק כ-2,000 חיים. בקבוצת הגילאים 30-59, שמונה כ-3 מיליארד איש, החיסונים הצילו רק רבע מיליון אנשים.
הביקורת על חובת החיסון
פרופ' איואנידיס מטיח ביקורת חריפה באסטרטגיה שננקטה במהלך המגיפה: "החובות והצעדים הענישתיים שנועדו לחסן צעירים כנראה הרחיקו מבוגרים עם בעיות בריאות חמורות מהחיסונים, מה שהפחית את יעילותם במקום שבו הם היו נחוצים ביותר".
"החובות והדחיפה האגרסיבית לחסן את כולם כנראה לא עזרו, והמסרים הכפייתיים, כמעט משיחיים, גרמו נזק לבריאות הציבור עם עלייה בהיסוס לחיסונים ואובדן אמון ברפואה ובמדע הרפואי", הוסיף.
התגובות למחקר היו מעורבות. ד"ר אמיש אדאלג'ה ממרכז ג'ונס הופקינס לביטחון בריאות אמר: "זה מחזק ומאמת את מה שכבר ידענו על יעילות החיסונים הללו. חיסוני הקורונה היו חיוניים לסיום המגיפה ולהפחתת העומס על בתי החולים".
מצד שני, ד"ר מריל נאס, רופאה פנימית ומבקרת של חובת החיסונים, אמרה: "בהתחשב בממצא הזה, שחזר על עצמו במדינות מרובות, קשה להאמין שיעילות החיסונים הצילה חיים של מיליוני אנשים, כפי שסיפרו לנו בהתחלה".
ד"ר מוניקה גנדי מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו תמכה בהמלצת המחקר שחיסונים עתידיים נגד מגיפות צריכים להתמקד בהגעה למבוגרים בסיכון ולא לכלל האוכלוסייה. "סגירת בתי הספר הממושכת לא הייתה נחוצה כדי להגן על ילדים וגרמה להם נזק במובן של אובדן למידה, במיוחד בקרב ילדים מרקע של עוני גבוה", אמרה ד"ר גנדי.
המדיניות צריכה להיות מותאמת יותר לקבוצות הסיכון האמיתיות
הממצאים מעלים שאלות על המדיניות שננקטה בישראל במהלך המגיפה. בישראל, שהייתה בין המדינות הראשונות לחסן את אוכלוסייתה ולהנהיג תו ירוק, הנתונים עשויים לעורר דיון על האפקטיביות של החובות שהוטלו על צעירים וילדים.
פרופ' איואנידיס מדגיש שאי הוודאות המשמעותית שעדיין מקיפה את ספירת מקרי המוות מקורונה דורשת מחקרים אקראיים ארוכי טווח על חיסונים עתידיים - דבר שלא התרחש במהירות לחסן אנשים במהלך המגיפה האחרונה. "אנחנו פתוחים לעדכן את ההערכות שלנו אם יצוצו נתונים טובים יותר בעתיד", הוא אמר.
המחקר לא מערער על חשיבות של חיסוני הקורונה, אלא מציע מבט מאוזן יותר על יעילותם. 2.5 מיליון חיים שנצלו זה מספר משמעותי, אבל הוא מעלה שאלות חשובות על האופן שבו נוהלה המגיפה ועל הלקחים לעתיד.
העיקר הוא שבמגיפות עתידיות, המדיניות צריכה להיות מותאמת יותר לקבוצות הסיכון האמיתיות, תוך שמירה על איזון בין הגנה על הבריאות הציבורית לבין שמירה על האמון הציבורי ברפואה.