מחקר ענק: למה ילדים מהמגזר החרדי נמוכים הרבה יותר?

מחקר חדש וראשון מסוגו שנערך בישראל חושף תמונה מדאיגה: ילדים מהמגזר החרדי נמצאים בסיכון גבוה משמעותית לקומה נמוכה (stunting) בהשוואה לילדים מכל שאר המגזרים בחברה הישראלית. המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת Israel Journal of Health Policy Research, עקב אחר נתוני גדילה של יותר מ-368,000 ילדים ישראלים מלידה ועד גיל 6-7, וזיהה את השנתיים הראשונות לחיים כתקופה קריטית שבה מתחילים להיווצר פערי הגדילה.

הנתונים מראים כי 3.8% מהבנים החרדים ו-3.2% מהבנות החרדיות סובלים מקומה נמוכה (גובה נמוך בלפחות שתי סטיות תקן מהממוצע לפי ארגון הבריאות העולמי). שיעור זה גבוה פי ארבעה מהשיעור בקרב ילדים יהודים חילונים ופי חמישה מהשיעור בקרב ילדים ערבים, שם נמצא השיעור הנמוך ביותר של קומה נמוכה (0.8% בבנים ו-0.7% בבנות).

"הממצאים מפתיעים במיוחד לאור העובדה שתינוקות חרדים נולדים עם מדדי גדילה תקינים ואף טובים", מסבירה ד"ר נעמה פיש-שוולב, רופאה בכירה במכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר ומובילת המחקר. "למעשה, בגיל חודשיים, קומתם הממוצעת של תינוקות חרדים תקינה לחלוטין, אך כבר מגיל זה אנו מזהים ירידה עקבית וחדה בעקומת הגדילה, שממשיכה לפחות עד גיל 6".

המחקר מצביע על כך שהירידה המשמעותית ביותר בגדילה מתרחשת בשנה הראשונה לחיים. בקרב ילדים חרדים, חלה ירידה של 0.566 סטיות תקן בגובה כבר בשנה הראשונה לחיים - דפוס המרמז על עיכוב גדילה הקשור למצב סוציו-אקונומי ותת-תזונה.

בגיל 6, ההפרש בין המגזר הגבוה ביותר (הערבי) למגזר הנמוך ביותר (החרדי) הגיע ל-0.606 סטיות תקן. זהו פער משמעותי שעלול להשפיע על התפתחות הילד בהמשך חייו.

"קומה נמוכה קיצונית קשורה לסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה, ועלולה להיות קשורה להתפתחות קוגניטיבית, הישגים לימודיים ופריון עבודה נמוך יותר בהמשך החיים", מציינת פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות ושותפה למחקר.

מפתיע לגלות שילדים בדואים, שמצבם הסוציו-אקונומי ומדד ה-BMI שלהם היו הנמוכים ביותר בהשוואה לכל המגזרים, לא סבלו משיעור גבוה יותר של קומה נמוכה בגיל 6 לעומת האוכלוסייה הכללית.

החוקרים מציעים מספר גורמים אפשריים לשיעור הגבוה של קומה נמוכה במגזר החרדי:

1. תזונה לא מספקת: כ-36-39 אחוז מהמשפחות החרדיות חיו בעוני בשנים 2015-2019, בהשוואה ל-21-23% באוכלוסייה הכללית.

2. משפחות גדולות: משפחה חרדית ממוצעת מונה 6.6 ילדים, לעומת 2.2 במשפחות חילוניות ו-3.3 במשפחות ערביות. מחקרים קודמים הראו קשר שלילי בין גודל המשפחה לגובה הילדים.

3. הנקה ממושכת: ייתכן שבמגזר החרדי קיימת נטייה להנקה ממושכת ללא הכנסת מזון משלים בזמן המומלץ (גיל חצי שנה), מה שעלול להוביל להאטה בגדילה.

4. תפיסות תרבותיות: לפי ראיונות עם מובילי דעה חרדיים, "עיסוק יתר במזון בריא נתפס כפולחן הגוף" ו"הצלחה עשויה להיות סבירה יותר אם יושם דגש רב יותר על יתרונות רוחניים ולמידה, ולא על בריאות פיזית ארוכת טווח". תפיסות אלו עשויות להשפיע על הרגלי התזונה של משפחות וילדים חרדים.

החוקרים מדגישים כי יש חלון הזדמנויות ברור להתערבות מניעתית בקרב קבוצות בסיכון גבוה, במיוחד במגזר החרדי. הם ממליצים:

1. לתת עדיפות לאיתור מוקדם של חוסר ביטחון תזונתי או עיכוב בגדילה בתינוקות בסיכון גבוה, במיוחד בטיפות חלב.

2. לקדם חינוך הורים בנושא הנקה והכנסת מזון משלים בזמן המתאים.

3. לשקול תוכנית לאומית המספקת הדרכת הנקה ומזון בריא לאימהות להאכלת תינוקותיהן בחברות בעלות הכנסה נמוכה.

4. להקפיד על יישום ההנחיות הלאומיות לתזונה במערכות חינוך לגיל הרך.

"למרות שהמחקר שלנו מצביע על עיכוב גדילה בשנתיים הראשונות לחיים, התערבויות תזונתיות שניתנות גם מעבר לגיל זה יכולות לקדם גדילת השלמה בילדים שנחשפו קודם לכן לתזונה תת-אופטימלית," מסכם פרופ' משה פיליפ, מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים ושותף למחקר.

לסיכום, החוקרים ממליצים בחום ששירותי בריאות הציבור, כולל טיפות חלב ורופאי הילדים, יתנו עדיפות למגזר החרדי ולאוכלוסיות אחרות במעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר, בסקר לאיתור קומה נמוכה בילדות, במיוחד במהלך השנה הראשונה והשנייה לחיים.