"מיד הבנתי שיש פה משהו אחר לחלוטין, פוטנציאל לעשייה שיכולה להשפיע ברמה שונה לגמרי. זו לא הייתה עוד הזדמנות עסקית, אלא אפשרות אמיתית לשנות את בריאות הציבור העולמית", כך מספרת מיכל וורנר, כשהיא משחזרת את הפגישה ששינתה את מסלול הקריירה שלה.
לאחר שני עשורים של קריירה מרשימה בתעשיית המזון והקוסמטיקה הישראלית, כולל תפקידי מפתח, מצאה עצמה וורנר בצומת דרכים משמעותית. עם רקע עשיר בהנדסת מזון וביוטכנולוגיה מהטכניון, תואר שני במדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית, ותוכניות להמשיך לדוקטורט בניהול משברים תפעוליים, פגישה אחת עם מנכ"ל חברת Beyond oil, יהונתן אור, שינתה הכל.
"הגעתי לפגישה שההמצאה של החברה לא הייתה מוכרת בעולם", היא מספרת. "אבל שהמנכ"ל התחיל להסביר את החזון - ליצור תקן חדש, לפתרון בעיית הטיגון העולמי המסחרי, שיאפשר לאנשים לאכול אוכל מטוגן בריא - הרגשתי שאני חייבת להיות חלק מזה. הודעתי למשפחה ולגורמים האקדמיים שאני מקפיאה את תוכניות הדוקטורט. הבנתי שזו ההזדמנות שלי להשפיע על בריאות הציבור ברמה גלובלית".
ביונד אויל פותרת בעיה גלובלית בתחום המזון המטוגן הנוגע כמעט לכל אדם ברחבי העולם
כיום, בתפקידה כסמנכ"לית טכנולוגיות ראשית (CTO) ב-Beyond oil, וורנר מובילה מאבק בבעיה בריאותית שרוב הציבור אינו מודע לחומרתה. " ביונד אויל, מספקת טכנולוגיה, יחידה מסוגה בעולם, הפותרת בעיה גלובלית בתחום המזון המטוגן הנוגע כמעט לכל אדם ברחבי העולם, בעיית "שמן החוזר" = שמן טיגון שנעשה בו שימוש חוזר במשך מאות מחזורי טיגון במשך מספר ימים עם אותו שמן. התנהלות זה מושרשת עמוק בתעשיית המזון העולמית,", היא מסבירה. "בעיית הטיגון החוזר, מתרחשת במטבחי מסעדות, בתי מלון, שירותי קייטרינג, אולמות אירועים ומפעלי מזון מטוגנים, חברות הסעדה המספקות מזון לגני ילדים, בתי ספר, צבא ולסקטור המגזר הציבורי. הסכנות הרפואיות הנגרמות סוקרו במשך שנים במאות מחקרים בספרות הרפואית והמדעית. המוצר של ביונד אויל מגובה במחקרים אשר מדגימים את היעילות בהפחתת הסיכונים הבריאותיים. לצד זאת, למוצר יתרונות משמעותיים בכל הקשור לחיסכון בעלויות, תרומה לסביבה".
סכנה של ממש: החומרים המסרטנים שנמצאים במסעדות בישראל וברחבי העולם
הסטטיסטיקות מטרידות: 18 מיליון איש ברחבי העולם סובלים ממחלות קרדיווסקולריות, ואחד מכל חמישה חולי סרטן נחשף לגורמי סיכון הקשורים למזון מטוגן. "הבעיה חמורה במיוחד במטבחים מסחריים במסעדות ומפעלי הטיגון," היא מדגישה. "העובדים חשופים מדי יום לאדים רעילים שמכילים תרכובות ארומטיות מסרטנות, מה שמעלה את הסיכון לסרטן ריאות, סרטן השד, ומחלות במערכת העיכול". גם הסועדים נמצאים בסיכון: "בכל ביס של מזון מטוגן, אנחנו סופגים בין 10 ל-30 אחוז שמן. כשמדובר בשמן שעבר תהליכי קלקול, המשמעות היא חשיפה מתמשכת לחומרים מזיקים המוכנסים לגופינו ללא הידיעה כי האוכל המטוגן שאנו אוכלים בחוץ טוגן באותו שמן עשרות/מאות פעמים במשך מספר ימים באותו שמן ".
