מחלת ALS - ניוון שרירים אמיוטרופי - נחשבת לאחת המחלות הניווניות הקשות והמסתוריות ביותר. כעת, מחקר ישראלי חדש מציע תובנה מטרידה: ייתכן ששירות קרבי בצה"ל, ובמיוחד השתתפות באימונים אינטנסיביים ובקורס צניחה, עלול להוות גורם סיכון משמעותי להתפרצות המחלה.
במחקר שפורסם בכתב העת המדעי Annals of Clinical and Translational Neurology, ניתחו חוקרים מאוניברסיטת הדסה והאוניברסיטה העברית את הנתונים של 191 חולי ALS יוצאי צה"ל והשוו אותם לקבוצת ביקורת של 1,910 חיילים בגיל ומין זהים, שלא חלו במחלה.
הממצאים ברורים: שיעור הלוחמים בקרב חולי ALS היה גבוה פי שניים בהשוואה לקבוצת הביקורת (46% לעומת 22.7%). גם שיעור המשתתפים בקורס צניחה היה גבוה משמעותית - 10.5% לעומת 1.1%. לאחר ניתוח סטטיסטי רב-משתני, נמצא כי שירות קרבי בצה"ל מעלה את הסיכון ל-ALS פי 2.5. אצל נשים הלוחמות, הנתון אף קפץ בצורה דרמטית - עם סיכון גבוה פי 22 בהשוואה לחיילות בתפקידים עורפיים.
המחקר נשען על בסיס ייחודי - השירות הצבאי בצה"ל הוא חובה, ומרבית הלוחמים משתתפים באופן פעיל בלחימה במסגרת שירותם הסדיר או המילואים. בכך, מצליחים החוקרים לנטרל חלק מההטיות שקיימות במחקרים במדינות אחרות, שבהן השירות הצבאי אינו חובה ולעיתים מתבצע על בסיס התנדבותי.
ההשערות תואמות לממצאי עבר
ההשערות לגבי הקשר בין פעילות גופנית קיצונית ל-ALS אינן חדשות. בעבר נקשרו ענפי ספורט תובעניים - כמו פוטבול אמריקאי ואגרוף - לעלייה בסיכון למחלה. הסבר אפשרי טמון במיקרו-טראומות חוזרות ונשנות, בשילוב עם נטייה גנטית או תהליכי דלקת כרוניים שמתפתחים בעקבות עומס גופני חריג.
החוקרים העלו גם אפשרות לפיה חשיפה חוזרת לטלטולים - למשל, כתוצאה מנחיתות צניחה - עלולה לגרום לנזק מצטבר לחוט השדרה או למערכת העצבים המרכזית.
"על פי ממצאי המחקר שלנו, אנשים ששירתו בתפקידים הקרביים האינטנסיביים והתובעניים ביותר מיוצגים בשיעור גבוה יותר בקרב חולי ALS", אומר לוואלה בריאות פרופ' מארק גוטקין, מומחה לנוירולוגיה מהמרכז הרפואי הדסה שעמד בראש צוות החוקרים.
"עם זאת, אין פירוש הדבר בהכרח ששירות קרבי הוא סיבה למחלה, או שאנשים ששירתו כלוחמים חיים פחות שנים, מכיוון שהכושר הגופני הגבוה הנדרש מהם ככל הנראה מקנה להם יתרונות בריאותיים במערכות אחרות בגוף, כמו מערכת הלב וכלי הדם. הדבר החשוב כעת הוא להבין מדוע קיים קשר בין המחלה לשירות קרבי, ולזהות גורמי סיכון הניתנים לשינוי. זיהוי כזה עשוי לאפשר בעתיד פיתוח של כלים לניטור מוקדם, ואולי אף טיפולים מונעים".
אכן, חשוב לציין כי המחקר אינו מוכיח קשר סיבתי, אלא מתאר מתאם מובהק סטטיסטית. המשמעות היא שלא ניתן לקבוע באופן חד-משמעי כי השירות הקרבי הוא שגרם למחלה, אך הממצאים מדגישים את הצורך להמשיך ולחקור את הנושא.
המחקר סובל ממגבלות מסוימות, כמו היעדר מידע על שירות המילואים הממושך שחוו חלק מהנבדקים, אך החוקרים סבורים כי הוא מהווה בסיס משמעותי להבנת המנגנונים העומדים בבסיס המחלה.
בשורה התחתונה, ממצאי המחקר עשויים להוות זרז למדיניות של סקר מניעתי ביוצאי יחידות קרביות ולקריאה לעוד מחקר סביבתי-גנטי מקיף, שיבחן לעומק את הקשר האפשרי בין פעילות גופנית מאומצת וסיכון מוגבר ל-ALS.