למרות קרבתה לים התיכון, ישראל סובלת ממחסור חמור ביוד, מדובר על מינרל חיוני לתפקוד בלוטת התריס ולהתפתחות המוח, בעיקר בקרב ילדים ונשים הרות. כך עולה מדוח חדש של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית, שנשלח השבוע לוועדת הבריאות של הכנסת.
הנתונים מדאיגים על פי המרכז: רק 12% מהציבור משתמשים במלח מועשר ביוד, לעומת ממוצע עולמי של 88%. רמות היוד בשתן של ילדים ומבוגרים בישראל נמוכות משמעותית מהמומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי - תוצאה ישירה, בין היתר, בשל השימוש הנרחב במים מותפלים, שמהן מוסר היוד בתהליך ההתפלה.
"מדובר באיום ישיר על בריאות הציבור", מזהירים מחברי הדוח, ד"ר מאיה שדה ופרופ' נדב דוידוביץ'. "הפגיעה הקשה ביותר היא בנשים בהריון ובילדים - ומחסור ביוד בשנות החיים הראשונות עלול לגרום לעיכובים בהתפתחות השפה, ירידה במנת המשכל, והגדלת בלוטת התריס".
עלייה בעיכוב התפתחות השפה
כ-70% מהמים בישראל הם מותפלים, והמחסור ביוד אינו בא לידי ביטוי רק בשתייה אלא פוגע גם בשרשרת המזון. הנתונים העדכניים מראים כי רמת היוד החציונית בישראל נמוכה משמעותית המומלץ: 80 מק"ג ליטר בילדים, ו-64.5 מק"ג ליטר במבוגרים. בעוד שהארגון הבריאות העולמי ממליץ על 100-199 מק"ג ליטר, לילדים.
נתונים מישראל מצביעים על עלייה בעיכוב התפתחות השפה בקרב תינוקות ופעוטות עד גיל 3, בין השנים 2016-2022 . מדובר על עלייה תלולה במיוחד שנרשמה בקרב ילדים לאימהות עם השכלה יסודית בלבד, אך עלייה נצפית בקרב ילדים בכל רמות ההשכלה של האם.
בעוד 126 מדינות ברחבי העולם מחייבות הוספת יוד למלח, בישראל אין חובה כזו. ניסיונות קודמים לעודד את השוק באופן וולונטרי כשלו. "משרד הבריאות כבר הגדיר את המחסור ביוד כבעיה בריאותית משמעותית - אך טרם נקט בצעדים רגולטוריים", מוסיפים במרכז טאוב.
המלצות המרכז
• להפוך מלח מועשר ביוד לברירת המחדל בשוק הישראלי, תוך פיקוח על מחירו
• לחתום באופן מיידי על תקנות המחייבות העשרת מלח ביוד
• להוסיף את מדד היוד לסקר הלאומי לבריאות ותזונה (מב"ת)
• להשיק קמפיין הסברה לאומי
מנסחי הדוח קוראים לוועדת הבריאות ולמשרד הבריאות לפעול בדחיפות: "על המדינה לאמץ מדיניות שתבטיח שכל אזרח ואזרחית ייהנו מצריכת יוד תקינה - כפי שנעשה בעשרות מדינות אחרות. מדובר בצעד פשוט, זול, אפקטיבי - שיכול למנוע נזקים בריאותיים עצומים לדור הבא".