בסוף יום ארוך, ייתכן שתמצאו את עצמכם עייפים, עצבניים או חרדים - אפילו אם הבוקר התחיל באנרגיה טובה ובמצב רוח חיובי. אם זה נשמע לכם מוכר, אתם לא לבד. מחקר חדש שנערך על ידי אוניברסיטת קולג' לונדון (UCL) מגלה שמצב הרוח שלנו נוטה להיות במיטבו בבוקר ולצנוח ככל שהלילה מתקדם.
הקשר בין השעון הביולוגי למצב הרוח
החוקרים מצאו כי אנשים מדרגים את תחושות האושר, שביעות הרצון מהחיים ותחושת המשמעות הגבוהות ביותר בבוקר - ואילו הנמוכות ביותר בסביבות חצות. התוצאות מבוססות על נתונים של למעלה מ-49,000 משתתפים שענו על סקר במסגרת מחקר רחב שהתקיים בין מרץ 2020 למרץ 2022.
לפי החוקרים, אחד ההסברים לכך קשור לשעון הביולוגי שלנו, המווסת על ידי קצב יומי הנקרא *השעון הצירקדיאני*. לדוגמה, רמות הקורטיזול, ההורמון האחראי על ויסות מתח ואנרגיה, מגיעות לשיא זמן קצר לאחר היקיצה וצונחות לשפל סביב שעת השינה. ירידה זו עלולה לגרום לתחושות של עייפות, דכדוך ואפילו חרדה ככל שהיום מתקדם.
מתי במהלך השבוע אנחנו מרגישים הכי טוב - ומתי הכי פחות?
המחקר גילה כי מצבי הרוח שלנו משתנים גם בהתאם ליום בשבוע.
• שיא האושר ושביעות הרצון מהחיים נרשמו בבקרים של ימי ראשון ושבת (להזכירכם, ראשון - יום חופש בכל העולם).
• התחושות החיוביות היו גבוהות יותר בסופי שבוע באופן כללי, מה שמחזק מחקרים קודמים שקשרו שיפור במצב הרוח עם חופשות, מנוחה וחיי חברה פעילים.
• לעומת זאת, השעות המאוחרות בלילות במהלך כל ימות השבוע היו אלה שבהן תחושת הערך העצמי, שביעות הרצון מהחיים ורמות האושר היו בשפל.
• גם תחושת הבדידות נמצאה נמוכה יותר בבקרים וגבוהה יותר בשעות הלילה, ללא קשר ליום בשבוע.
לדברי החוקרים, תבניות אלו קשורות לדפוסי עבודה ולחץ מצטבר לאורך השבוע, ולכך שברוב ימי החול, אנשים מתמודדים עם דרישות יומיומיות גבוהות יותר ופחות זמן לפעילות חברתית מהנה.
האם עונות השנה משפיעות על מצב הרוח?
המחקר לא רק בחן את מצב הרוח במהלך היממה והשבוע, אלא גם את הקשר לעונות השנה.
• החורף נמצא קשור לרמות גבוהות יותר של בדידות, חרדה ודיכאון, בהשוואה לעונות האחרות.
• בקיץ, האביב והסתיו, המשתתפים דיווחו על תחושות גבוהות יותר של אושר, שביעות רצון ותחושת משמעות.
חוקרים מסבירים כי הסיבה לכך נעוצה בגורמים כמו ירידה בכמות שעות האור בחורף, טמפרטורות נמוכות יותר, ואף מחזורים תרבותיים כמו חגים וחופשות שמשפיעים על השגרה החברתית שלנו.
תופעה מוכרת נוספת היא הפרעה רגשית עונתית (SAD - Seasonal Affective Disorder), מצב של דיכאון חורף הקשור לירידה ברמות הסרוטונין - הורמון המווסת את מצב הרוח, בעקבות הפחתה בחשיפה לאור יום. בנוסף, שחרור מוגבר של הורמון המלטונין בשעות החושך עשוי להגביר תחושת עייפות ולהשפיע לרעה על בריאות הנפש.
כיצד הממצאים האלו יכולים לסייע בטיפול בבריאות הנפש?
החוקרים מציינים כי הבנת התנודות היומיות במצב הרוח יכולה לסייע בהתאמה טובה יותר של טיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים.
• שעות הערב והלילה עשויות להיות קריטיות עבור אנשים החווים מצוקה נפשית, ולכן שירותי בריאות הנפש עשויים לשקול להרחיב זמינות של טיפול ותמיכה בשעות מאוחרות.
• רופאים ומטפלים עשויים להביא בחשבון את השעה שבה אדם עובר אבחון או מקבל טיפול, כדי לקבל תמונה מדויקת יותר של מצבו הרגשי.
• שינויים קלים בשגרה, כמו חשיפה מוגברת לאור טבעי בבוקר, פעילות גופנית וארגון שעות השינה, עשויים לשפר משמעותית את מצב הרוח ולהפחית חרדה ודכדוך.
המחקר מאשר דפוס מוכר: מצב הרוח שלנו הוא דינמי ומשתנה לאורך היממה, השבוע והשנה. היכולת להבין את התנודות האלו יכולה לסייע לא רק לאנשים פרטיים, אלא גם לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש בהתאמת טיפול ותמיכה בצורה מיטבית.
אז בפעם הבאה שאתם חשים מדוכדכים בלילה - זכרו שזו תופעה טבעית, ושאור הבוקר עשוי לשנות את ההרגשה.