המשימה - יצירת מודעות
הפתרון שפיתחה Beyond oil היא פורמולה הנמכרת כאבקה ייחודית, המבוססת על תוספי מזון מאושרי FDA. "האבקה פועלת בתהליך של ספיחה פיזיקלית", מסבירה וורנר. "היא סופחת את חומרי הקלקול מהשמן מדי יום, מה שמונע הצטברות של חומרים מסרטנים. זה מאפשר למסעדות להשתמש בשמן לאורך זמן, תוך שמירה על איכותו ובטיחותו. המטרה שלנו היא לא רק לפתח מוצר, אלא להוביל מהפכה תודעתית בתעשייה כולה. אנחנו רוצים שכל מי שמגיש מזון מטוגן יבין את האחריות שלו כלפי בריאות הציבור. זה לא עניין של בחירה - זו חובה מוסרית".
"חלק מרכזי במשימה שלנו הוא להביא למודעות את הפתרונות הקיימים", מסבירה וורנר. היא מתייחסת למדד ה-TPM (Total Polar Materials), שמודד את כמות החומרים המזיקים בשמן. "במדינות רבות באירופה ובארצות הברית כבר קיימת רגולציה בנושא. כשהערכים עוברים את הסף המותר - 25-27 אחוז במרבית מדינות העולם - השמן כבר מסוכן לשימוש. גם משרד הבריאות בישראל התחיל להיכנס לעניין והחל לערוך בדיקות במסעדות עם מד לבדיקת עמידה בתקן TPM. אבל החזון שלנו הוא להגיע למצב שבו לא צריך לאכוף - שבעלי העסקים עצמם יבינו את החשיבות של שמירה על איכות השמן, לא רק מבחינה כלכלית אלא בעיקר מבחינה בריאותית".
לדבריה, זה לא מספיק שארגון הבריאות העולמי יוציא תקנות ועל כן "צריך גם לתת פתרונות מעשיים שיאפשרו לעמוד בהן. וזה בדיוק מה שאנחנו עושים בBeyond oil- - מספקים את הכלים שהופכים את הטיגון הבריא לאפשרי ומשתלם".
ההשפעה של הטכנולוגיה חורגת הרבה מעבר לבריאות. "צריכת השמן העולמית עולה בהתמדה עם גידול האוכלוסייה, במיוחד במדינות כמו סין ,הודו, ארה"ב... שם מזון מטוגן הוא חלק מרכזי בתזונה היומיומית", מסבירה וורנר. "המשמעות היא ביעור יערות לטובת גידולי שמן, תהליכי זיקוק עתירי כימיקלים ואנרגיה, ושינוע בינלאומי שמסכן את הסביבה. על כל ליטר שמן שאנחנו חוסכים, אנחנו מונעים ארבעה קילוגרם של פליטות CO2. מה שמרגש הוא שכל היתרונות האלה באים יד ביד - בריאות הציבור, איכות הסביבה, וגם היתרון הכלכלי למסעדות ומפעלי הטיגון - כולם משתלבים יחד ליצירת פתרון שהוא באמת בר-קיימא".
תחושת שליחות
המיזם, שהחל את דרכה כמיזם ישראלי, בהמצאה שפותחה מלפני למעלה מ- 18 שנה, התפתחה לחברה ישראלית-קנדית הנסחרת בבורסה הקנדית, מיישמת כיום הטכנולוגיה ברחבי העולם. "הקפדנו לעמוד בכל הסטנדרטים המחמירים ביותר", משתפת וורנר. ואכן, האבקה של Beyond oil נהנית כיום מאישורי FDA ורשות הבריאות הקנדית, דרך תקני ISO 9001, ועד להסמכת FSC 22000 היוקרתית לבטיחות מזון.
המודעות לחשיבות הטכנולוגיה הולכת וגוברת. "בעקבות כתבה שפורסמה לאחרונה במהדורה המרכזית באחד מרוצי הטלוויזיה, אנחנו מוצפים בפניות מכול העולם", מספרת וורנר. "זה מרגש לראות שברגע שאנשי מקצוע, המגיעים אלינו מרחבי העולם, מבינים את המשמעות של מה ביונד אויל, ההצטרפות היא כמעט אוטומטית. בכל פעם שאני מגיעה למפעל או למעבדות שלנו, אני מתמלאת באנרגיה מחודשת. כשיש לך תחושה של שליחות אמיתית, של עשייה שמיטיבה עם הכלל, זה כוח מניע שלא נגמר".
"כשאני מסתכלת אחורה על ההחלטה להצטרף לBeyond oil", מסכמת וורנר, "אני מבינה שכל תחנה בקריירה שלי הכינה אותי בדיוק לרגע הזה. המטרה שלנו היא לא רק לפתח מוצר, אלא להוביל מהפכה תודעתית בתעשייה כולה. אנחנו רוצים שכל מי שמגיש מזון מטוגן יבין את האחריות שלו כלפי בריאות הציבור. זה לא עניין של בחירה - זו חובה מוסרית".
לאתר של beyond oil
לעמוד היוטיוב של beyond oil
הכתבה בשיתוף zap דוקטורס