מחלת ALS - ניוון שרירים אמיוטרופי - נחשבת לאחת המחלות הניווניות הקשות והמסתוריות ביותר. כעת, מחקר ישראלי חדש מציע תובנה מטרידה: ייתכן ששירות קרבי בצה"ל, ובמיוחד השתתפות באימונים אינטנסיביים ובקורס צניחה, עלול להוות גורם סיכון משמעותי להתפרצות המחלה.
במחקר שפורסם בכתב העת המדעי Annals of Clinical and Translational Neurology, ניתחו חוקרים מאוניברסיטת הדסה והאוניברסיטה העברית את הנתונים של 191 חולי ALS יוצאי צה"ל והשוו אותם לקבוצת ביקורת של 1,910 חיילים בגיל ומין זהים, שלא חלו במחלה.
הממצאים ברורים: שיעור הלוחמים בקרב חולי ALS היה גבוה פי שניים בהשוואה לקבוצת הביקורת (46% לעומת 22.7%). גם שיעור המשתתפים בקורס צניחה היה גבוה משמעותית - 10.5% לעומת 1.1%. לאחר ניתוח סטטיסטי רב-משתני, נמצא כי שירות קרבי בצה"ל מעלה את הסיכון ל-ALS פי 2.5. אצל נשים הלוחמות, הנתון אף קפץ בצורה דרמטית - עם סיכון גבוה פי 22 בהשוואה לחיילות בתפקידים עורפיים.
"מצאנו קשר מובהק בין שירות קרבי לבין ALS", מסביר ד"ר מתיו אותג'נס, החוקר הראשי. "הממצאים תומכים בהשערה שקיים קשר בין מאמץ פיזי אינטנסיבי, טראומות נוירולוגיות והופעת המחלה".
המחקר נשען על בסיס ייחודי - השירות הצבאי בצה"ל הוא חובה, ומרבית הלוחמים משתתפים באופן פעיל בלחימה במסגרת שירותם הסדיר או המילואים. בכך, מצליחים החוקרים לנטרל חלק מההטיות שקיימות במחקרים במדינות אחרות, שבהן השירות הצבאי אינו חובה ולעיתים מתבצע על בסיס התנדבותי.
ההשערות תואמות לממצאי עבר
ההשערות לגבי הקשר בין פעילות גופנית קיצונית ל-ALS אינן חדשות. בעבר נקשרו ענפי ספורט תובעניים - כמו פוטבול אמריקאי ואגרוף - לעלייה בסיכון למחלה. הסבר אפשרי טמון במיקרו-טראומות חוזרות ונשנות, בשילוב עם נטייה גנטית או תהליכי דלקת כרוניים שמתפתחים בעקבות עומס גופני חריג.
החוקרים העלו גם אפשרות לפיה חשיפה חוזרת לטלטולים - למשל, כתוצאה מנחיתות צניחה - עלולה לגרום לנזק מצטבר לחוט השדרה או למערכת העצבים המרכזית.
מנגד, חשוב לציין כי המחקר אינו מוכיח קשר סיבתי, אלא מתאר מתאם מובהק סטטיסטית. המשמעות היא שלא ניתן לקבוע באופן חד-משמעי כי השירות הקרבי הוא שגרם למחלה, אך הממצאים מדגישים את הצורך להמשיך ולחקור את הנושא.
"אנחנו לא אומרים שלוחמים צריכים לחשוש באופן מיידי", מבהיר ד"ר אותג'נס, "אבל בהחלט ייתכן שנדרשת חשיבה מחודשת על אופי ההכשרה, אמצעי ההגנה, והמעקב הרפואי לאחר השירות".
המחקר סובל ממגבלות מסוימות, כמו היעדר מידע על שירות המילואים הממושך שחוו חלק מהנבדקים, אך החוקרים סבורים כי הוא מהווה בסיס משמעותי להבנת המנגנונים העומדים בבסיס המחלה.
בשורה התחתונה, ממצאי המחקר עשויים להוות זרז למדיניות של סקר מניעתי ביוצאי יחידות קרביות ולקריאה לעוד מחקר סביבתי-גנטי מקיף, שיבחן לעומק את הקשר האפשרי בין פעילות גופנית מאומצת וסיכון מוגבר ל-ALS.