קערות אסאי, שייק ספירולינה, פודינג צ'יה. רבים מאיתנו מקפידים להוסיף זרעי פשתן לסלט הבוקר או מאמצים את טרנד המזון הבריא האחרון שמבטיח חיים ארוכים יותר. אבל מה קורה כשכוונות טובות הולכות רחוק מדי? בוושינגטון פוסט הקדישו לנושא חשוב זה כתבה מיוחדת.
בשנים האחרונות, רופאים וחוקרים מדווחים על עלייה בתופעת ה"אורתורקסיה" - הפרעת אכילה המתמקדת באכילה בריאה קיצונית. המונח "אורתורקסיה" (orthorexia) נטבע בשנת 1997 על ידי ד"ר סטיבן ברטמן, ומשמעותו "אכילה נכונה" (orthos - נכון, orexia - תיאבון). ברטמן זיהה את התופעה בקרב מטופלים שהיו בריאים פיזית, אך "משגעים את עצמם" בגלל הרגלי האכילה שלהם.
"רבים יכולים לאכול בריא מבלי להיות אורתורקסים", מסביר ברטמן. "ההבדל הוא באובססיביות ובהגבלה שגורמת לנזק".
כשבריאות הופכת לאובססיה
אורתורקסיה קשורה לפרפקציוניזם, הפרעה טורדנית-כפייתית וחרדה. המאפיינים כוללים בחירת מזון נוקשה, תכנון קפדני והתמקדות במזון כמקור לבריאות ולא להנאה.
הערכות לגבי שיעור האורתורקסיה נעות בין 6.9% באוכלוסייה הכללית ועד 35-57.8 אחוז בקבוצות בסיכון גבוה, כמו אנשי מקצועות הבריאות, ספורטאים, אמנים ואחרים עם נטייה לפרפקציוניזם.
"אורתורקסיה היא מורכבת כי אכילה בריאה אכן טובה עבורנו", מסבירה פרופ' ג'ניפר וילדס, מומחית לפסיכיאטריה מאוניברסיטת שיקגו. "אבל כשזה מפריע לתפקוד הפסיכו-חברתי והמחשבה על אכילת עוגה ביום הולדת גורמת לך לפרוץ בבכי, זה סימן ברור שאתה זקוק לעזרה".
הקשר לרשתות החברתיות
המומחים מצביעים על הרשתות החברתיות כגורם מרכזי בהחמרת האורתורקסיה. "קשה לקבוע אם יש עלייה באורתורקסיה כי אנחנו טובים יותר בזיהוי שלה, או בגלל הרשתות החברתיות", אומרת וילדס. "סביר להניח ששתי הסיבות עובדות כאן".
ד"ר חוסה פרנסיסקו לופז-גיל, חוקר בכיר ברפואת אורח חיים, מציין שקיים מתאם בין שימוש מוגבר ברשתות חברתיות לבין עלייה בסימפטומים של אורתורקסיה, במיוחד בקהילות "אכילה נקייה" מקוונות.
חיפוש ב-TikTok אחר צמד המילים "אכילה נקייה" מניב 64.5 מיליון פוסטים. "מה אני אוכל ביום", ביטוי נפוץ בפלטפורמות חברתיות, מתעד את צריכת המזון היומית של משפיענים וטריקים כמו להתמלא מקערות מלפפונים וימי גירעון קלורי.
"אנשים עם אורתורקסיה מפתחים כללים מורכבים סביב אכילה נקייה וחיים בריאים ונצמדים אליהם", מסביר ד"ר דייוויד אלפרוביץ, מנהל המרכז להפרעות אכילה בבית החולים מקלין. "אנשים נמשכים לדברים שהם יכולים לשלוט בהם כשהם חרדים, ומזון ודיאטה, כמו גם משקל וצורת גוף, הם דברים שניתן לכמת".
בניגוד לאנורקסיה נרבוזה, אנשים עם אורתורקסיה בדרך כלל אינם מוטרדים ממשקל או מצורת הגוף. ההבחנה הזו חיונית, מכיוון שרבים מהסובלים מאורתורקסיה מטופלים בתרפיה מסורתית לאנורקסיה, שעלולה להיות לא מתאימה.
באופן אירוני, למרות צריכת קלוריות מספקת, חלק מהאנשים עם אורתורקסיה עלולים לסבול מתת-תזונה כי התזונה המוגבלת שלהם אינה מספקת את כל רכיבי התזונה הדרושים.
חושבים שגם אתם אוכלים בריא מדי? כך תעשו
• אל תחכו לקבל עזרה: ד"ר דורין מרשל, מנכ"לית האגודה הלאומית להפרעות אכילה (NEDA) ממליצה להתחיל עם כלי הסינון של NEDA. הארגון מציע רשימת משאבים למומחים בכל מדינה. טיפול בבריאות הנפשית והפיזית של אורתורקסיה הוא הכרחי.
• גייסו אנשי מקצוע: הטיפול היעיל ביותר כולל צוות רב-תחומי, הכולל מטפל אישי, פסיכיאטר, תזונאי ובמקרים מסוימים מטפל משפחתי.
• התגברו על האלגוריתם: נצחו את הפלטפורמות החברתיות במשחק שלהן עצמן. חיפוש אחר יעדי תיירות, נעלי ספורט או סרטוני חיות מצחיקים ישנה את התוכן בפיד שלכם.
• בקרו בסופרמרקט: פרופ' וילדס שולחת את המטופלים שלה לסופרמרקט ומבקשת מהם לרשום את המזונות שפעם אהבו ושאינם מרשים לעצמם לאכול יותר. בשלב הבא, המטופלים אוכלים משהו מהרשימה לבד או בקליניקה שלה.
"אני רואה הרבה משפחות עם אוריינטציה לאכילה בריאה, מה שהוא די נורמטיבי, אבל ההערות שלהם עלולות להתיישר עם תפיסה תרבותית רחבה יותר של בריאות, אשר, למרות שהן בכוונות טובות, מתאימות לדפוס זה של הגבלה", אומר אלפרוביץ.
אנשים עם אורתורקסיה יכולים להשתחרר מההתנהגויות שלהם, מבטיחה וילדס. "פשוט צריך שיהיה את הגרעין הקטן הזה שרוצה לשנות," היא אומרת. "אני חושבת שלרוב האנשים יש את זה בתוכם. הצעד הראשון הוא לקבל עזרה".