ד"ר מאיה רוזמן יוצאת נגד הטרנד התזונתי הכי פופולרי ברשת

הם מלוחים, חמוצים, לפעמים גם חריפים - אבל בשנה האחרונה דווקא הנוזל שנשאר בצנצנת הוא הכוכב החדש של טרנד הבריאות ברשת. "מיץ חמוצים" (Pickle juice) הפך ללהיט בקרב ספורטאים, מאמני כושר, ואפילו דיאטנים - חלקם טוענים שזהו פתרון טבעי להידרציה, התכווצויות שרירים ולבריאות מערכת העיכול. אבל האם באמת כדאי לשתות את מי החמוצים? כפי שתראו מיד - לא בטוח בכלל. בעצם, בטוח שלא.

מי חמוצים הם לא "משקה בריאות" - הם תוצר של תהליך שימור, הכולל השרייה במי מלח או חומץ, ולעיתים שילוב של שניהם. הכמות האדירה של המלח נועדה לעכב התפתחות של חיידקים מזיקים - אבל כשהמלח הזה נכנס לגוף שלנו, הוא עלול להזיק.

בכוס אחת של נוזל חמוצים עלולה להיות בין 1,500 ל־2,500 מ"ג נתרן - כמעט כל כמות הנתרן המומלצת ליום, בכמה שלוקים בלבד. וזה עוד לפני שהתייחסנו לשאר המלח בכל מה שאכלנו באותו יום.

כדי להבין מה יש במי חמוצים, חשוב להכיר קודם את תהליך ההכנה של הירקות הכבושים. קיימות שתי שיטות עיקריות לשימור ו"חמיצות" של ירקות: כבישה לקטית טבעית, וכבישה חומצית עם תוספת חומץ.

בשיטה המסורתית - התסיסה הלקטית - משרים את הירקות (כמו מלפפונים או כרוב) במים עם כמות גבוהה של מלח, ללא תוספת חומץ. בסביבה המלוחה והאנאירובית הזו מתרבים חיידקים פרוביוטיים טבעיים (בעיקר לקטובצילים), אשר מפרקים סוכרים טבעיים בירק והופכים אותם לחומצה לקטית. התוצאה: ירק חמוץ, עם טעם עמוק יותר, ונוכחות אפשרית של חיידקים מועילים. תהליך זה אורך מספר ימים עד שבועות, תלוי בטמפרטורה, כמות המלח והירק עצמו.

בשיטה המהירה והנפוצה יותר בתעשייה - הכבישה החומצית - מוסיפים ישירות חומץ לנוזל ההשריה, יחד עם מלח ולעיתים גם סוכר או תבלינים. בשיטה זו אין תסיסה טבעית, אך הירק מקבל טעם חמוץ דומה, נשמר לאורך זמן, ומוכן לצריכה כמעט מיידית.

כך או כך, בין אם מדובר בתסיסה טבעית ובין אם בהשריה בחומץ, תמיד מוסיפים כמות גבוהה יחסית של מלח לנוזל. המלח לא "נעלם" - להיפך: הוא מתמוסס במים, ועם הזמן אף נעשה מרוכז יותר ככל שנוזלים משתחררים מהירק לתוך הצנצנת.

לכן, שתיית מי החמוצים אינה שקולה לאכילת ירק כבוש - אלא לשתייה של נוזל עשיר במיוחד בנתרן, ולעיתים גם בחומצה או בתבלינים מרוכזים.

עלייה בלחץ הדם
עומס על הכליות
אגירת נוזלים ונפיחות בגפיים
החמרה של מצבים קיימים - כמו אי־ספיקת לב או יתר לחץ דם

לפי ארגון הבריאות העולמי, רוב האנשים צורכים פי 2 ויותר מכמות הנתרן המומלצת, מה שמוביל לעלייה משמעותית בסיכון למחלות לב וכלי דם - הגורם מספר 1 לתמותה בעולם המערבי.

מה עם החומץ עצמו? יש מי ששותים את מי החמוצים מתוך מחשבה שחומץ בריא - והוא אכן עשוי לעזור באיזון סוכר הדם או תהליכי עיכול, אבל במינון נמוך ומבוקר.

מי חמוצים שמבוססים על חומץ תעשייתי עלולים להכיל רמות חומציות גבוהות במיוחד, ולעיתים גם חומצה אצטית בריכוז לא מדולל. מאיה רושתייה כזו עלולה לגרום לגירוי בקיבה, החמרת ריפלוקס, פגיעה באמייל השיניים ובמקרים מסוימים - גם לאי נוחות כללית במערכת העיכול

בניגוד לכפית חומץ תפוחים מהול במים, שתיית נוזל חמוצים איננה שקולה לצריכת חומץ מבוקר.

בכתבות בעיתוני בריאות בארה"ב, דווקא המליצו לאחרונה על מיץ חמוצים כדרך להחזרת אלקטרוליטים אחרי פעילות גופנית מאומצת.לפי הכתוב, הנוזל עשיר בנתרן, אשלגן ומגנזיום - מינרלים החשובים לשמירה על איזון הנוזלים בגוף. לטענתם גם מחקר מאוניברסיטת מישיגן מצא שמיץ חמוצים סייע להפחית התכווצויות שרירים טוב יותר ממים רגילים.

אם אתם מתעקשים לטעום - העדיפו מיץ חמוצים שעבר תסיסה טבעית (לַקטית), ולא מבוסס חומץ תעשייתי. הם לרוב עדינים יותר, ולעיתים מכילים גם פרוביוטיקה טבעית, שתורמת לבריאות המעי.
אבל גם כאן - רק במינון נמוך: כף או שתיים מדי פעם, ולא יותר.

לסיכום, הטרנד אולי מסקרן, אבל הנוזל בצנצנת החמוצים אינו בריא, וברוב המקרים הוא מכיל כמויות מלח לא סבירות, עלול לגרום לבעיות בריאותיות - ולרוב פשוט לא שווה את זה. אם אתם מחפשים פתרון להידרציה בזמן ריצה ארוכה - עדיף לשתות מים קרים, כמובן, לאכול פרי, או להשתמש בתערובת אלקטרוליטים איכותית.

ואם בכל זאת רוצים קצת חמיצות ובריאות - לכו על סלט טרי עם מעט מיץ לימון ושמן זית. הרבה יותר טעים, והרבה יותר בטוח.

לקורס של ד"ר מאיה רוזמן: איך משפרים את הבריאות ואיך יורדים במשקל בצורה שפויה והגיונית לחצו כאן