ד"ר מאיה רוזמן: מיץ מהפרי הזה מונע התקפי לב ומגן מסרטן

הרימון מכיל מגוון רחב של רכיבים תזונתיים חיוניים. ב-100 גרם של גרגירי רימון יש כ-83 קלוריות, 18.7 גרם פחמימות, 4 גרם סיבים תזונתיים, 1.7 גרם חלבון ו-1.2 גרם שומן. בנוסף, הרימון עשיר בוויטמינים ובמינרלים כמו ויטמין C ויטמין K חומצה פולית, אשלגן וברזל.

הפיגמנטים האדומים של הרימון מכילים נוגדי חמצון חזקים, המסייעים בהגנה על התאים מפני נזקי חמצון.

יש אמנם ברימון ברזל, אבל לא מדובר בכמות גדולה בהשוואה למקורות אחרים - ב-100 גרם רימון יש רק כ-0.3 מ"ג ברזל, לעומת מקורות עשירים באמת כמו קטניות, בשר אדום, או אגוזי קשיו.

אלא שהרימון תורם לספיגת ברזל יעילה בזכות תכולת ויטמין C שהוא מכיל, שמסייע לספיגת ברזל ממקורות צמחיים. לכן, שתיית מיץ רימון או אכילתו לצד מזונות עשירים בברזל יכולה לשפר את הזמינות הביולוגית שלו בגוף.

האם הברזל ברימון גורם לכתמים שלא יורדים מהבגדים שלנו? הפיגמנטים של הרימון, שנקראים אנתוציאנינים, אחראים על הכתמים העיקשים שהוא משאיר על הבגדים - בלי קשר ישיר לתכולת הברזל בפרי.

הרימון עשיר בפוליפנולים, שהם נוגדי חמצון חזקים התורמים לבריאות הלב. מחקרים מצאו כי צריכת מיץ רימונים עשויה לסייע בהפחתת לחץ הדם, שיפור פרופיל השומנים בדם והפחתת הסיכון לטרשת עורקים.
לדוגמה, מחקר שפורסם בירחון לחקלאות, מזון וכימיה מצא שקליפת הרימון מכילה רמות גבוהות של חומצה אלאגית, נוגד חמצון עוצמתי בעל השפעה נוגדת דלקת ונוגדת סרטן.

• זמינות נוגדי חמצון: בזמן סחיטת הרימון, כ-70% מנוגדי החמצון המצויים בקליפה משתחררים למיץ, מה שהופך את המיץ לעשיר במיוחד בנוגדי חמצון. הכוונה פה היא לא לקליפה הקשה של הרימון, אלא לזו הפנימית, כלומר הקרומים הדקים והלבנים שמפרידים בין הגרגירים.

כאשר סוחטים רימון בשיטות שמערבות לחץ על כל הפרי (כמו מסחטה ביתית בלחץ או מעיכה ידנית), כ-70% מנוגדי החמצון שמצויים בקרומים הפנימיים ובקליפה החיצונית משתחררים למיץ. אלו הם פוליפנולים כמו אלגיטאנינים ופוניקלגין, הידועים בהשפעותיהם נוגדות החמצון והאנטי-דלקתיות.

אם משתמשים בסחיטה ידנית או אם אתם מסננים את המיץ היטב, כמות הפוליפנולים מהמעטפת הפנימית תהיה נמוכה יותר, והמיץ יהיה עשיר בעיקר בנוגדי חמצון שמקורם בגרגירים עצמם (כמו אנתוציאנינים).

• נוחות צריכה: שתיית מיץ רימונים מאפשרת לצרוך כמות גדולה יותר של רכיבים תזונתיים בזמן קצר ובצורה נוחה הרבה יותר.

• תכולת סוכר גבוהה: מיץ רימונים מכיל ריכוז גבוה של סוכרים טבעיים, מה שעשוי להוביל לצריכת קלוריות מוגברת ולהשפיע על רמות הסוכר בדם, במיוחד בקרב אנשים עם סוכרת או השמנת יתר.

• היעדר סיבים תזונתיים: במהלך הסחיטה, הסיבים התזונתיים המצויים בגרגירי הרימון מופרדים, ולכן המיץ מכיל פחות סיבים בהשוואה לפרי השלם.

לאחר סחיטת מיץ רימונים, נוגדי החמצון והרכיבים התזונתיים מתחילים להתפרק עם הזמן. משך הזמן המדויק שבו מתרחשת ירידה בערכים התזונתיים תלוי במספר גורמים כמו טמפרטורת האחסון, חשיפה לאור ולחמצן או שיטת הסחיטה.

גורמים המשפיעים על יציבות הרכיבים התזונתיים במיץ רימונים:

1. טמפרטורת האחסון: אחסון המיץ בטמפרטורה נמוכה (במקרר) מאט את קצב ההתפרקות של נוגדי החמצון.
2. חשיפה לאור ולחמצן: חשיפה לאור ולחמצן מאיצה את תהליכי החמצון, מה שגורם לירידה בריכוז נוגדי החמצון.
3. שיטת הסחיטה: שיטות סחיטה שונות עשויות להשפיע על יציבות הרכיבים התזונתיים.

מחקרים הראו שצריכת מיץ רימונים טרי מספקת את הכמות המרבית של נוגדי חמצון ורכיבים תזונתיים. גם לאחר אחסון, המיץ עדיין מכיל כמות משמעותית של רכיבים מועילים, אך בריכוזים נמוכים יותר שהולכים ויורדים כמובן ככל ששומרים את המיץ יותר זמן (אפילו אם הוא במקרר).

לסיכום, כדי ליהנות מהיתרונות התזונתיים המקסימליים של מיץ רימונים, מומלץ לצרוך אותו בסמוך למועד הסחיטה. אם יש צורך באחסון, יש לשמור את המיץ בכלי אטום במקרר, ולהימנע מחשיפה לאור.

לקורס של ד"ר מאיה רוזמן: איך משפרים את הבריאות ואיך יורדים במשקל בצורה שפויה והגיונית לחצו כאן