לאדם אחד מכל חמישה אנשים יש רמות מוגברות של חלקיק זעיר בדמם. חלקיק זה עלול להגדיל משמעותית את הסיכון להתקפי לב ושבץ מוחי.
אלא שמעטים יודעים על כך, וכמעט אף רופא אינו בודק זאת, מכיוון שלא היה הרבה מה לעשות בנידון. תזונה לא עוזרת כאן. גם לא פעילות גופנית. ועד עכשיו גם לא היו תרופות לטיפול בתופעה.
אבל בעתיד הקרוב, כל זה עשוי להשתנות.
אתמול (ראשון) פורסם מחקר פורץ דרך על lepodisiran - תרופה ניסיונית של חברת אלי לילי, שהצליחה להוריד את רמות החלקיק, Lp(a), בלא פחות מ-94 אחוזים עם זריקה בודדת. ההשפעות נמשכו שישה חודשים ולא היו תופעות לוואי משמעותיות.
אבל טרם אושר שהפחתת רמות ה-Lp(a) אכן מפחיתה את הסיכון להתקפי לב ושבץ. לשם כך יש להמתין לניסויים קליניים גדולים שנמצאים כעת בעיצומם.
המחקר של חברת אלי לילי הוצג אתמול בכנס השנתי של האיגוד האמריקאי לקרדיולוגיה ופורסם במקביל בכתב העת New England Journal of Medicine. לפחות ארבע חברות נוספות בוחנות גם הן תרופות חדשניות החוסמות את ייצור ה-Lp(a) בגוף, תערובת של שומנים וחלבון.
ד"ר דוד מארון, קרדיולוג מניעתי מאוניברסיטת סטנפורד שאינו מעורב במחקר של לילי, אמר לניו יורק טיימס כי הראיות להפחתה משמעותית וארוכת טווח ברמות הליפופרוטאין עם lepodisiran הן "מרגשות ביותר".
ד"ר מרתה גולאטי, קרדיולוגית מניעתית במרכז הרפואי סדרס-סיני שגם היא אינה מעורבת בניסוי, ציינה בפני העיתון כי המחקר היה "אלגנטי באמת".
תרופה ראשונה - כבר ב-2026
חברת אלי לילי מנהלת כעת ניסוי קליני גדול הבוחן אם התרופה יכולה למנוע התקפי לב, שבץ מוחי או מוות קרדיווסקולרי. הניסוי יסתיים בשנת 2029. ניסויים קליניים של תרופות אחרות המכוונות ל-Lp(a) יסתיימו מוקדם יותר. הראשון יהיה מחקר של תרופה מבית נוברטיס, הניתנת בזריקה חודשית, עם תוצאות צפויות בשנת 2026.
עם זאת, קרדיולוגים מזהירים, שאין ערובה לכך שהתרופות אכן יגנו על מי שנוטל אותן. הם זוכרים היטב את הלקח שנלמד מהנחה שהתערבות בגורם סיכון יכולה לשנות את הסיכון עצמו. בעבר, קרדיולוגים התלהבו מתרופות שהעלו את רמות ה-HDL, הידוע כ"כולסטרול הטוב". אנשים עם רמות HDL טבעיות גבוהות סבלו פחות ממחלות לב. אך תרופות מעלות-HDL אלו לא עזרו. אבל הם מקווים.
"הפחתת Lp(a) היא חזית חדשה וענקית ברפואה הקרדיווסקולרית", אמר ד"ר דניאל ריידר, קרדיולוג מניעתי בבית הספר לרפואה פרלמן באוניברסיטת פנסילבניה, לניו יורק טיימס. ד"ר ריידר הוא חבר בוועדה המייעצת המדעית של נוברטיס וכתב מאמר מערכת שליווה את המחקר החדש.
טיפולים המכוונים ל-Lp(a) היו זמן רב בדרך
הליפופרוטאין זוהה בשנת 1974 כגורם סיכון למחלות לב הנשלט על ידי גנים ולא על ידי אורח חיים או סביבה.
אנשים עם רמות Lp(a) מעט גבוהות מהנורמה סובלים מעלייה של כ-25 אחוזים בסיכון להתקף לב או שבץ. ורמות גבוהות מאוד - כפי שנראות ב-10 אחוזים מהאוכלוסייה - עלולות להכפיל את הסיכון.
