מחקר חדש מגלה כי עודף משקל בילדות, בגיל ההתבגרות ובצעירות מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן המעי הגס בגיל מבוגר. בנוסף, משקל לידה גבוה נמצא כגורם סיכון נוסף למחלה. המחקר נערך במסגרת תוכנית Global Cancer Update של קרן מחקר הסרטן הבינלאומית, וכלל סקירה של 37 מחקרים שבחנו את הקשר בין משקל בגיל צעיר לבין הסיכון לסרטן המעי.
החוקרים הגיעו לתובנות חדשות על מקורות מוקדמים של סרטן - מחלה מורכבת שמתפתחת לאורך עשרות שנים - לאחר שמצאו כי מדד מסת גוף (BMI) מוגבר בגילאי 10 עד 19 קיים סיכון של 5% עד 18% לפתח את המחלה. בקרב ילדים בגילאי 2 עד 9, BMI גבוה נקשר לעלייה בסיכון לסרטן המעי.
כמו כן, כל עלייה של קילוגרם אחד במשקל הלידה נמצאה קשורה לעלייה של 9% בסיכון לסרטן המעי.
מחלה שמתפתחת לאורך זמן
ד"ר דיוורטיה קוק, מומחית ר לתזונה וסרטן באוניברסיטת ואחנינגן בהולנד, הסבירה כי "בעוד שהקשר בין גודל גוף בגיל מבוגר לסרטן המעי כבר מתועד היטב, ההשפעה האפשרית של מדדים בגיל צעיר פחות מובנת. המחקר הזה מצמצם את פערי הידע הקיימים ומעמיק את הבנתנו כיצד גורמים מוקדמים עשויים להשפיע על הסיכון לסרטן בהמשך החיים".
סרטן הוא מחלה שמתפתחת לאורך זמן, ולכן חשוב להבין את מקורותיה המוקדמים כדי לשפר את מניעתה. תוצאות המחקר מראות כי BMI מוגבר מהילדות ועד לבגרות המוקדמת מהווה גורם סיכון חשוב.
הגילוי הזה מגיע על רקע עלייה מדאיגה במקרי סרטן המעי בקרב צעירים מתחת לגיל 50 - תופעה שמעוררת דאגה רבה בקרב רופאים ובציבור.
לפני כשנה פורסם מחקר שבדק את התחלואה בסרטן המעי הגס בארצות-הברית בין השנים 1999 עד 2020, גילה כי שיעורי התחלואה בסרטן זה גדלו בכ-500% בקרב ילדים בגילאי 10 עד 14, בכ-333% בקרב בני נוער בגילאי 15 עד 19, ובכ-185% בקרב צעירים בגילאי 20 עד 24.
למה העליה מתרחשת?
כמו בכל מחלה כרונית, אין גורם משפיע אחד אלא מארג של גורמים. ניתן לחלק אותם לשתי קבוצות עיקריות.
1. גורמים תורשתיים: שכיחות סרטן המעי עולה עם הגיל ועד לאחרונה היתה נדירה יחסית בצעירים פרט לאלו עם גורמי תורשה. לא תמיד יודעים מהם מאחר ויש מורכבות רבה מאוד - חלק מגורמי התורשה חזקים כמו מוטציות בגן BRCA1,2 או תסמונת לינץ וחלק מהשנויים התורשתיים חלשים יותר, אינם נבדקים בבדיקות הרגילות ומשתלבים עם גורמים נוספים. אדם כמובן יכול לשאת גורם תורשתי מבלי לדעת, לעתים יש אכן תחלואה במשפחה הנותנת קצה חוט אבל לא תמיד. מאחר ולעתים השינוי קורה לראשונה אצל אותו אדם ולא קיים אצל בני משפחה נוספים או שהשינוי לא גרם אצלם לסרטן, כפי שאנו יודעים שישנם נשאי מוטציה בגן BRCA שאינם מפתחים סרטן לאורך החיים.
כאשר אדם צעיר (לפני גיל 50) מאובחן עם סרטן המעי הגס חשוב לשלול סיבה גנטית ע"י יעוץ גנטי ובעקבותיו בדיקה גנטית מתאימה שתוצאותיה רלוונטיות גם לשאר בני המשפחה, שיוכלו במידה ומאותר שנוי גנטי להיבדק עבורו, ואם ימצאו חיוביים- לעשות מעקב למניעת סרטן המעי. כמו כן חלק מגורמי התורשה הגנטיים כגון תסמונת לינץ גורמים לא רק לסרטן המעי אלא לגידולים נוספים כגון סרטן רירית הרחם והנשאים והנשאיות נכנסים לפרוטוקול מעקב מקיף לאורך החיים שיעילותו הוכחה.
2. חשיפה ואורח חיים: למרות מגמות הבריאות ועלייה במודעות עדיין לא מעט אנשים מנהלים אורח חיים שאינו מטיב: חוסר פעילות גופנית, תזונה הכוללת מזון מעובד ואולטרה מעובד, צריכה גבוהה של בשר אדום ומעובד, השמנת יתר, עישון, שתיית משקאות ממותקים, אורח חיים ישבני, ועוד. כל אלה הוכחו כקשורים לתחלואה בסרטן המעי אבל גם למחלות כרוניות נוספות, כגון כבד שומני, סוכרת, מחלות לב, מחלות אוטואימוניות ועוד. קבוצת גורמים זו היא בידיים שלנו ובניגוד לגורמי תורשה, ניתנת לשינוי ניכר שהאפקטים שלו מבוססים מבחינה מחקרית.
התסמינים שצריכים להדליק אור אדום
• דימומים מפי הטבעת (רקטלים)
• כאבי בטן עקשנים או מתגברים
• ירידה לא מוסברת במשקל
• שינויים ביציאות ללא סיבה הנראית לעין
בנוסף, קיימת קבוצה באוכלוסייה המוגדרת כבעלת סיכון מוגבר לסרטן המעי שעליה לבצע בדיקות קולונוסקופיה החל מגילאים צעירים יותר ובתדירות גבוהה יותר: אלו אנשים בעלי היסטוריה משפחתית של תחלואה בסרטן המעי בדרגת קרבה ראשונה, במיוחד אם חלה בן משפחה צעיר.
כמו כן, אנשים שכבר אותרו אצלם פוליפים וכמובן סרטן מעי בעבר, אנשים עם מחלות מעי דלקתיות או מחלות כבד מסוימות ואנשים שידועים כנשאים של שינויים גנטיים המעלים את הסיכון לחלות.