"מעולם לא אכלתי פירות, ירקות או בשר. אני שורד על שני כיכרות לחם ביום"

גבר הסובל ממצב רפואי נדיר מספר שמעולם לא אכל פירות, ירקות או בשר והוא חי על תפריט יומי של שני כיכרות לחם בלבד. תומס שרידן, בן ה-35, מספר שרק המחשבה על נגיסה בכריך עם ביצה או נקניק גורמת לו לתחושת גועל עזה עד כדי כך שהוא עלול להקיא.

לאחר עשרות שנים שבהן התמודד עם סלידה עזה ממזון ונתפס כ"בררן", אובחן תומס בשנת 2023, בגיל 33, כסובל מהפרעת אכילה בשם ARFID (הפרעת אכילה נמנעת ומגבילה) שהיא הימנעות ואכילה מוגבלת על רקע פסיכולוגי. ההפרעה מקשה עליו לצרוך מזונות בסיסיים, ואין לו כל היכרות עם טעמים או מרקמים שונים, כי עצם המחשבה על אכילת פרי או ירק גורמת לו לבחילה פיזית.

תומס שורד על תפריט יומי שכולל טוסט מלחם לבן עם חמאה, שלוש קערות דגני בוקר שרדיז, סוכריות גומי "הריבו", ותוספי חלבון להשלמת הוויטמינים החסרים, אך הוא חולם על הרגע שבו יוכל ליהנות מקערת תבשיל חם. על אף שקיבל מרשם לכדורים נוגדי דיכאון, לדבריו, זה לא שיפר את מצבו והוא כבר "התרגל" למצב הקיים.

כעת הוא מגייס 8,000 דולר למימון טיפול היפנוזה פרטי, שבו הוא תולה תקוות שיאפשר לו להגשים את חלומו - לשבת לארוחה משותפת עם משפחתו. תומס, שמתגורר בליברפול ואינו עובד כיום בשל מצבו הבריאותי, אמר: "זו פשוט עינוי. אני לא חי כרגע - אני שורד. אני רוצה חיים נורמליים. לצאת לעבודה. לא להרגיש מוזר. ההפרעה הזו סגרה בפניי כל כך הרבה דלתות".

הסלידה של תומס ממזונות שונים החלה בגיל צעיר מאוד. הוא נולד במשקל 4 ק"ג, והוריו מספרים שלא היו סימנים מוקדמים לבעיות האכילה שלו - עד שבגיל שנה וחצי "פשוט סגרתי את הפה". תומס נבדק אצל רופאים - ואחד מהם הציע להוריו, טום (65) ושילה (59), פשוט "להרעיב אותו" עד שייאלץ לאכול. אביו ניסה לשחד אותו בצעצועים ומתנות - אך ללא הצלחה.

תומס אומר שהוא לא מסוגל אפילו לנסות מזונות חדשים, כי הפה שלו "פשוט ננעל", וניסיונות עבר הסתיימו בתחושת בחילה קשה. כשהיה בבית ספר, הוריו אפשרו לו לחזור הביתה בהפסקת הצהריים כדי לאכול טוסט, במקום לנסות להתמודד עם ארוחות בית הספר. "ההפרעה הזו לא ממש הפריעה לי עד גיל 18, כי אז עוד חייתי בסוג של בועה עם מעגל מצומצם של אנשים", הוא מספר, "כמבוגר אתה רואה איך אנשים משנים את היחס אליך כשהם מבינים שיש לך הפרעת אכילה. בבית הספר לא ידעו כלום על זה, אבל אז כששלחו אותי להתנסות בעבודה בקולג', שמו אותי במחלקת קייטרינג. אני זוכר שהייתי טוב בהכנות של האוכל, וחשבתי שאולי אלך ללמוד את זה, אבל כשדיברתי על זה, אנשים אמרו: 'מה הטעם? אתה אפילו לא יכול לאכול צ'יפס'".

תומס מוצא קשיים גם בחיי חברה, במיוחד כשמפגשים חברתיים סובבים סביב אוכל - והוא מרגיש לעיתים קרובות מבודד. "הייתה פעם ששתינו אלכוהול והיינו בהנגאובר כולם דיברו על כמה בא להם סנדוויץ' עם בייקון. ניסיתי להכין לעצמי כריך עם ביצה ונקניק, אבל ברגע שהביצה נגעה לי בשפתיים, הקאתי למרחק של כמה מטרים".


עוד בנושא:
מה קרה לזוג שאכל רק פירות במשך 7 שנים ולא ציחצח שיניים שנתיים?

כוככת הרשת אכלה יותר מדי בשביל לייקים - ומתה בשידור חי

כיום תומס אינו עובד, כי לדבריו מצבו הפיזי פשוט מונע ממנו לתפקד. "בפעם האחרונה שניסיתי לעבוד במשך עשרה ימים ירדתי 9.5 קילו", הוא מספר. כתוצאה מכך, הוא מתקשה גם לממן לעצמו את המזונות הבסיסיים שעליהם הוא חי - כמו דגני וויטביקס. לאחרונה הוא קיבל מרשם לתוספי תזונה כדי לפצות על החוסרים הרבים בדיאטה המצומצמת שלו, אך הוא מסוגל לצרוך רק טעמים מאוד מסוימים, כאלה שהוא מכיר היטב. הדיאטה המוגבלת השאירה אותו בתת-משקל קיצוני - ובשיאו הוא ירד למשקל של 52 ק"ג בלבד.

כיום הוא שומר על משקלו בעזרת תפריט קבוע בצבע בז': שני כיכרות לחם ביום, שלוש קערות דגנים וחטיף Hula Hoops (חטיף תפוחי אדמה בצורת טבעות, שפופולרי בבריטניה). תומס מספר שניסה גם לעבור טיפול פסיכולוגי - כפי שמקובל בקרב מטופלים עם ARFID - אך לדבריו "החוסר בעקביות" הקשה עליו מאוד. "הם אמרו לי: 'כנראה תפגוש מטפל אחר בכל פעם. אי אפשר להבטיח לך עקביות'".

שלא כמו אנורקסיה או בולימיה, ARFID עדיין פחות מוכרת - והיא נכנסה לראשונה לרשימת הפרעות האכילה של ארגון הבריאות העולמי רק ב-2022. האיגוד הדיאטני הבריטי הכיר ב-ARFID כהפרעת אכילה כבר ב-2013. על פי המדריך הישראלי להפרעות אכילה: "אכילה בררנית, או הפרעת אכילה נמנעת ומגבילה, מאופיינת בסלידה ממזונות רבים בגלל המרקם, הריח, הצורה, הטעם והמראה שלהם. אנשים המתמודדים עם הפרעת אכילה בררנית צורכים מעט מאוד סוגים של מזונות ומציבים מגבלות משמעותיות גם על כמות האכילה. מה שמבדיל בין הפרעת אכילה נמנעת ומגבילה לבין אנורקסיה נרבוזה, הוא שהסובלים מהפרעת אכילה סלקטיבית אינם בעלי דימוי גוף שלילי ולא עושים זאת בשל דאגה למשקל, לצורה או לגודל גופם".

תומס מספר שמעולם לא פגש אדם נוסף שאובחן עם אותה ההפרעה. על פי רוב כעת הוא מנסה לגייס כסף כדי לממן טיפול היפנוזה פרטי, בתקווה שזה יאפשר לו להרחיב את התזונה שלו - ולהתחיל סוף סוף לחיות חיים רגילים.