גרלין: ההורמון שאחראי על רמות הרעב שלנו - ואיך ניתן לשלוט בו

גרלין (Ghrelin) מכונה "הורמון הרעב" משום שהוא מגרה תיאבון וגורם לנו להרגיש רעבים. כשהקיבה ריקה, היא מפרישה גרלין - שמאותת למוח שהגיע הזמן לאכול. אבל, לגרלין יש תפקידים נוספים בגוף, מעבר לעידוד אכילה: הוא מעורב במאזן אנרגיה, עיכול, ויסות סוכר בדם ואפילו תגובה דלקתית.

גורמים מסוימים עשויים להשפיע על כמות הגרלין שהגוף מפריש - והשפעה זו עלולה להשפיע על משקל ובריאות כללית.

1. ויסות התיאבון: הקיבה והמעי הדק מפרישים גרלין, במיוחד כאשר הקיבה ריקה. ההורמון נשלח למוח (ליתר דיוק - להיפותלמוס), וגורם לתחושת רעב. הוא מופרש בתגובה לריקון הקיבה, ירידת סוכר בדם, סטרס וגורמים נוספים.

2. שחרור הורמון הגדילה: הפרשת גרלין מעודדת גם את שחרור הורמון הגדילה, שהוא חיוני לגדילה בילדים - אבל גם ממש חשוב לשמירה על חילוף חומרים תקין (כלומר קצב שריפת הקלוריות) בכל גיל. בעיות בהפרשת גרלין עלולות להוביל למחסור בהורמון גדילה, עם השפעות כמו האטת גדילה ובעיות מטבוליות (כמו השמנה).

3. מאזן אנרגיה: גרלין קשור לתהליך הפקת אנרגיה מהמזון ולשמירה על מאזן אנרגטי כולל. למרות שהמנגנון המדויק עדיין לא מובן לחלוטין, החוקרים מעריכים שהוא מסייע גם באגירת אנרגיה (בצורת שומן) לשימוש עתידי.

4. שמירה על רמות סוכר בדם: במצבי רעב או צום, גרלין מעלה את רמות הסוכר בדם כדי למנוע היפוגליקמיה ולספק אנרגיה זמינה. בנוסף, נמצא שהוא מדכא הפרשת אינסולין - מה שגורם לתאים לספוג פחות סוכר. גם זה מסייע במניעת נפילות סוכר בזמן רעב ממושך.

5. השפעה על דלקת: גרלין תורם להפחתת דלקתיות בגוף. הוא עשוי למנוע תגובות דלקתיות קיצוניות וכך להגן על האיברים מפני נזק.

כמו הורמונים אחרים, גם גרלין שולח מסרים למוח. הוא נקרא "הורמון הרעב" משום שהוא מאותת להיפותלמוס שהקיבה ריקה - וזה מפעיל תגובת שרשרת של רעב.

מה אנחנו מרגישים ומה קורה לנו כשמופרש גרלין?
• מחשבות על אוכל
• אי נוחות בבטן
• עייפות
• סחרחורת
• רעידות
• חוסר ריכוז
• עצבנות או שינויי מצב רוח

גרלין משפיע על כמות האוכל שאנחנו צורכים - ולכן יש לו תפקיד עקיף בניהול משקל. בנוסף - נמצא שבזמן דיאטה רמות גרלין נוטות לעלות.

1. גרלין עשוי גם להאט את קצב חילוף החומרים, במיוחד כשאוכלים מעט מאוד
2. המשמעות: הגוף "נלחם" בירידה במשקל על ידי הפרשת יותר גרלין.
3. כלומר - ככל שמנסים לרזות, הגרלין עולה - וזה מקשה על ההתמדה.

מצד שני, לא נמצא כי לאנשים עם עודף משקל יש יותר גרלין, אבל יש עדויות לכך שאצל בעלי BMI גבוה, רמות הגרלין לא יורדות מספיק אחרי האכילה, כלומר תחושת השובע חלשה יותר.

מתי רמות הגרלין עולות?
הקיבה מפרישה גרלין כתגובה לרעב, ואז נשלחים איתותים למוח ומתחילה התנהגות של חיפוש מזון. רמות הגרלין עולות גם במקרים אלו:
• ירידה במשקל
• צום או דילוג על ארוחות
• דיאטות מוגבלות
• לאחר ניתוחים בריאטריים
• מצבים רפואיים כמו אנורקסיה או תסמונת פראדר־וילי
• אפילו חוסר שינה עלול לגרום לעלייה בגרלין

איך אפשר לשלוט על רמות הגרלין?
תזונה עשירה בחלבון, שינה איכותית ופעילות גופנית -
כל אלו יכולים לסייע באיזון רמות הגרלין בגוף - אבל קשה "לחסום" את השפעתו באופן מוחלט.
בינתיים, הדרך היעילה ביותר לשמור על איזון גרלין היא שמירה על משקל יציב לאורך זמן.

גרלין מול לפטין: מאזן הרעב והשובע
לצד גרלין פועל הורמון נוסף - לפטין, שמכונה "הורמון השובע". הוא מופרש מרקמות שומן ומאותת למוח להפסיק לאכול. בעוד שגרלין עולה כשאנחנו רעבים, לפטין עולה אחרי הארוחה ומפחית תיאבון.
במהלך ירידה במשקל גרלין עולה ולפטין יורד️ ולכן זה הופך את הירידה במשקל למאתגרת - כי אנחנו רעבים יותר ומרגישים פחות שובע. שני ההורמונים משפיעים גם על חילוף החומרים ואגירת שומן - ולכן חשוב להבין אותם כצמד.

השפעת גרלין על הבריאות הכללית
מעבר לתיאבון, גרלין משפיע על רמות סוכר, מעורב בדלקות, מעודד שחרור הורמון גדילה ותורם להפקת אנרגיה מהמזון. הוא משחק תפקיד משמעותי גם בטווח הקצר (תחושת רעב) וגם בטווח הארוך - דרך השפעה על מטבוליזם, משקל ומצב בריאותי כללי.

לסיכום, גרלין הוא הורמון שגורם לרעב - אבל לא רק. הוא משפיע על שובע, על אנרגיה, על הורמון הגדילה ואפילו על מערכת החיסון והלב. הוא משתנה בהתאם לרעב, לדיאטה, למשקל ולשינה - וכנראה שלא ניתן "לחסום" אותו לחלוטין.

לכן, הדרך החכמה להתנהל מולו - היא להבין אותו, להתאים את אורח החיים בהתאם, ולזכור שתזונה איכותית ושמירה על יציבות משקלית הן המפתח.

לקורס של ד"ר מאיה רוזמן: איך משפרים את הבריאות ואיך יורדים במשקל בצורה שפויה והגיונית לחצו כאן