לאחרונה נשאלתי האם אני ממליצה על שימוש במלח יוד, עקב חוסר מקורות ליוד בתזונה. אז למה התשובה שלי היא - "לא"? הנה ההסבר כולו.
תת פעילות של הבלוטה גורמת לירידה במטבוליזם והיא נפוצה יותר בנשים. מצב זה גורם לעצירות, עור יבש, חולשה, נשירת שיער, וגם עליה במשקל. תת פעילות יכולה לקרות משינויים הורמונליים, מגנטיקה, מקרינה באזור הצוואר, אבל גם - מחוסר יוד בתזונה.
יוד דרוש לפעילות הבלוטה: היוד דרוש לשריפת הקלוריות בגוף, ובילדים להתפתחות תקינה של המוח.
מעריכים שבארץ לפחות ל-30% מהנשים חסר יוד (לפי בדיקות שתן), כמו כן יש עליה של פי שניים בצריכת תרופות לבלוטת התריס.
כמה צריך ואיפה הוא נמצא? היוד נמצא בעיקר במי הים, בחי ובצומח בו. מעט ממנו עובר במי הגשמים אל גידולי היבשה אבל המקור העיקרי הוא עדיין דגים, פירות ים ואצות.
הכמות היומית המומלצת היא בילדים קטנים - 90 מיקרוגרם, בנוער 120 מיקרוגרם, מבוגרים - 150, ונשים בהיריון 220.
כמה יוד יש במזונות העשירים ביותר?
מנת דג סלמון - 200 מק"ג
כף אצות וואקמה - 130 מק"ג
דף אצת נורי של סושי - 43 מק"ג
צלחת 200 גרם פירות ים - 90 מק"ג
קופסת טונה - 10 מק"ג
יוגורט - 40 מק"ג
כוס חלב - 9 מק"ג
בקר - 8 מק"ג
ביצה - 17 מק"ג
האם יש יוד גם במים? מאחר שרוב המים ששותים בארץ מותפלים ועברו סינון וניקוי של כל המינרלים, כמעט אין בהם יוד. בנוסף לכך, רוב המים עוברים סינון נוסף במכשירים ביתיים כך שהכמות פחותה עוד יותר. גם במים המינרלים והמשקאות המוגזים כמות זניחה של יוד.
תסמינים של חוסר ביוד
כמו תסמינים של תת פעילות בלוטת התריס אבל יכולים להופיע גם לפני שיש שינוי בבלוטה.
עייפות וחולשה - רמות נמוכות של יוד עלולות להוביל לירידה בקצב חילוף החומרים ולתחושת עייפות מתמשכת.
עלייה לא מוסברת במשקל - מאחר שיוד הכרחי לייצור הורמוני בלוטת התריס, חוסר בו יכול להאט את קצב חילוף החומרים ולהוביל לאגירת שומן.
יובש וקור בעור - חילוף חומרים איטי משפיע על זרימת הדם לעור, מה שיכול לגרום לעור יבש ורגיש לקור.
נשירת שיער - רמות נמוכות של הורמוני בלוטת התריס, שנגרמות ממחסור ביוד, עלולות להשפיע על זקיקי השיער ולהוביל לנשירה מוגברת.
בעיות ריכוז וזיכרון -מחקרים מצביעים על כך שחוסר ביוד עלול לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי ולגרום לערפול מוחי.
עצירות - חילוף חומרים איטי משפיע גם על פעילות מערכת העיכול, מה שעלול לגרום לעצירות.
האם מלח יוד הוא הפתרון?
קודם כל - לא אמורים לאכול הרבה מלח. אלא לצרוך בכמות קטנה ולהפחית צריכתו ככל האפשר. שנית, כל מלח דק עלול להכיל "חומרים מונעי גושים", ששומרים עליו בתוך אבקה מפוררת. חלקם לא מזיקים לבריאות, אבל תוסף אחד E-535 עורר את החשד שלי כי השם שלו הוא - ברזל ציאניד.
ברזל ציאניד הוא חומר מונע גושים שנמצא בעיקר במלח. בגלל שברזל וציאניד נקשרים חזק, רמת הטוקסיות שלהם נמוכה. למרות זאת, חומר זה מסוגל לשנות את הברזל בכדוריות הדם לכזה שלא יכול להביא את החמצן לתאים. במילים אחרות לכולנו - בדיקות הדם יכולות להיות תקינות ועדיין תהיה לנו חולשה רצינית, ולא נבין למה.
בדקתי עוד מחקרים שהתוצאה שלהם - "כל הציאנידים בעלי רעילות, והם מפריעים לתהליך הפקת האנרגיה בתאי הגוף". אז למה שנכניס את זה לתוך הגוף שלנו? אני חושבת שאיפה שאפשר להימנע אז כדאי ועדיף. זו לא אמורה להיות בעיה גדולה או אפילו הוצאה כספית משמעותית לקנות מלח אחר.
אז האם לקחת יוד בתוספי מזון? יתכן שיש צורך בכך, אבל אם בדיקות בלוטת התריס בסדר אז יתכן שזה מיותר. מצד שני, אם מצאתם שאין לכן יוד בתזונה בכלל, אולי כדאי לשקול אופציה. יש יוד בחלק מן המולטי ויטמינים, כדאי לבדוק על האריזה כמה יוד יש שם אם בכלל. יוד כתוסף עדיף בכמוסות של אצות (אצות "קלפ" למשל).
לקורס של ד"ר מאיה רוזמן: איך משפרים את הבריאות ואיך יורדים במשקל בצורה שפויה והגיונית לחצו כאן