במרץ האחרון החלו ביפן ניסויים קליניים פורצי דרך: דם מלאכותי שמתאים לכל סוגי הדם, ואינו דורש קירבה גנטית או בדיקות התאמה מוקדמות, הוזרק לראשונה ל־16 מתנדבים בריאים. מאחורי הפיתוח עומדת מעבדתו של פרופ' הירומי סאקאי מאוניברסיטת נָארָה לרפואה - מעבדה המתמחה זה שנים בחקר חלופות לתרומות דם מסורתיות.
המטרה: לפתור בעיות מתמשכות במערך התרומות העולמי - ממחסור חמור במנות דם במדינות מתפתחות, דרך קושי בהתאמה בין סוגי דם, ועד חשש מהדבקה במחלות נגיפיות.
מהפכה שתציל חיים
לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, בכל שנה נאספים מעל 118 מיליון מנות דם ברחבי העולם. אולם 40% מהן מגיעות ממדינות עשירות שמאכלסות רק 16% מהאוכלוסייה הגלובלית. המשמעות: רוב מדינות העולם מתמודדות עם מחסור חמור במנות דם זמינות - מצב שגוזר מוות מיותר על מיליונים בשנה במקרים של פציעות, ניתוחים, לידות ומחלות כרוניות.
אם הדם המלאכותי החדש יוכח כיעיל ובטוח - הוא עשוי להפוך למשאב בר־שימור ובלתי תלוי בגורם אנושי, ולהציל אין-ספור חיים בשגרה ובחירום.
הדם המלאכותי פותח על בסיס מולקולת ההמוגלובין - נשא החמצן שבכדוריות הדם האדומות - אשר הופקה מתרומות דם שפג תוקפן. ההמוגלובין עבר תהליך של עטיפה בשכבה שומנית מבודדת, היוצרת מבנה מיקרוסקופי דמוי תאי דם - הנקרא "המוגלובין וסיקול" (Hemoglobin Vesicle). התוצאה: תאים סינתטיים שמובילים חמצן לגוף, ממש כמו תאי הדם הטבעיים - אך ללא סמני דם ייחודיים או סיכון להעברת מחלות.
יתרון משמעותי נוסף הוא אורך חיי המדף של התכשיר: כשנתיים - לעומת מספר שבועות בלבד במנות דם רגילות. המשמעות ברורה - ניתן לייצר מלאי חירום ענק, לאחסן אותו לאורך זמן, ולשלוף לפי צורך - בכל מקום בעולם, ובכל מצב רפואי.
מתנדבים ראשונים כבר קיבלו את הדם
לפי סוכנות הידיעות היפנית "קיודו", 16 מבוגרים בריאים קיבלו 100 עד 400 מ"ל של הדם המלאכותי בחודש מרץ. השלב הנוכחי בניסוי בודק האם התכשיר בטוח לשימוש ואינו מייצר תופעות לוואי. ניסוי קודם מ־2022 שנערך באותו מוסד דיווח על תופעות קלות בלבד, כגון חום או פריחה - תסמינים שנעלמו תוך זמן קצר.
במידה שלא יזוהו תופעות שליליות, צפוי המחקר להתקדם לשלב הבא - בדיקת יעילות מלאה על מטופלים במצבי חירום או מחלות כרוניות. אם הכל ילך כשורה, פרופ' סאקאי מקווה לקבל אישור רגולטורי עד 2030 - ולהפוך את המוצר לחלק בלתי נפרד ממערך הרפואה הציבורית והצבאית ברחבי העולם.
לדברי פרופ' אש טויי, חוקר ביוכימיה מאוניברסיטת בריסטול שבאנגליה, "הניסוי ביפן מסמן שלב מרגש במיוחד בעולם רפואת העירוי. המוצר מתמודד עם אתגרים ישנים כמו התאמה בין סוגי דם, יעילות בהובלת חמצן ויציבות כימית. אם הוא יעמוד בכל הדרישות - מדובר בשינוי כללי המשחק".
עם זאת, הוא מוסיף הסתייגות: העובדה שהתכשיר מבוסס על דם תורמים אנושי (גם אם שפג תוקפו) עדיין משמרת חלק מהסיכונים, כמו זיהום או מגבלות של היקף הייצור. עם זאת, בעתיד ייתכן שהמעבר יהיה להמוגלובין רקומביננטי - המיוצר באופן סינתטי לחלוטין - מה שיאפשר ייצור המוני, נקי ובלתי תלוי בתרומות.
מעבר להישג המדעי, הדם המלאכותי מייצג גם פריצת דרך הומניטרית. במדינות עניות, בהן מנות דם נדירות או בלתי זמינות, השימוש במוצר כזה עשוי להפחית משמעותית את התמותה הנלווית לטיפול לקוי או מאוחר. גם בעת אסונות, מלחמות או מגפות - מוצר כזה יכול להציל חיים ללא צורך בתורמים זמינים או בבדיקות דחופות.
וכמובן, גם במערכות רפואה מתקדמות - כמו חדרי ניתוח, רפואה דחופה או טיפול בפציעות קשות - יוכל הדם החדש לשמש תחליף זמין ומדויק, שיקצר תהליכים ויגביר בטיחות.