קרדיולוגים מספרים שלעתים קרובות בקרב מטופלים ללא סיבה ברורה להתקף לב או שבץ - שרמות הכולסטרול ולחץ הדם שלהם תקינות, והם אינם מעשנים - הם מגלים שלמטופלים יש רמות גבוהות של Lp(a). בדרך כלל מתברר שיש להם גם היסטוריה משפחתית של מחלות לב בלתי מוסברות.
בדיקה שצריך לעשות רק פעם בחיים
אותו הדבר נכון לגבי אנשים הסובלים מהתקפי לב בגיל צעיר, אמר ד"ר סטיבן ניסן, קרדיולוג מניעתי בקליניק קליבלנד, המוביל האקדמי של ניסוי התרופה של לילי ושל ניסויים קליניים של שלוש תרופות חדשות אחרות.
"אם אתה נכנס פוגש במחלקה מישהו בן 40 עם אוטם חד בשריר הלב, אתה מיד בודק את רמת ה-Lp(a) שלו", מספר ד"ר ניסן לניו יורק טיימס. "לעתים קרובות מדי יהיה מדובר ברמות הגבוהות פי 3 ויותר מהנורמה".
ד"ר מארון וקרדיולוגים מניעתיים אחרים, כמו ד"ר גולאטי, ד"ר ניסן וד"ר ריידר, אומרים שהם בודקים באופן שגרתי את רמות ה-Lp(a) של כל המטופלים שלהם. מכיוון שרמות Lp(a) נשלטות על ידי גנים, הם מוסיפים, המטופלים צריכים להיבדק רק פעם אחת.
"אנחנו אומרים: יש לך הפרעה עם השלכות רציניות. אני רוצה להוריד מהשולחן כל גורם סיכון שיש לך", הוא אמר.
עם זאת, ד"ר גולאטי ציינה שמחקר אחד מצא שרק 0.3 אחוזים מאוכלוסיית ארה"ב עברו בדיקת Lp(a) - שמכוסה על ידי ביטוח - ורק 3 אחוזים מאלה עם מחלות לב נבדקו.
היא וקרדיולוגים מניעתיים אחרים אומרים שכל המבוגרים צריכים לעבור בדיקת Lp(a). אם הרמות גבוהות, רופאים צריכים לטפל באופן אגרסיבי בכל גורם סיכון אחר.
מומחה ישראלי: מחקר פורץ דרך
ד"ר דב גביש, רופא בכיר בשערי צדק, פנימאי ויו"ר החברה לחקר, מניעה וטיפול בטרשת העורקים, אומר לוואלה בתגובה למחקר: "ליפופרוטאיןa [Lp(a)] מוכר כמרכיב מזיק במיוחד בכולסטרול הרע .(LDL) כ-20% מהאוכלוסייה נושאת רמות גבוהות של חלבון זה, שמעלה משמעותית את הסיכון למחלות לב וכלי דם, בהשוואה לאנשים עם רמות תקינות. עד היום לא היה בנמצא טיפול יעיל להורדת רמות הרכיב הזה. המחקר פורץ הדרך הזה מראה שלראשונה יש בידינו כלי המסוגל להפחית באופן דרמטי - כמעט ב-100% - את גורם הסיכון המשמעותי הזה למחלות לב וכלי דם.
"אני ממליץ לכל אדם לבצע בדיקת דם פשוטה לבירור רמת הליפופרוטאין a [Lp(a)]. למטופלים עם רמה גבוהה, חשוב במיוחד לטפל ביתר קפדנות בגורמי סיכון נוספים כמו יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, סוכרת ומחלות לב קיימות. כיום מתנהלים בישראל ובעולם מספר מחקרים הבודקים את השפעת הורדת רמות הליפופרוטאין על הפחתת תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם. במרכז הרפואי שערי צדק אנו מגייסים מטופלים עם ליפופרוטאין a [Lp(a)] גבוה למחקר המשך עם התרופה החדשנית".
פרופ' יהודה אדלר אמר לוואלה בריאות: "אין ספק שמדובר בשלב חשוב ומעניין בתחום מניעת התקפי לב ואירועים מוחיים. ברם, מוקדם עדיין לדעת עד כמה הפחתת ה-Lp(a) אכן תפעל למניעה בהשוואה לאיזון גורמי סיכון אחרים. ימים יגידו".